ניתנה ביום 01 יוני 2017

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 22149-01-15 השופט אלעד שביון) מיום 19.5.15, בה נדחתה בקשת עתיד אריזות בע"מ (להלן: המבקשת) להפקדת תשלומים שנפסקו לזכות לזכות גיהאד אבו זיארה (להלן: המשיב) בסע"ש 13689-10-13 גיהאד אבו זיארה נ' עתיד אריזות בקופת בית הדין.
2. ברקע הדברים מצויה תובענה שהגיש המשיב נגד המבקשת לבית הדין האיזורי בירושלים, בהקשר לזכויות השונות הנובעות מיחסי העבודה (בסע"ש 13689-10-13). בתובענה זו נערך דיון ביום 9.4.17 ובמסגרתו הסכימו הצדדים להסמיך את בית הדין לפסוק לפשרה, מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, בטווח שבין 45,000 – 65,000 ₪ וכי במעמד הדיון ימסור לב"כ הנתבעת שיק מזומן 5,000 ₪. עוד הסכימו הצדדים באותו הדיון "בית הדין יפרוס את הסכום הפסוק ל – 6 תשלומים אשר הראשון בהם יחול לא יאוחר מיום 22.4 והתשלום במזומן בסך 5,000 ₪ יהיה כלול בו". התשלומים העוקבים יהיו לא יאוחר מ 22 בכל חודש. מוסכם שהעיקול יוסר והערבויות שהפקיד התובע בקופת בית הדין ישוחררו". ביום 18.4.17 ניתן פסק דין בתובענה זו, ולפיו חויבה המבקשת לשלם למשיב "סך של 60,000 ₪ אשר ישולמו בתשלומים כאמור בהסכמת הצדדים".
3. ביום 4.5.17 הגישה המבקשת בקשה לבית הדין קמא להפקיד את הסכומים שנפסקו על ידי בית הדין האיזורי בירושלים בקופת בית הדין חלף העברתם למשיב, שכן לטענתה אם המבקשת תזכה בתובענה המתנהלת בבית הדין קמא נגד המבקש לא תוכל להיפרע נזקיה מהמשיב. ביום 5.5.17 ניתנה החלטה כי הבקשה תידון במסגרת הדיון שנקבע ליום 15.5.17. בהמשך, ניתנה החלטה בדבר דחיית מועד דיון זה ליום 1.6.17. בעקבות דחיית מועד הדיון הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשתה להפקיד את התשלומים שנפסקו לזכות המשיב על ידי בית הדין האיזורי בירושלים בקופת בית הדין קמא. ביום 9.5.17 נתן בית הדין קמא החלטה לפיה "על התובעת להגיש את הבקשה בתיק בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה". המבקשת פנתה לבית הדין האיזורי בירושלים בבקשה דומה, וביום 14.5.17 ניתנה החלטת בית הדין האיזורי בירושלים לפיה "בקשת הנתבעות נדחית שכן לבית דין זה אין כל סמכות ליתן את הסעד המבוקש לאחר שסיים מלאכתו בהליך ו"קם מכסאו". ביום 16.5.17 הגישה המבקשת בקשה נוספת ודומה לבית הדין קמא, ולאחר קבלת עמדתו המשיב, אשר התנגד לבקשה, ניתנה ההחלטה הבאה:

"1. הלכה היא שכאשר סיים ביה"ד את מלאכתו אין לו סמכות לתת הבהרות או פירושים לפסק הדין או לתת הוראות בקשר לביצועו (בר"ע (ארצי) 32518-01-15 דניאל אור חדש כהן – פ.מ. אל אנרגיה בע"מ). על אחת כמה וקמא אין לבית דין זה סמכות כאמור, כאשר פסק הדין כלל לא ניתן על ידו.

בנסיבות אלו, משניתן פסק הדין ע"י ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, אין לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כל סמכות להורות על שינוי הוראות פסק הדין לרבות הוראות לגבי ביצועו ובכלל זה הפקדת סכומים שנפסקו במסגרת פסק דהין בקופת ביה"ד.

3. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים".

1. על החלטה הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור, ולטענתה בקשת המבקשת נמצאת בתחום סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב, שכן לטענתה הבקשה נוגעת לתיק שנדון בפניו והיא נועדה להבטיח את יכולת פירעונה של המבקשת באם תזכה בתביעה הנידונה בבית הדין קמא. בנוסף, טענה כי לבית הדין הסמכות ליתן כל סעד לשם עשיית צדק.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה איני מוצאת מקום למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא. בענייננו המדובר בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האיזורי בירושלים, וזאת לאחר שהצדדים הסכימו במהלך הדיון שנערך ביום 9.4.17 להסמיך את בית הדין להכריע על דרך הפשרה בטווח סכומים עליו הסכימו. בהתאם להסכמות אלה נתן בית הדין האיזורי בירושלים ביום 18.4.17 את פסק דינו. הלכה היא כי "משסיים בית הדין את מלאכתו, אין לו סמכות לתת הבהרות או פירושים לפסק דינו או לתת הוראות בקשר לביצועו" (מתוך בר"ע (ארצי) 32518-01-15 דניאל אור חדש כהן – פ.מ. אל אנרגיה בע"מ). הלכה זו חלה גם כאשר הוראת הביצוע מבוקשת מערכאה דיונית שונה ובהליך דיוני שונה, ועל כן בדין נדחתה בקשת המבקשת על ידי בית הדין קמא, ככל שזו נועדה לשנות או להבהיר את דרכי ביצוע פסק דין זה.
3. סוף דבר – הבקשה נדחית, ומשלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות. אבקש לחדד כי החלטה זו ממוקדת בהיבט סמכות בית הדין שעה שמונחת בפניו בקשה למתן החלטה בדבר דרכי ביצוע פסק דין שניתן על ידי ערכאה דיונית אחרת. אין בהחלטה זו משום התייחסות לסעדים אחרים שהמבקשת רשאית לבקש על פי כל דין.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ז (01 יוני 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.