ערעור על החלטת כב' השופטת נ' גרוסמן (בתפקידה כרשמת) מיום 21.4.17, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה ומערבון.

הודעת הערעור מנוסחת בסגנון בוטה ומשתלח, כלפי הערכאות אשר דנו בעניינו של המערער וכלפי המשיבים, כמו גם הצהרות על הגשת תלונות לנציב התלונות על השופטים ובקשה לפסילה גורפת של השופטים בבית משפט זה מלדון בעניינו של המערער. למרות האמור לעיל יש לבחון את טענות המערער לגופן.

הרקע העובדתי

משיב 1 הלווה למערער ולאשתו סכום כסף מסוים והמערער הפקיד בידו שישה שיקים להבטחת פירעון ההלוואה. לימים, משההלוואה לא נפרעה כסדרה, פתח משיב 1 בהליכים בבית משפט השלום. במסגרת התביעה הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו היה המערער אמור לשלם למשיב כ- 3,000 ₪ והמשיב התחייב להשיב לידיו את ששת השיקים שנמסרו לו.

למרבה הצער, שלושה מבין השיקים אבדו. משנתגלה הדבר מסר המשיב למערער כתב שיפוי בו התחייב לפצותו בגין כול נזק שיגרם לו אם יתגלגלו השיקים לידי צד שלישי עלום.

המערער לא הסתפק בהתחייבותו זו והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד המלווה, משיב 1 ונגד עורכת דין במשרדו של עו"ד יוסף ויצמן אשר ייצג את המשיב בהליך הראשון.

בדיון שהתקיים בבית משפט לתביעות קטנות חזר משיב 1 והצהיר כי הוא מוכן להתחייב לשפות את המערער בגין כול נזק עתידי שעלול להיגרם לו אם השיקים יתגלגלו לידי צד ג' כלשהו, אולם המערער עמד על דרישתו לפיצוי. מאחר שלא הוכח כי למערער נגרם נזק כלשהו וגם הצפי לניסיון לגבות את השיקים היה קלוש עד בלתי אפשרי נדחתה התביעה, והמערער חויב בהוצאותיהם של שני המשיבים בסך 1,500 ₪ (750 ₪ כ"א). על פסק הדין הוגשה בקשת רשות לערער ובקשה לפטור מאגרה ומערבון. בהחלטתה מושא הערעור דחתה כב' הרשמת גרוסמן את הבקשה על שני ראשיה הן בשל העובדה שהמערער לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית והן בשל סיכויי הערעור הקלושים.

בערעור שלפני שב המערער וטען כי מצבו הכלכלי בכי רע ואף צרף אישורים של המוסד לביטוח לאומי המתייחסים לקצבאות שהוא ואשתו מקבלים מהמל"ל וכן אישורים על תיקי הוצל"פ ומסמך מבנק לאומי ממנו עולה כי חשבונו בבנק נסגר.

ב"כ המדינה הצהיר כי עובדות הסכסוך אינן מוכרות לו ולפיכך אין הוא יכול להתייחס למצבו הכלכלי של המערער, אך יחד עם זאת ציין כי המסמכים שצרף אינם פורשים תמונה מלאה באשר למצבו של המערער.

משיבה 2 הגיש את טיעוניה בכתב ואף היא הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט תוך שהיא מפנה לחוסרים שבבקשה ולחוסר הסיכוי של הערעור.

לאחר שבחנתי את טענות המערער והראיות שהוגשו על ידו החלטתי כי דין הערעור להידחות.

המערער צרף להודעת הערעור מסמכים המעידים על קצבאות המל"ל אותן הוא מקבל, ברם, לא ציין היכן הוא מתגורר, מהן הוצאות מחייתו ובאיזה בנק הוא מנהל את חשבונותיו, או לחילופין לאיזה חשבון בנק מועברות הקצבאות אותן הוא מקבל.

מדובר בתמונה חלקית בלבד שאינה כוללת את הנתונים הרלבנטיים להכרעה בשאלת יכולתו לשלם את האגרה ולהחזיר ערבון.

באשר לסיכויי הערעור הסתפק המערער בהכפשת המשיבים והאשמתם במרמה תוך התעלמות מהעובדה שעד עצם היום הזה השיקים לא הוצגו לפירעון.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד העירבון לא יאוחר מתאריך 10.7.18, שאם לא כן יירשם ההליך למחיקה.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ח, 18 יוני 2018, בהעדר הצדדים.