1. בקשת החייב לשינוי תכנית פירעון על דרך שינוי צו התשלומים החודשי שנקבע.

רקע:

2. דיון בעניינו של החייב נקבע ליום 27.2.19.

3. עובר לדיון הוגש תסקיר המנהל המיוחד, ובו פורט מצבו הרפואי של החייב. מבלי להיכנס לפרטים, לחייב משולמת קצבה בגין אובדן כושר עבודה בשיעור 75% (מהמוסד לביטוח לאומי). גובה הקצבאות המשולמות לחייב הוא כ- 5,100 ₪ ובנוסף, החייב עובד בשכר של כ- 3,500 ₪.

בתסקיר צוין שהחייב נושא בהוצאה חודשית בסך של 1,050 ₪ בגין החזר מימון על רכב בנוסף לסך של כ- 560 ₪ בגין אחזקת רכב ודלק.

4. בדיון שהתקיים ביום 27.2.19 הנאמן חזר על עמדתו לתכנית פירעון לפיה החייב יישא ב- 60 תשלומים בסך של 1,700 ₪ כל אחד. הנאמן ציין כי הוא לא מתעלם מכושר השתכרותו המופחת של החייב, ועם זאת, ציין את העובדה שלחייב יש תשלומים בגין הרכב בסך של 1,500 ₪, שאינם מחויבי המציאות.

ב"כ החייב ציין ש"ברוב הדברים אנחנו מסכימים אבל הבעיה בסכום החודשי". עד למועד הדיון צו התשלומים החודשי עמד על סך של 250 ₪ בלבד. ב"כ החייב התייחס למצבו של החייב, ולכך שהוא צריך לכלכל שלושה ילדים. ב"כ החייב ציין שהרכב הוא משנת 2010, ואינו רכב פאר, וביקש להפחית את התשלום החודשי לסך של 800 – 1,000 ₪, לתקופה של 54 חודשים.

כנ"ר הציע, במכלול הנסיבות, להעמיד את תכנית הפירעון על תשלומים חודשיים של 1,200 ₪, למשך 60 חודשים.

החייב ציין שהוא אינו יכול להתחייב למשך 5 שנים, נוכח מצבו הבריאותי, וכי אם "ייפול" מחר, אין מי שישלם. לכך הובהר לחייב, שאם יהיה שינוי נסיבות מהותי, תכנית הפירעון תועמד לדיון.

לאחר הבהרה זו של הנאמן, ב"כ החייב ציין שמקובלת "עלינו" הצעת כנ"ר, ובהסכמת הצדדים אושרה תכנית הפירעון.

הבקשה הנוכחית והתגובות:

5. החייב הגיש את בקשתו ביום 8.4.19 (ככל שראיתי, הבקשה הוגשה באמצעות בא כוח אחר מעורך הדין שייצג את החייב בדיון). לטענתו של החייב, הוא מעולם לא נתן את הסכמתו לתכנית הפירעון, וההסכמה של בא כוחו ניתנה בטעות, בניגוד לכללי הצדק הטבעי. החייב ציין שמצבו הרפואי הוא בכי רע, ולאחרונה הורע מצבם הבריאותי של ילדיו. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים שונים המתייחסים לילדיו של החייב, שלא אפרטם. לא צורפו קבלות ולא ניתן פירוט ביחס לעלות כלכלית כלשהי בקשר לאותו מצב רפואי. אף לא צורפו מסמכים המעידים על הרעה חלילה במצבו של החייב, או על שינוי נסיבות ביחס לפרטי השתכרותו, כפי שהיו בדיון.

6. הנאמן וכנ"ר התנגדו לבקשה. לטענתם, לא חל כל שינוי נסיבות, ותכנית הפירעון אושרה על בסיס הסכמת החייב.

דיון:

7. ראשית, יש לדחות את טענת החייב לפיה לא ניתנה הסכמתו להצעה. הדיון בתכנית הפירעון נערך בנוכחות החייב. לאחר שניתנה הצעת כנ"ר הודיע ב"כ החייב, בלשון רבים, שההצעה מקובלת "עלינו", ואין מדובר בטעות כלל וכלל. הצעת כנ"ר הייתה פרי של דיון שבמהלכו החייב דרש להעמיד את התשלום החודשי על סך של 800 – 1,000 ₪ (ולא 250 ₪ כבקשתו היום!) ואילו הנאמן דרש להעמיד את התשלום על סך של 1,700 ₪.

8. אין להתעלם ממצבו הרפואי של החייב, אולם, כפי שפורט לעיל, לחייב הכנסות גם מקצבאות וגם מהשתכרות חלקית. תכנית הפירעון נבנתה על יסוד אלו וגם על יסוד העובדה שלחייב יש הוצאות לא מבוטלות שניתן לחסוך בהן לטובת נושיו. אף אם סבור החייב שהרכב שהוא מחזיק בו אינו רכב פאר, ההוצאה החודשית בגין הרכב היא למעלה מ- 1,500 ₪. הוצאה זו ניתן לחסוך לטובת נושיו של החייב, ואבהיר, כי בעיותיו הרפואיות של החייב ברגיל אינן קשורות לניידות, ואין כל אסמכתה רפואית למגבלה בניידות, ואף לא הועלתה טענה כזו. אציין, שהנאמן התייחס להוצאות נוספות שהן מעבר למצופה מחייב בהליך (סעיף 31.1 למשל) אך לצורך העניין אסתפק באמור כאן.

9. לסיכום עד כאן: התכנית גובשה בהסכמת החייב. התכנית לקחה בחשבון הכנסה פנויה פוטנציאלית של החייב, בשים לב לכך שבעודו בהליך עליו לצמצם את הוצאותיו למקובל במצבו. התכנית לקחה בחשבון את מצבו הרפואי של החייב, ואת נתוני השתכרותו, ואין לפניי טענה שבכל אלו חל שינוי.

10. אשר למצב הבריאותי של ילדי החייב, אכן, ככל שראיתי, מדובר בנתון שלא צוין. עם זאת, מדובר בנתון שכפי הנראה אף לא עלה בדוחו"ת עד לדיון, וטענת ההחמרה שהעלה החייב, לא לוותה בכל פירוט או אסמכתאות בנושא הכבדה כלכלית הקשורה בהחמרה נטענת זו.

11. אם כן, גם מהטעם שתכנית הפירעון לקחה בחשבון את כלל הנתונים המופיעים בבקשה זו, וגם מהטעם שאותה תכנית לקחה בחשבון את העובדה שלחייב תתפנה הכנסה בשיעור ניכר אם יצמצם את הוצאותיו כמפורט לעיל, אין כל נתונים חדשים בבקשה זו. הנתון היחיד שהתווסף, הוא ביחס לילדיו של החייב, אולם לגביו אין כל פירוט או אסמכתאות בקשר לעלות כלכלית נוספת על העלות שהייתה ידועה קודם לכן.

12. הכלל הוא, כי בקשה לעיון חוזר צריך שילווה לה שינוי נסיבות – שאם לא כן, תיפגע סופיות ההליך. כפי שפורט לעיל, לא חל כל שינוי נסיבות, והנתונים ששימשו ביסוד תכנית הפירעון, הם אותם נתונים שציין החייב, תוך שהוא התעלם מיתר הנתונים שהובאו וששימשו לגיבוש התכנית.

13. לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.