ביום 25.5.17 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לפי בקשתו.

נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של 530,041 ₪, מתוכו סך של 244,437 ₪ בדין קדימה וסך של 285,604 ₪ בדין רגיל.

לקראת הדיון שנערך ביום 16.7.19 הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם במסגרתו עמד על נסיבותיו של החייב, יליד שנת 1987, נשוי ואב לילד אחד.

המנהל המיוחד מתאר בדוח המסכם את נסיבות יצירת החובות ולעמדתו החייב יצר החובות בחוסר תום לב. כמו כן, המנהל המיוחד פרט בדוח המסכם את התנהלותו של החייב בהליך ומצביע על כך שהחייב לא קיים את חובותיו ולא פעל כפי הנדרש ממנו. לפיכך, המנהל המיוחד עתר להורות על ביטול ההליך.

בדיון שנערך השיב ב"כ החייב בהרחבה לטענות המנהל המיוחד. לעמדת החייב, אין מקום לבטל ההליך והוא מבקש להכריזו כפושט רגל.

לאחר בחינת הטענות, על רקע נסיבות המקרה, עולה כי מדובר בחייב אשר פעל בחוסר תום לב ביצירת החובות ובנוסף פעל בחוסר תום לב בניהול ההליך באופן העולה כדי שימוש לרעה בהליך. על רקע הצטברות הדברים, מתחייבת המסקנה לפיה אין מקום לקבל בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ועל כן דין ההליך להתבטל.

לפי גרסת החייב בחקירתו ובתצהיר ההסתבכות, הוא עבד כקבלן עצמאי לביצוע עבודות חשמל. באותה תקופה התמכר להימורים והחובות נוצרו כתוצאה מהימורים. מכאן עולה, כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תם לב.

בנוסף, לחייב חובות בדין קדימה בסך של כ – 240,000 ₪ בגין אי תשלום חובות למס הכנסה ולמע"מ. גם קיומם של חובות מסוג זה מחזק את המסקנה בדבר חוסר תום הלב מצד החייב ביצירת החובות.

החייב לא פעל בהליך כפי הנדרש ממנו, פעם אחר פעם יצר מחדלים, דבר אשר הצריך הגשת מספר בקשות מצד המנהל המיוחד לביטול ההליך. החייב לא התייצב במועדים שנקבעו לו לחקירה אצל המנהל המיוחד אלא לאחר מספר התראות. החייב לא הגיש את הדוחות הכלכליים באופן סדיר. לדוחות לא צורפו כלל המסמכים הנדרשים.

בנוסף, הדיווח שהוצג על ידי החייב לגבי הכנסותיו התגלה כלא אמין. כך לדוגמא, החייב הגיש מספר דוחות פעמיים, לגבי אותם חודשים, ובכל פעם ציין סכומים אחרים לגבי אותם חודשים.

המנהל המיוחד הצביע על הפקדות בסכומים גבוהים לחשבון הבנק של אשת החייב, אשר מקורן אינו ידוע. כמו כן, הופקדו לחשבון אשת החייב שיקים שונים.

החייב הצהיר בחודשים שונים על הכנסות מזעריות בלבד. לכאורה, מדובר בחייב אשר אינו ממצה את כושר ההשתכרות (דבר אשר בפני עצמו מנוגד לחובתו של החייב בהליך) אך כאשר החייב הצהיר כי הוא מקבל כביכול כספים בסכומים משמעותיים מבני משפחתו וכאשר עלה כי לחייב הוצאות גבוהות מאד (ההוצאות המופרזות מהוות עניין נוסף המלמד על כך שהחייב אינו מתנהל כמצופה מחייב בהליך פשטת רגל), הרי שיש בצירוף הנתונים כדי ללמד כי החייב אינו מדווח דיווח אמיתי על הכנסותיו והוצאותיו.

החייב לא הציג אסמכתאות לגבי אותם סכומים גבוהים אשר לגביהם דיווח על הכנסה מבני משפחתו. יוזכר, כי החייב עבד בעבר כקבלן חשמל עצמאי. החייב מדווח כי כיום הוא מועסק כשכיר, באותו תחום. ניתוח הנתונים והראיות, עליהן הצביע המנהל המיוחד בדיון, מלמד כי לחייב הכנסות נוספות בשיעורים משמעותיים כתוצאה מעיסוקו בתחום, עליהן לא דיווח.

החייב שילם מתחילת ההליך סכום חודשי זעום בסך של 250 ₪ לחודש. יצוין, כי אפילו את הסך הזעום האמור לא טרח החייב לשלם במועד, וכך יצר פעם אחר פעם חוב פיגורים, אשר כוסה רק לאחר מתן התראות חוזרות ונשנות.

אין ספק, כי מבחינת הנושים, נוכח גובה החובות (הכוללים כאמור גם סכומי חוב גבוהים בדין קדימה לרשויות המס) אל מול הסך הזעום שהצטבר בקופת הכינוס מתחילת ההליך בגין תשלומי החייב (סכום שאין בו לכסות אף לא את הוצאות ההליך), הרי שאין כל תועלת מההליך.

לסיכום, מדובר בחייב אשר יצר חובות בחוסר תום לב ואף התנהלותו בהליך נעדרת תום לב ומהווה שימוש לרעה בהליך. נוכח זאת, יש במכלול הנסיבות להביא לדחיית בקשתו להכריז עליו כפושט רגל ובהמשך לכך לביטול צו הכינוס.

נוכח התנהלות החייב, המלמדת על ניצול לרעה של ההליך, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב, בטלים; צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים; היתרה בקופת הכינוס תשמש לכיסוי הוצאות ההליך.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.