לפני בקשת התובע לפסילת חוות דעתו הרפואית של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' תום הלל, לחילופין מינוי מומחה נוסף/אחר תחתיו.

מבוא

1. התובע יליד 5.5.1995, נפגע בשתי תאונות דרכים, אחת מיום 15.6.2015 (להלן – "תאונה ראשונה"), והשנייה מיום 27.3.2016 (להלן – "תאונה שנייה").
2. פרופ' תום הלל מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן – "המומחה").
3. ביום 10.1.2018 נערכה חוות דעת המומחה בה נקבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בגין שתי התאונות, כאשר לצד זאת נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% למשך חודשיים, בגין כל אחת מהתאונות (להלן – "חוות הדעת").
4. ביום 6.4.2021 נחקר המומחה על חוות דעתו, ולאחר מכן עתר התובע בבקשה לפסילת חוות דעת המומחה ולמינוי מומחה נוסף/אחר תחתיו.

טענות הצדדים

1. ב"כ התובע טען בבקשתו, כי במהלך החקירה המומחה סתר את עצמו באופן כה חמור העולה כדי חשש לעיוות דין וחוסר תום לב המצדיק את פסילת חוות הדעת, לחילופין, כי בעדות המומחה קיים ספק גדול ביכולת בית המשפט להכריע בנכותו של התובע. עוד טען, כי במהלך החקירה נוצרו סתירות חמורות במהימנות וברמה המקצועית כך שחוות הדעת לא יכולה לעמוד.
2. נטען לגישה מקצועית מוטעית בעמדת המומחה לפיה מנגנון צליפת שוט לא יכול כביכול לגרום לחבלה ונכות בעמוד שדרה מותני, כי המומחה בחר להצדיק את התיאוריה שלו כי אין קשר בין ממצאים של בלטי דיסק והגבלות בעמוד שדרה לבין אירוע תאונתי מסוג צליפת שוט, והגדיר ממצאים אלה "כממצאים ניווניים" ולא ממצאים דיסקליים. בהקשר זה נטען כי עמדת המומחה שאין אסכולה הקושרת בין צליפת שוט לנכות קבועה בגב תחתון לא מתיישבת עם חוות דעת מטעם המומחה בתיקים אחרים שם כן קבע נכות בעמוד שדרה מותני לחבלה במנגנון צליפת שוט.
3. עוד טען ב"כ התובע כי מסמך 43/75 בו מתועדת מגבלה בתנועה, נשמט מחוות דעתו. בנוגע לתאונה השנייה המומחה קבע כי לא היה רצף טיפולי, אז הוצג בפניו מלוא תיק רפואי של התובע. שם התלונן התובע באופן רציף על כאבים ומגבלות בעמוד שדרה מותני, אז טען המומחה כי מדובר בתלונות על מנת להתחמק משירות צבאי.
4. אשר למצב התובע ערב התאונה, הפנה ב"כ התובע לרשימת ליקויים ערב גיוס התובע לצה"ל אשר לא כללו כל ליקוי בגב למעט אסטמה.
5. עוד הוסיף, כי המומחה נוקט בגישה מוטעית לפיה פריצת דיסק הינה ניוונית לנפגע בגיל 19 שעה שמאמרים שהוצגו בפניו מראים שפריצת דיסק בגיל זה אינה סבירה מניוון. עוד ציין, כי המומחה לא בחן את בדיקת הCT עצמה אלא הסתמך על פענוח.
6. לאור האמור, נטען כי יש לקבוע כי המומחה היה "נעול" בדבר האפשרות להעדר קביעת נכות ועיוות את העובדות כדי להתאימן לתיאוריה יחידנית שלו שנסתרה ואף לא קיימת.
7. מנגד טענו הנתבעות 1 – 2, כי הן מתנגדות לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט ואף מתנגדות למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט. לטענתן, קביעת המומחה ניתנה לאחר בדיקת התובע. בבדיקה לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים אשר יש בהם כדי להעיד על מגבלה. ניסיון התובע להציג המקרה באופן מגמתי וקריאת המסמכים הרפואיים תוך התמקדות בתלונות התובע ולא בממצאים אובייקטיביים ולהשוות את חוות דעת המומחה לחוות דעת בתיקים אחרים- אינו מן העניין.
8. עוד טענו, כי לתובע מצב רפואי קודם. התובע סבל ממצב רפואי של כאבי גב מגיל צעיר, היה מעורב באירועים תאונתיים קודמים ביניהם תאונת סקי. בנוסף התובע האדיר את פגיעתו. בהתאם לכך, בדין נקבעו לתובע נכויות זמניות, לכל תאונה, ללא נכות צמיתה.
9. עוד טענו, כי מנגנון פגיעה מסוג צליפת שוט עשוי להסב לנפגע כאבים בצוואר, נוקשות של שרירי הצוואר או בחגורת הכתפיים ולעיתים רחוקות גם כאבים בגב עליון. ניסיון התובע להיתלות על מאמר אחד המציג לכאורה קשר בין מנגנון פגיעה מסוג צליפת שוט לבין חבלה בגב התחתון הינו מגמתי ואינו משקף את הקביעות הרפואיות הרווחות.
10. אשר לתיעוד הרפואי לאחר התאונה, מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע פנה מספר פעמים לרופא היחידה ו / או לרופא המשפחה והלין על כאבי גב, אולם ברובם התובע לא נבדק על ידי אורתופד ותלונותיו לא זכו לטיפול ולמעשה נטענו בעלמא. ניסיון התובע להסתמך על מסמך 43/75 ממנו עולה כי יש מגבלה בכיפוף, מדובר במסמך בודד אשר נערך כחודש וחצי לאחר התאונה הראשונה. מדובר במסמך בודד מול שורה של מסמכים נוספים אשר אינם מציגים מגבלה בתנועה. עוד ציינו, כי מאז התאונה השנייה ועד מועד חקירת המומחה חלפו למעלה מארבע וחצי שנים, ובתקופה זו אין כל תיעוד הקשור לפגיעתו של התובע בתאונות.
11. עוד טענו, כי יש לקחת בחשבון שלדעת המומחה התובע התחזה בפניו בעת הצגת מצבו הרפואי.

דיון והכרעה

1. המומחה פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה ומפעיל שיקול דעת עצמאי. הנחת היסוד היא כי מומחה מטעם בית המשפט פועל ביושר, בהגינות ובתום לב (רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 4 (28.11.1997)) ומחובתו לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים (רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח, בפסקה 3 (14.7.1996)).

1. ברע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' יעקב (1.10.2020), באשר לפסילת מומחה, נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים:
2. "הלכה פסוקה עמנו כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים נדירים, וכשמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עיוות דין קשה (רע״א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.11.2019); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] פסקאות 6-5 (31.1.2011)). היבט משמעותי בפסיקה זו הוא הנחת המוצא לפיה, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילתה של חוות הדעת כולה (רע״א 8152/18 פלוני נ׳ כלל חברה לביטוח בע״מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (10.2.2019); רע״א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.12.2016); רע״א 1770/12 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, [פורסם בנבו] פסקה 5 (18.3.2012)). הרציונל שביסוד הלכות אלה הוא כפול: ראשית, מינוי מומחה מטעם בית משפט נועד לייעל את ההליכים, ולחסוך בעלויות ניהול המשפט. החלפת המומחה כרוכה מטבע הדברים הן בעלויות לצדדים, הן בהתארכות ההליכים, ועל כן יש לאפשר אותה רק במצבי קיצון, בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות דעתו באמת ובתמים אינו מאפשר להסתמך עליו ועליה, ואינו בר תיקון; שנית, החשש מפני התנהלות אסטרטגית של בעלי הדין, אשר יבקשו לפסול את חוות הדעת לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא בשל כך שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן, [פורסם בנבו] פסקה 4 (2.6.1996); רע"א 4842/20 עיריית אשדוד נ' אדמת הצבי השקעות בע"מ [פורסם בנבו] (9.9.2020))."
3. ברע"א 1136/21 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה (4.3.2021), באשר למינוי מומחה נוסף, נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים:

"הלכה ידועה ומושרשת היא כי רק במקרים חריגים ימונה מומחה נוסף על מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט. מינוי מעין זה ייעשה אך כאשר בית המשפט סבור כי מתעורר קושי מקצועי ממשי בחוות דעת המומחה מטעמו וכי אין באפשרותו או לא יהא זה ראוי לקבוע ממצאים רפואיים על סמך חוות הדעת ויתר הראיות שלפניו. מומחה רפואי נוסף ימונה, אפוא, כאשר נותר בלבו של בית המשפט המברר ספק לגבי יכולתו-הוא להכריע בסוגיות הרפואיות הנדונות על סמך אותה חוות דעת. אך טבעי הוא, אפוא, כי לערכאה המבררת נתון שיקול דעת נרחב בכל הנוגע למינוי מומחה נוסף כאמור (ראו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 11 (17.12.2017) (להלן: רע"א 7863/17); רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 13 (23.1.2019); רע"א 6799/19 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 13 (19.2.2020)). ממילא, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות למינוי מומחה נוסף תהא מצומצמת ותישמר למקרים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית "אינה מתיישבת עם חומר הראיות או עם שורת הצדק והגיונם של דברים" (ראו: רע"א 7863/17, [פורסם בנבו] בפסקה 13)."

ומן הכלל אל הפרט.

1. המומחה בחקירתו פירט 4 פרמטרים אותם הוא בוחן לצורך בחינת קיומה של נכות, כדלקמן:

• מנגנון הפגיעה - האופן שבו התרחשה התאונה.
• ממצאים קליניים - רישום שנעשה לאורך הזמן בבדיקות של רופאים.
• התרשמות המומחה מבדיקה שנעשית על ידו.
• התחזות (שם בעמ' 3-4 לפרוטוקול)

1. במסגרת חוות הדעת פורטו על ידי המומחה הפרמטרים הנ"ל.
2. באשר למנגנון הפגיעה, צליפת שוט – עקב פגיעת רכב מאחור בשתי התאונות, המומחה מציין זאת בפרק תולדות המקרה (עמ' 2 לחווה"ד) ובפרק הסיכום והמסקנות (עמ' 3 רישא לחווה"ד).
3. באשר לממצאים הקליניים ולרישום, המומחה מפרט בפרק תולדות המקרה בחווה"ד את הבדיקות והממצאים לאורך השנים ביחס לתאונות וכן ביחס לתולדות עברו של התובע על פי תיקו הרפואי.
4. באשר לבדיקה שערך המומחה והתרשמותו מפורט על כך בפרק הבדיקה (עמ' 3 סיפא לחווה"ד), כדלקמן:

"בדיקה:

הליכה רגילה תקינה. לבקשה ללכת על העקבים ועל קצות הבהונות, חליפות, אומר שלא יכול כי זה כואב לו בגב התחתון. לבקשה להתכופף קדימה בעמידה, כמעט לא מתכופף בכלל. אולם בעת עליה וירידה ממיטת הבדיקה, נצפתה תנועה טובה בעמ"ש מותני. במבחן הרמת הרגל הישרה – SLR, עוצר, כאילו מכאבים ב45 מעלות, בשתי הרגליים. בכיפוף הירכיים אל הבטן כשהברכיים כפופות, גם כן מודיע על כאב. בתנוחה זאת ניתן ליישר את הברך, ללא התגברות הכאב. התנועות הסיבוביות במפרקי הירכיים, תקינות. מבחן מתיחת העצב הפמורלי –FST , תקין. התפתחות שרירית טובה בשרירי הגפיים התחתונות. החזרים גידיים ברגלים תקינים. רגישות במישוש על פני האזור הלומבו –סקרלי".

1. באשר להתרשמות המומחה מניסיון התובע להציג תמונה לא אמיתית מציין המומחה בפרק סיכום חוות דעתו:

"בבדיקתו כיום יש סימנים של ניסיון להציג תמונה לא אמיתית: לבקשה להתכופף קדימה, כמעט ולא מתכופף. אך בעת עליה וירידה ממיטת הבדיקה, נצפו תנועות טובות בעמ"ש מותני. במסחן הרמת הרגל הישרה – SLR עוצר, כאילו מכאבים, ב 45 מעלות. מודיע על כאב גם בהרמת הרגל עם כיפוף מלא בברך."

1. בפרק הסיכום והמסקנות בחוות הדעת מבהיר המומחה את הפרמטרים הנ"ל שהובילו למסקנתו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונות.
2. המומחה מציין כי התאונה הראשונה לפני שנתיים וחצי והתאונה השנייה כ- 8 חודשים לאחר התאונה הראשונה. ביום התאונה הראשונה, במהלך הבדיקה התובע התלונן על כאבים בצוואר ובגב. בבדיקה לאחר כשבועיים על ידי רופאת היחידה צוין כי אין רגישות על פני עמוד שדרה צווארי והמותני והתנועות לא היו מוגבלות. בבדיקה 6 שבועות לאחר התאונה הראשונה, נרשמה רגישות פרהברטברלית בעמוד שדרה מותני, ללא הגבלה בתנועות בכיפוף קדימה. בבדיקה כ- 8 שבועות לאחר התאונה הראשונה ישנו רישום נוסף על כאבי גב. ביום התאונה השנייה, התלונן התובע על כאבי ראש, צוואר וגב תחתון, בסיכום הבדיקה צוין כי התובע ניחוח, נמצא טווח תנועה מלא בצוואר ובגב התחתון, ללא רגישות מקומית. בדיקת CT עמוד שדרה מותני, כשבוע לאחר התאונה, הדגימה בקע דיסקלי אחורי מרכזי קל בשלושה רווחים בין חולייתים, ללא לחץ על השורש וללא ממצאים חבלתיים. בדיקת EMG,שבוצעה גם כשבוע לאחר התאונה, היתה בדיקה בלתי שלמה כי בוצעה לגפה השמאלית התחתונה בלבד. הבדיקה פורשה כרדיקולופתיה בלתי פעילה בשורש L4-5. עוד ציין המומחה כי כ-8 חודשים לאחר התאונה נרשם התקף של כאבי גב חזקים. בבדיקה כשנה לאחר התאונה על ידי רופא היחידה, התלונן התובע על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל ותחושת רדימות ברגל שמאל. צויין כי בבדיקת המומחה לא נמצאה הגבלה בתנועת הכיפוף קדימה ומבחן הרמת הרגל הישרה והרפלקסים היו תקינים. עוד ציין המומחה כי בגיל 14.5 נשלח התובע לבדיקה במרפאה אורתופדית בבית חולים אסף הרופא בגלל כאבי גב. מעבר לאמור ציין המומחה כי בבדיקה עלו סימנים של ניסיון להציג תמונה לא אמיתית, כאמור לעיל.
3. המומחה בחקירתו שב וציין את 4 הפרמטרים שהובילו אותו למסקנתו וביאר ביחס לכל פרמטר ופרמטר את עמדתו.

כך ציין המומחה כי " אני מתרשם באופן קליני אם יש מגבלה, אני רושם גם את האופן, כאשר אני מגלה וזה קורה לעיתים שהתובע לא משתף פעולה או מגזים אז אני פשוט בודק את זה לפי מה שאני רואה, שהוא עולה על מיטת הבדיקה, ירד ממיטת הבדיקה, מתיישב והולך ואני מתרשם".

המומחה ציין כי לא היה שיתוף פעולה מצד התובע וכשנשאל מדוע קבעת לתובע 0 נכות על כך השיב:

"...יש גם דברים אחרים שבאמצעותם אני קובע את הנכות. במקרה הזה יש כאן 3 מישורים שבהם התובע לא עמד, הוא לא עמד ב-3 מישורים של נכות, של קביעת נכות, אחד: החבלה במנגנון צליפת שוט לא פוגע בגב התחתון, והיו לו שתי תאונות ששתיהן היו במנגנון שאפשר להגיד צליפת שוט. הדבר השני, שבבדיקות שבדקו אותו לא היו ממצאים קליניים, הוא התלונן על כאב ובבדיקות לא היתה הגבלה בתנועה ולא היו שום דברים קוגנטיבים פתולוגיים. הדבר השלישי יש בעצם 4 דברים, הדבר השלישי שהיה לו כאב גב גם קודם, כאבי גב תחתון קודם, שנה לפני התאונה הראשונה נרשם על כאבי גב תחתון שנמשכו יותר מחצי שנה ושלחו אותו לפיזיותרפיה, גב תחתון. חוץ מזה הוא התחזה. חוץ מזה כל הפרמטרים האלה נופל בכל אחד מהם". (שם בעמ' 4).

1. בנוסף המומחה התנגד לטענת ב"כ התובע לפיה יש אסקולה המכירה בחבלות בעמוד שדרה מותני כתוצאה ממנגנון פגיעה של צליפת שוט. (שם בעמ' 5) המומחה ציין בצורה חד משמעית כי פגיעה במנגנון של צליפת שוט יכולה לגרום לחבלה בצוואר אך לא בגב (שם בעמ' 6), בגב התחתון שלא כמו בצוואר, החוליות יותר גדולות והחיבורים ביניהן מאוד חזקים (שם בעמ' 4).

המומחה בחקירתו ציין כי מסמך 43/75 בתיק בצבאי אכן הושמט בשגגה מחוות דעתו, יחד עם זאת, הוסיף כי יש 3 מסמכים על ידי שלושה רופאים שכותבים שאין הגבלה בכיפוף. עוד הוסיף, כי בחודשים הראשונים אחרי חבלה יכולים להיות כל מיני כאבים עם הגבלה בתנועה בגלל כאב, אבל במקרה זה, אחרי 8 חודשים אין כל רישום (שם בעמ' 9).

המומחה בחקירתו נשאל אודות שינויים ניוונים ובקעי דיסק "האם אתה יודע בקרב אנשים בני 20, גילו של התובע, מה מספר אנשים שסובלים מבקעי דיסק כמו שסובל התובע". על כך השיב: "אחוז השינויים הניווניים בעמוד השדרה המותני פחות או יותר מקביל לגיל הנבדק החל מגיל 20, זאת אומרת בגיל 20 יש כ-20 אחוז שינויים ניווניים בעמוד השדרה, יש 30/30, 40/40 וכן הלאה. בגיל 70, 80 יש כמעט לכולם שינויים ניווניים, זה בקע, בלט וגם פריצה". (שם בעמ' 10). המומחה הופנה למאמר שפורסם לגבי שכיחות של בלטי דיסק ממנו עולה כי בקרב צעירים בני 20 שכיחות של פרוטוזיות ובלטי דיסק כמעט 0 (שם בעמ' 10), על כך השיב: "זה לא 0 תסלח לי מאוד" ובהמשך "יש 4 מתוך 7. האיש הזה היו לו כאבי גב תחתון מגיל 14, אז יש לו שכיחות יותר גדולה של שינויים ניווניים ללא בעיה שקשור לתאונה...". (שם בעמ' 11).

עוד ציין המומחה כי מאז התאונה השנייה, התיעוד אחרון בעניינו של התובע היה בחודש פברואר 2017. מאז חלפו מעל 4 שנים ואין כל תיעוד רפואי בנוגע לתובע "המשמעות שהאיש אין לו נכות ולא סובל..." (שם בעמ' 15).

1. ראיתי לציין תחילה, כי לתובע אכן נמצאו מספר בלטי דיסק בהתאם לבדיקת CT אולם קביעת נכות לפי לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1965 (להלן – "התקנות") נוגעת להשפעה על כושר הפעולה כללי או התנועה, בהינתן שאין מגבלת תנועה – אין מקום לקביעת נכות.
2. יישום אמות המידה שלעיל על ענייננו מוליך למסקנה כי אין מקום לפסילת חוות דעת המומחה.
3. המומחה שבדק את התובע הינו מומחה מקצועי בעל ניסיון רב שנים, המומחה בחן את מלוא התיעוד הרפואי על שם התובע, לרבות תיקו האישי מצה"ל ובדיקות דימות. המומחה היה עקבי בחקירתו. המומחה הודה בחקירתו כי נשמט מעיניו המסמך43/75 שממנו עולה טענה למגבלה בתנועה, אולם מדובר במסמך אחד מבין כל המסמכים שהוגשו בעניינו של התובע אשר שוללים מגבלה בתנועה. המומחה גם ערך בדיקה קלינית והתרשם כי התובע מאדיר את נזקיו. בסוף חקירתו המומחה עמד על חוות דעתו כי אין מקום לקבוע נכות.
4. התרשמתי בחקירת המומחה כי עמדתו בעניין מצבו הרפואי של התובע היא ברורה, מהימנה ועקבית, ומבוססת על 4 אדנים שפורטו כדבעי בחוות הדעת והוסברו בחקירתו, לרבות, הבדיקה שערך לתובע והחומר הרפואי שבחן בעניינו.
5. אוסיף כי אין בטענות התובע לכשל נטען באסכולה מצד המומחה ביחס למנגנון הפגיעה ככזה שכביכול אין בו כדי לגרום לנכות בעמוד שדרה מותני כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי נוסף. בעניין זה יצוין כי המומחה התייחס לעמדה זו כאשר עומת עם חוות דעת אחרת בה קבע נכות, הסביר את השוני בין המקרים, ועדיין התייחס לשאר הפרמטרים הרלבנטים בנסיבותיו של התובע דנן שהובילו למסקנתו (עמ' 8 לפר') ולכן לא ראיתי כי נפל פגם בחוות הדעת היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום עיוות דין קשה.
6. בייחוד הדברים אמורים לאור התרשמות המומחה מטעם בית המשפט מניסיון התובע להתחזות במהלך הבדיקה, דבר אשר יש בו כדי לשמש לחובת התובע בסוג זה של בקשה, כאשר הרף המונח על כתפיו לפסילת המומחה ומינוי מומחה אחר להצביע על היות המקרה דנן מקרה נדיר בעל טעמים מיוחדים, כאשר המומחה הסביר ואף הדגים בפני בית המשפט במהלך חקירתו את הבדיקה שערך לתובע בעטיה הגיע למסקנתו כי התובע מתחזה (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 6-13).
7. על רקע מכלול האמור לעיל אני סבור כי אין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי.
8. לפיכך הבקשה נדחית.
9. התובע יישא בהוצאות הבקשה בסך של 750 ₪ לכל אחת מהמשיבות, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.