לפני: כב' השופטת רחל גרוס

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 30.4.17, אשר דחתה את ערר המערער, וקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0% החל מיום 16.4.16 (להלן: "הוועדה").

2. הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 40837-07-16 מיום 4.12.16 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שלפיה:

"1. עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) בשנית.

2. הוועדה תתייחס באופן "ענייני ומנומק" להערכת הנכות של ד"ר אלקרינאוי מיום 9/3/15, לרבות שיעור הנכות שנקצב בהערכת הנכות.

3. הוועדה תבחן את בדיקת ה-MRI מיום 23/10/14 ותיתן התייחסות לממצאיה.

4. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת.

5. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם בפני הוועדה" (להלן: "פסק הדין").

3. עיקר טענות המערער:

א. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין כנדרש.

ב. בדיקתה הקלינית של הוועדה חסרה ואינה ברורה. הבדיקה הקלינית אינה עולה בקנה אחד ואינה מוסברת ביחס לסעיף הליקוי הדן בפגיעה בברך; הוועדה לא ציינה את כל טווחי התנועה המצוינים והנבחנים בסעיף הליקוי הרלוונטי (כיפוף, יישור וכו'). הוועדה מציינת באופן סתום ולא ברור טווח תנועה של 0/140 ולא מסבירה באיזה טווח מדובר.

הוועדה לא התייחסה לטווח התנועה שציין ד"ר אלקרינאוי נאסים בחוות דעתו (כיפוף 30 מעלות) ואשר בגינה הוא העניק למערער נכות בשיעור 10% בהתאם לסעיף ליקוי 48(2)(ה)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות").

ב. הוועדה שגתה עת לא התייחסה כראוי לבדיקת ה-MRI, ובחרה להסתמך על דו"ח הארטרוסקופיה מיום 30.11.15, שאינו חלק מהוראות פסק הדין.

ג. הוועדה טעתה עת התעלמה מהאישור של המנתח ד"ר אהוד ראט מיום 5.11.15, שלפיו צפויה פגיעה תפקודית בברך לאחר הניתוח.

ד. הוועדה שגתה משלא נתנה דעתה לכך שעובר לתאונה המערער לא סבל מפגיעה בברך וכי מאז התאונה הינו סובל מפגיעה תפקודית בברך, נזקק לתרופות, וכן עבר בדיקת ארטרוסקופיה.

בנסיבות הענין, המערער טוען כי יש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב חדש.

4. עיקר טענות ב"כ המשיב:

א. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת.

פסק הדין הורה לוועדה להתייחס לשני מסמכים: חוות הדעת של ד"ר נאסים אלקרינאוי מיום 9.3.15 ובדיקת ה-MRI מיום 23.10.14.

הוועדה ציינה כי היא אינה מקבלת את חוות הדעת של ד"ר נאסים אלקרינאוי הן בשל ממצאי בדיקתה הקלינית והן בשל התייחסותה לבדיקת הארטרוסקופיה שאינה תומכת בממצאי בדיקת ה- MRI.

הוועדה אף התייחסה לבדיקת ה- MRI וציינה כי היא מסתמכת על ממצאי בדיקת הארטרוסקופיה שאינם תומכים בממצאי בדיקת ה- MRI.

ב. הוועדה פירטה בפרוטוקול את טווחי התנועה שמצאה בבדיקתה הקלינית. מעיון בחוות הדעת של ד"ר נאסים אלקרינאוי עולה כי הוא מצא טווח תנועה מלא בבדיקתו את ברך שמאל ועל כן לא ברור על בסיס מה הוא העניק למערער נכות צמיתה בשיעור 10%. ד"ר נאסים אלקרינאוי לא ציין את פריט הליקוי שעל פיו הוא קובע את הנכות וייתכן כי לאור העובדה שמצא טווח תנועה מלא, הוא לא מצא להתאים סעיף ליקוי.

ג. הוועדה לא נדרשה להתייחס בפסק הדין למסמך הרפואי מאת ד"ר אהוד ראט מיום 5.11.15 ולתרופות אותן נוטל המערער.

בנסיבות הענין, לא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה ועל כן, דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה:

5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

6. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד , פד"ע ל"ד 213).

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

7. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו: דב"ע נא/29-0, פרנקל נ' המל"ל, פד"ע כ"ד, 160).

8. הוועדה שמעה את המערער ורשמה את תלונותיו כדלקמן:

"מאז הניתוח כאבים עוצמתיים יותר המלווים אותי בישיבה, בעמידה ממושכת, קשה לי לעלות מדרגות. בלילה קשה לי לישון. מקבל תרופה נרקוטית עם ליריקה".

9. הוועדה בדקה את המערער ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"היקפי ירכיים שווים, אין נוזל חופשי, תנועות הפיקה חופשיות, טווח תנועה 0/140. יציבות שמורה בכל המישורים, מבחנים מנסיקאלים תקינים. בעמידה על רגל שמאל אין קריסה, אין בריחה, הליכה בגלילת רגל מלאה".

10. בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה:

"הממצאים הקלינים שוללים כל אי יציבות או פגיעה תוך פרקית.

דו"ח ניתוח 30.11.15 כלל הטריה של MCL ללא עדות לקרע וללא עדות לפגיעה תוך פרקית.

הוועדה דוחה את הערר.

ממצאי הבדיקה בארטרוסקופיה, אינם תומכים בבדיקת ה-MRI ובבדיקת הועדה אין כל עדות לפגיעה ב-MCL כפי שנצפה בבדיקה הארטרוסקופיה, בדיקה שאמינותה 95%.

לפיכך אין הועדה מקבלת מסקנותיו של ד"ר אלקרינאוי" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפסק הדין ובהחלטת הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להדחות.

12. בהתאם לפסק הדין, הוועדה נדרשה להתייחס באופן "ענייני ומנומק" להערכת הנכות של ד"ר אלקרינאוי מיום 9.3.15 לרבות לשיעור הנכות שקבע. בנוסף, הוועדה נדרשה לבחון את בדיקת ה-MRI מיום 23.10.14 ולהתייחס לממצאיה.

עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה אכן התייחסה כנדרש למסמך מטעם ד"ר אלקריאנוי; הוועדה פירטה והסבירה כי היא אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר אלקרינאוי על רקע בדיקתה הקלינית ששללה כל אי יציבות או פגיעה תוך פרקית ועל רקע דו"ח ניתוח הארטרוסקופיה בו לא נמצאה עדות לקרע או לפגיעה תוך פרקית.

הוועדה אף התייחסה לבדיקת ה- MRI והסבירה כי בבדיקתה הקלינית היא לא מצאה עדות לפגיעה ב- MCL וכי גם בדיקת הארטרוסקופיה אינה תומכת בממצאי בדיקת ה- MRI. הוועדה הוסיפה וציינה כי אמינותה של בדיקת הארטרוסקופיה הינה בשיעור 95%.

13. קביעת הוועדה שלפיה הממצאים הקליניים שוללים כל אי יציבות או פגיעה תוך פרקית הינה קביעה רפואית אשר בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה ואשר בית הדין אינו מוסמך להתערב בה.

בנוסף, התייחסות הוועדה לבדיקות ה-MRI והארטרוסקופיה, לרבות אופן בחינתן, השאלה כיצד לבחון חומר רפואי, התרשמות הוועדה מהתלונות הרפואיות של המערער והפרשנות הרפואית שיש להעניק לכך, הינן שאלות רפואיות מובהקות שאין ערכאה שיפוטית מוסמכת להתערב בהן. משהוועדה ציינה כי ביצעה בדיקה קלינית, פירטה את תוצאותיה והסבירה את קביעותיה בהתאם לכך ותוך הפניה לבדיקות הרלוונטיות (MRI וארטרוסקופיה), הרי שהוועדה יצאה ידי חובת ההנמקה החלה עליה.

אוסיף ואציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, הוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה. החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה (ראו: ע"א 5787/08 קפאח - מדינת ישראל (10.8.2010) וכן רע"א 8233/11 כהן - מדינת ישראל (מיום 27.9.12)).

14. אין בידי לקבל את טענת המערער שלפיה הוועדה לא פירטה כנדרש את טווחי התנועה שנמצאו בעת ביצוע הבדיקה הקלינית. הוועדה ציינה לפרוטוקול כי מדובר בטווח תנועה של 0/140. טווח תנועה זה אף תואם את ממצאי בדיקתו של ד"ר ראט מיום 5.11.15 אליו הפנה המערער עצמו (ראו פרק ממצאי הבדיקה). ואוסיף, גם ד"ר נאסים אלקרינאוי קובע בחוות דעתו כי טווח התנועה בברך שמאל מלא (ראו שורה 2 בפרק הבדיקה).

זאת ועוד, מקריאת סעיף ליקוי 48 (2) לתקנות הרי ששני טווחי התנועה שנבדקים ביחס להגבלת התנועות בברך הינם ביחס ליישור וכיפוף, כך שטווח תנועה 0/140 מתייחס לשני הטווחים- יישור וכיפוף.

עוד אוסיף, כי ד"ר נאסים אלקרינאוי לא ציין בחוות דעתו את סעיף הליקוי שעל פיו הוא קבע למערער נכות בשיעור 10% והטענה כי הנכות נקבעה על ידו לפי סעיף ליקוי 48 (2) (ה) (III) לתקנות הינה פרשנות המערער. משבחוות הדעת לא צוין בגין איזה פריט ליקוי מוענקת הנכות, הרי שלא ניתן לדרוש מהוועדה להתייחס לכך.

15. לא מצאתי לקבל את טענת המערער שלפיה הוועדה שגתה עת בחרה להסתמך על דו"ח הארטרוסקופיה מיום 30.11.15, אליו היא לא הופנתה בהתאם לפסק הדין. הוועדה, רשאית להתייחס בהחלטותיה לכל מסמך רפואי רלוונטי וזאת גם אם היא לא הופנתה אליו באופן מפורש בפסק הדין.

16. טענת המערער שלפיה הוועדה טעתה עת התעלמה מהאישור של המנתח ד"ר אהוד ראט מיום 5.11.15, דינה להידחות. הוועדה לא התבקשה במסגרת פסק הדין להתייחס למסמך הרפואי האמור ולכן לא חלה על הוועדה חובה להתייחס אליו. יתירה מכך, העובדה כי במסגרת המסמך ניתן הסבר על הניתוח, מהלכו וסיבוכיו האפשריים, אינה מלמדת על מצבו הרפואי של המערער לאחר הניתוח.

בהתאם, הוועדה לא נדרשה במסגרת פסק הדין להתייחס לתרופות אותן נוטל המערער ועל כן, אין בהעדר התייחסות לתרופות אותן נוטל המערער משום טעות משפטית.

17. לאור האמור לעיל ומשלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

18. בנסיבות הענין, לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

19. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, (04 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.