בפני כב' השופט אריה רומנוב

עו"ד דוד משען

עו"ד מורן שבתי

ב"כ המבקשת: עו"ד עמרי קאופמן, עו"ד צחי חליו

ב"כ המשיבה: עו"ד אחיה רוזן

השופט אריה רומנוב, עו"ד מורן שבתי:

1. לפני הוועדה מונחת בקשת המבקשת למתן היתר לפי סעיף 4(ג) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.
2. המבקשת כיהנה כיושבת ראש הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן – "רשות החשמל"), שהינה הרגולטור על משק החשמל בישראל. סמכויותיה של הרשות על פי חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, כוללות יישום מדיניות לפי חוק החשמל; פיקוח על מילוי הוראות ורישיונות; סיוע לשר בגיבוש מדיניותו; וכן ייעוץ לממשלה בקביעת מדיניות בתחום משק החשמל. המבקשת טוענת כי הייתה אמונה על פיתוח תעשיית ייצור החשמל הפרטי; כניסת יצרני חשמל פרטיים לשוק הישראלי; גיבוש תעשיית האנרגיה המתחדשת; פרסום החלטות רשות החשמל וגיבוש הנחיות בנושאים כלכליים; כי היא סייעה בגיבוש מדיניות ממשלתית ורגולציה; פיקחה על חברת החשמל לישראל; בחנה הסכמי גז טבעי בישראל, ועוד.
3. המבקשת התחילה את כהונתה בתפקיד זה ביום 26.9.11, וזאת לאחר ששימשה כיועצת המשפטית של רשות החשמל במשך כתשע שנים. המבקשת סיימה בפועל את כהונתה ביום 31.12.15 בעקבות חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 שקבע כי חברי רשות החשמל יסיימו את תפקידם ביום 31.12.15.
4. בשל נסיבות סיום כהונתה ובמסגרת הסדר פרישה מול המשיבה, נקבע כי מועד סיום העסקתה הפורמלי של המבקשת יהיה ביום 20.9.16. החל מסיום כהונתה בפועל של המבקשת ועד לפרישתה הפורמלית, המבקשת הייתה בחופשה ולא כיהנה עוד בתפקיד. סמכויותיה של המבקשת הועברו לעובדי ציבור אחרים, כך שהמבקשת הייתה מנותקת מהתפקיד ומהסמכויות הנלוות לו החל מיום סיום כהונתה בפועל. למבקשת, לטענתה, לא היה שום קשר לרשות החשמל; היא לא הגיעה למשרד ולא החזיקה בתיבת דוא"ל של רשות החשמל. לאחר סיום כהונתה בפועל, המבקשת שימשה כעמיתת מחקר במרכז לעסקים ולממשל של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
5. המבקשת, עו"ד במקצועה, מבקשת להתיר לה לעבוד כמנהלת מחלקת אנרגיה, תשתיות ורגולציה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות' עורכי דין (להלן: "המשרד"). המבקשת טוענת, כי בחודש פברואר 2017 התגבשה עבורה ההזדמנות להצטרף למשרד, וזאת לנוכח פרישתם של שני ראשי מחלקות מהמשרד, לרבות מרבית לקוחותיהם. במסגרת תפקידה האמור, המבקשת נדרשת לחידוש מחלקת אנרגיה, תשתיות ורגולציה במשרד.
6. מבקשת המבקשת עולה, כי במסגרת תפקידה ברשות החשמל היו לה ממשקי עבודה עם משרד גולדפרב זליגמן, כשהועברו לטיפול המבקשת פניות ובקשות של גופים שיוצגו על ידי המשרד; או לחלופין כשפניות מעין אלה הועברו ליעוץ המשפטי של הרשות. המבקשת טוענת כי המשרד ייצג בעיקר יצרני חשמל פרטיים ואת פורום יצרני החשמל הפרטי בגז, ולא את חברת החשמל, היא הגוף המרכזי על פיקוחו הייתה אמונה רשות החשמל.
7. בשולי בקשתה מציינת המבקשת, כי "בשים לב לנסיבות סיום העסקתה כפי שתוארו לעיל, ובהינתן שמאז מועד סיום העבודה בפועל חלפו 14 חודשים תמימים, סברה המבקשת בתום לב כי אין היא נדרשת לעתור לקיצור תקופת הצינון – וזאת לאור הפרשנות שניתנה להוראות לס' 2 ו-3 לחוק הצינון בכל הנוגע למועד הפסקת העבודה בפועל. לפיכך יש לראות בבקשה זו ככזו המוגשת מטעמי זהירות בלבד, ולמען הסר ספק".

טענות המבקשת:

1. המבקשת טוענת כי יש לקצר את תקופת הצינון בעניינה בכפוף למגבלות הקבועות בסעיפים 2 ו-3 לחוק שירות המדינה. לטענתה, יש להיעתר לבקשתה לנוכח הזמן שחלף ממועד הפסקת עבודתה בפועל (31.12.15), והניתוק המוחלט מסמכויותיה החל ממועד זה; לנוכח נסיבות סיום העסקתה שנבעו מפיזור מליאת הרשות לחשמל בחוק; לנוכח העובדה שהמעבר הוא לגוף מייצג; ולנוכח העובדה שהמבקשת במסגרת תפקידה ברשות החשמל הייתה גורם ממליץ. כן טוענת המבקשת, כי נסיבות קבלתה למשרד הביאו לכך שממשקי העבודה עם גופים שלבקשותיהם היא נחשפה במהלך עבודתה ברשות יהיו פחותים, וכי חלק מעבודתה הוא לגייס לקוחות חדשים למשרד.

טענות המשיבה:

1. המשיבה אינה מתנגדת למתן היתר כמבוקש על ידי המבקשת "כך שהמבקשת תוכל להיכנס לתפקידה המיועד מיד עם קבלת החלטת הוועדה בעניינה". בתשובתה הבהירה המשיבה, כי היא אינה חולקת באופן מהותי על העובדות שהובאו בבקשה, אותן בדקה המשיבה מול הלשכה המשפטית ברשות החשמל. לטענת המשיבה, הנימוקים לקולא בעניינה של המבקשת הם, הזמן הרב שחלף ממועד סיום כהונתה בפועל (כשנה ומחצה); העובדה שמניתוק יחסי העבודה הפורמליים חלפו כתשעה חודשים (במועד הגשת הבקשה); העובדה שכהונתה של המבקשת הסתיימה באופן בלתי צפוי ובטרם סיומה של קדנציה קשיחה; והעובדה כי המבקשת מבקשת לעבוד בגוף מייצג.

דיון והכרעה:

1. סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 קובע כך:

4. (א) מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה.

(ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה –

(1) אם העובד שפרש היה מוסמך לבדו או ביחד עם אחרים;

(2) אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או על קביעתה;

(3) אם ההחלטה היתה דרך הסכם או כמעשה של רשות;

(4) אם הזכות שקיבל העובד שפרש היא משרת שכיר בשירותו של האדם שהיה נזקק להחלטה או להמלצה, או שלא כשכיר אלא בדרך של התקשרות עם אותו אדם לשירות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת, או אם היא זכות בעסק שנזקק להחלטתו או להמלצתו או שלטובתו החליט או המליץ;

(5) אם הזכות נתקבלה כאמור בפסקה (4) על ידי העובד עצמו שפרש או על ידי קרובו.

(ג) סעיף זה לא יחול בכל אחד המקרים האלה:

(1) עברה שנה מיום פרישתו של העובד;

(2) הועדה שהוקמה לפי סעיף 11 אישרה שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה;

(3) ניתן היתר לפי חוק זה לקבלתה של הזכות.

1. בין הצדדים אין מחלוקת כי הקבוע בסעיף 4 חל על המבקשת ועל תפקידה ברשות החשמל, וכי היא נדרשת למתן היתר על מנת לעבוד במשרד. עם זאת, המבקשת טוענת כי לנוכח חלוף הזמן מפרישתה בפועל, הבקשה הוגשה מטעמי זהירות בלבד, וכי יש לספור את שנת הצינון ממועד סיום תפקידה בפועל ולא ממועד סיום העסקתה הפורמלי.
2. אין בידינו לקבל את טענת המבקשת. כבר נקבע בעבר על ידי הוועדה, כי "ההגבלות המוטלות על העובד מתייחסות למועד פרישתו... לא יכול להיות ספק כי המונח "פרישה" בהקשר זה מכוון למועד סיום יחסי עובד מעביד" (ר' סעיף 24 להחלטת הועדה בו"ע (י-ם) 6031/03 גלעד נ' נציבות שירות המדינה (לא פורסם) (17.7.03)). לכן, המבקשת נדרשת לקבל היתר מהוועדה לצורך מילוי התפקיד במשרד אם טרם חלפה שנה ממועד פרישתה הפורמלי (20.9.16). ואם המבקשת החלה לעבוד במשרד עוד בטרם קיבלה את אישור הוועדה, הרי טעות בידה, הגם שאנו מוכנים לקבל את טענתה כי מדובר בטעות שבתום לב.
3. לגופו של עניין ולאחר ששקלנו בדבר, מצאנו שיש להיעתר לבקשת המבקשת, ולקצר את תקופת הצינון בעניינה.
4. השיקול המרכזי לכך הוא חלוף הזמן ממועד פרישתה בפועל של המבקשת. כאמור, המבקשת סיימה את כהונתה ביום 31.12.15, והחל ממועד זה ועד לפרישתה הפורמלית, המבקשת הייתה בחופשה ולא כיהנה עוד בתפקיד. סמכויותיה הואצלו לאחרים על פי חוק, ולמעשה היא הייתה נטולת הסמכויות שהיו נתונות לה במסגרת תפקידה. לכך יש להוסיף את העובדה שלאחר פרישתה בפועל, המבקשת שימשה עמיתת מחקר במרכז לעסקים ולממשל של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
5. כבר נקבע בשורה ארוכה של החלטות כי הוועדה רשאית להתחשב במועד סיום התפקיד בפועל וכי מטרת החוק מושגת אם סופרים את תקופת הצינון הקבועה בחוק החל מהפרישה בפועל, כשעובד ניתק עצמו מכל עיסוקיו (ר' ס' 24 להחלטת הוועדה בעניין גלעד, לעיל). כך גם הותווה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה "גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור" (הנחייה מס' 1.1711 מיום 16.7.12). המבקשת סיימה בפועל את תפקידה ביום 31.12.15. יוצא אפוא, כי מאז אותו יום ועד למועד בו המבקשת התקשרה עם המשרד חלפו כ-14 חודשים; מאז אותו יום ועד למועד בו המבקשת הגישה את בקשתה חלפו כ-17 חודשים; ומאז אותו יום ועד להיום חלפו כ-19 חודשים.
6. שיקול מרכזי נוסף הוא נסיבות סיום העסקתה של המבקשת. המבקשת סיימה את עבודתה באופן בלתי צפוי בעקבות תיקון חקיקה מהיר שפיזר את מליאת רשות החשמל, בטרם סיומה של קדנציית הכהונה שלה. נסיבות אלה מאיינות את החשש כי איש ציבור ייערך לקראת פרישתו ויתכנן את המעבר לגוף בו טיפל במהלך כהונתו טרם לפרישה ובזמן שמטפל בענייניו.
7. אמנם נכון הדבר כי תפקידה של המבקשת ברשות החשמל היה בכיר ובעל השפעה רבה במשק החשמל הישראלי. וכן, כי ככלל "ככל שהמשרה רמה יותר ובעלת עוצמות השפעה בחזית רחבה והיקף משמעות מהמעלה הראשונה, כך יש להקפיד (ההדגשה במקור) יותר שמטרת החוק לא תסוכל גם באופן מעשי וגם מבחינת מראית הדברים..." (ר' סעיף 14 להחלטת הוועדה בעניין גלעד, לעיל). ואולם מצאנו כי בנסיבות העניין כפי שפורטו מעלה בהרחבה, החשש לסיכול מטרת החוק מתאיין.
8. לנוכח האמור, מצאנו כי יש לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שתסתיים במועד מתן החלטה זו.
9. בטרם סיום יצוין, כי בבקשתה הצהירה המבקשת "כי היא מודעת ומקבלת על עצמה את ההגבלות מכוח סעיפים 2 ו-3 לחוק הצינון...". למען הסדר הטוב, נביא את הוראות סעיפים אלה:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות."

1. סוף דבר. מצאנו שיש לקבל את הבקשה כך ש"תקופת הצינון" תסתיים היום.

עו"ד דוד משען:

1. המסקנה אליה הגיעו חבריי מקובלת עלי מנימוקיה, ואבקש להוסיף הערה אחת: המבקשת הצהירה בבקשתה כי היא מודעת להוראות סעיף 2 לחוק והיא מתחייבת לפעול על פיהן. זה לשון סעיף 2:

"מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת."

1. האיסור המפורט בסעיף אינו מוגבל בזמן. נמצא, כי על מנת לעמוד בהוראות אלה על הצדדים לשים לב, לאורך כל תקופת עבודתה אצל המעסיק הפרטי, לעניינים בהם טיפלה המבקשת במסגרת תפקידה הציבורי ואת הגורמים בהם היא טיפלה, על מנת לוודא שלא תהיה חפיפה בינם לבין הגורמים בהם היא מטפלת במסגרת העבודה הפרטית מושא הבקשה, בה היא כבר עובדת.
2. יש לזכור לעניין זה שהמבקשת כיהנה כיועצת המשפטית של רשות החשמל במשך תשע שנים, ולאחר מיכן כיו"ר הרשות במשך ארבע שנים. במסגרת תפקידיה וסמכויותיה, היא היתה ממונה על הרגולציה וההסדרה של תחום החשמל, כלפי הגופים הפרטיים העוסקים בתחום. בין היתר עסקה בקביעת תעריפים, כניסת יצרנים פרטיים, מתן רישיונות, הסכמי הגז, ניהול משא ומתן ועוד, הכל כפי שפורט בבקשה ובתגובה.
3. המבקשת, בשני תפקידיה הנ"ל, כל אחד מהם והזווית שלו, חלשה מכוח תפקידה וסמכויותיה על כלל הפעילות של הרשות. גם אם עניינו של פלוני לא הגיעה בפועל לשולחנה – אין בכך כלום, שכן כל העניינים שטופלו על ידי הרשות טופלו מכוח סמכותה - או על ידה באופן ישיר או על ידי עובדים שהיו נתונים למרותה.
4. בכפוף להערה זו, מקובלת עלי מסקנת חבריי, כאמור לעיל.

הוחלט פה אחד שתקופת הצינון תסתיים היום.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.