1. בפניי בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-47666-93-2 ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 20.3.17 של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזי הגב' מרים סגל, החלטה מתייחסת גם לתיק הוצל"פ 01-47668-93-4.

בהחלטתה האמורה ציינה הרשמת כי בקשתו של המבקש להורות על סגירת שני תיק ההוצל"פ כבר נדחתה על ידה בהחלטה מיום 31.3.16 והיה על המבקש לערער על ההחלטה שכן איננה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיה.

2. בבקשתו למתן רשות ערעור מפנה המבקש להחלטות ישנות מלפני 20 שנה עליהן לא ערער ועתה מבקש לתקוף החלטות אלו, אגב בקשתו למתן רשות ערעור בגין ההחלטה מיום 20.3.17 שאף היא לא הוגשה במועד וללא בקשה להארכת מועד.

די באמור עד כה כדי לדחות את הבר"ע על הסף.

3. דינה של הבר"ע להידחות אף לגופא שכן כאמור היה על המבקש לערער על ההחלטה המפורטת מיום 31.3.16 ולפיה נדחתה בקשתו בטענת "פרעתי" בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ, טענה עליה חוזר המבקש גם בבר"ע שבפניי.

יודגש כי החלטת הרשמת הדוחה את הבקשה בטענת "פרעתי" הינה החלטה סופית וחלוטה ולא ניתן להעלותה מפעם לפעם אלא אם כן טוען המבקש כי מאז אותה החלטה שילם למשיב סכומים נוספים.

4. בבקשה שבפניי מתייחס המבקש גם לטענה לפיה יש לסגור את תיקי ההוצל"פ משום העדר הליכים מטעמו של המשיב.

המשיב לא מצא לנכון למסור תגובה לבר"ע בניגוד להחלטתי מיום 11.6.17, והמועד להגשת תגובה כזו חלף (המצאה בוצעה לב"כ המשיב ביום 15.6.17).

העדר תגובה נראה כי מצטרף להעדר עניין של המשיב בחוב שעל פי תיקי ההוצל"פ המתבטא באי נקיטת הליכים כנגד המבקש.

ככל שסבור המשיב כי אין סיכוי לגבות את החוב ראוי כי ימסור הודעה מפורשת על כך ללשכת ההוצל"פ ולא יעמיס על המערכת בשני תיקי ההוצל"פ שממילא לא ננקטים בהם הליכים.

5. בהחלטתה של הרשמת הנכבדה מיום 31.3.16 קבעה הרשמת כי קיים שיהוי במשך 21 שנים שבהם הזוכה לא נקט בהליכים בתיקים באופן שיש בו כדי להרע את מצבו של המבקש. על כן מצאה הרשמת להורות על ביטול תוספת הריבית משנת 1995 ועל הפחתת ההצמדה בשיעור של 50%.

קובעת הרשמת, ובצדק כי בהתאם לתקנה 126 לתקנות ההוצל"פ הסמכות לסגירת תיק ההוצל"פ הינה בשיקול דעת ואינה זכות קנויה לחייב כי בהעדר פעילות בתיק במשך שנתיים, יסגר התיק אוטומטית.

אני סבור כי משהחליטה הרשמת שלא להורות על סגירת התיקים, למרות השיהוי הרב, ראוי היה לנמק מדוע לא הפעילה את סמכותה כאמור.

בינתיים חלפה יותר משנה וכנראה שהעדר הליכים מצד המשיב נמשכו ושום דבר לא השתנה מאז ההחלטה ממרץ 2016.

6. הבקשה למתן רשות ערעור, נדחית.

אין צו להוצאות.

למרות דחיית הבקשה, תבחן הרשמת הנכבדה פעם נוספת האם לא ראוי בנסיבות העניין להורות על סגירת תיקי ההוצל"פ בהתאם לתקנה 126(ד) לתקנות ההוצל"פ ותשקול את ההסבר אשר ינתן ע"י המשיב, ככל שינתן, מדוע לא יסגר התיק שכן פרק זמן של שנתיים ללא פעילות מצדיק לכאורה את סגירת התיק.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים וללשכת ההוצל"פ.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.