25 יוני 2017

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את התובעת – המבקשת מתשלום אגרה בסכום של 623 ₪ וזאת במסגרת תביעה שהגישה כנגד הנתבעת (להלן – הבקשה).
2. בבקשה ציינה כי המבקשת סובלת מלקות ראיה ושמיעה ומוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת 100% נכות ובעלת תעודת עיוור. היא אם לשתי קטינות המצויה בהליכי גירושין וכן אינה מועסקת בששת החודשים עובר להגשת כתב התביעה כתוצאה מפיטוריה על ידי המשיבה. לאור האמור הכנסתה היא רק מקצבאות הביטוח הלאומי ומשכך מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשלם את האגרה. המבקשת צירפה תדפיסי חשבון בנק לפיהם נכון ליום 3.5.2017 היא מצויה ביתרת חובה בסך 8,228 ש"ח. עוד הצהירה המבקשת כי אין לה נכסים והיא מתגוררת בשכירות ומשלמת על כך 3,500 ₪ לחודש וצירפה העתק מהסכם השכירות. למבקשת הוצאות רבות בשל מגבלת הראיה והשמיעה ממנה סובלת הנובעים מהצורך בעזרה בניקוי וניהול משק הבית וכן בהתניידות.
3. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008. לפי סעיף 12(א) לתקנות על התובע לצרף לבקשתו תצהיר מפורט על רכושו, רכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה. לפי סעיף 12(ב) על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם את האגרה וכן האם ההליך עצמו מגלה עילה. הפסיקה קבעה כי נטל ההוכחה בעניינים אלה מוטל במלואו על המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום   14/2/10).
4. יצוין כי הפסיקה קבעה שפטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד וכן כי על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי.  (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07).  כמו כן נקבע כי בקשה אשר מוגשת ללא מלוא הפרטים והתשתית הראייתית הדרושה, תידחה מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 מצא נגד מצא, ניתן ביום 29/5/89).
5. יתר על כן, על המבקש פטור מאגרה להתייחס בבקשתו לשאלה, האם נעשה ניסיון ליטול הלוואה מהבנק או ממקור אחר  - וככל שנעשה ניסיון כאמור, מה היו תוצאותיו (רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתן ביום 21/9/10 בסעיף 10).

1. לאחר עיון בבקשה ובתצהיר מצאתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, הואיל ולא שוכנעתי, כי המבקשת חסרת יכולת כלכלית באופן המונע ממנה לשאת בתשלום האגרה במסגרת הליך זה.
2. ראשית, התובעת לא פירטה האם פנתה לקבל הלוואה ממקור כלשהו ואם כן מה עלה בגורל פנייתה.
3. שנית,  עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה כי טרם ירידת חיוב כרטיס האשראי של התובעת על סך 12,519 ₪ - פירוט אשראי אותו לא צירפה לתצהירה, היתה התובעת ביתרת זכות וכי היא נכנסת ויוצאת מיתרת חובה בסכומים נמוכים הרבה יותר מהסכום שצוין ביום 3.5.2017. עוד אציין כי הבקשה הוגשה ביום 25.5.2017 אולם חשבון הבנק מעודכן עד ליום 3.5.2017.
4. ידוע כי כל הליך הנפתח בבתי המשפט חייב באגרה. האגרה שנדרש יוזם ההליך לשלם מהווה תשלום למדינה בעד השירות הניתן ע"י מערכת המשפט (ע"א 155/75 פקיד השומה נ' להד, פ"ד כט(2) 505, 506) מדובר בסכום מינימלי ביחס לסכום התביעה אותו על יוזם ההליך לשלם עת הוא מבקש לנהל הליך בערכאות משפטיות וכפי שצוין לעיל, הפטור ממנו ניתן במקרים חריגים בלבד.
5. משלא מצאתי כי התובעת נעדרת יכולת כלכלית בנסיבות העניין,  איני נדרשת לדון בשאלת סיכויי ההליך.
6. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.
7. יחד עם זאת, כדי להקל על התובעת אני מתירה לה לשלם את האגרה בארבעה תשלומים שווים, רצופים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון ישולם תוך 30 יום מהיום. המזכירות תשלח לתובעת שוברים מתאימים לתשלום.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ז, (25 יוני 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.