לפניי תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבי הצדדים במסגרת תאונת דרכים.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, ביום 2.2.17 נסע רכב התובע בנתיבו ולאור רמזור ירוק ובהיכנסו לצומת החל לפתע רכב הנתבעים בפנייה שמאלה, תוך התעלמות מרמזור אדום בכיוון נסיעתו, ותוך כדי כך פגע ברכב התובע וגרם לו לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמו.

2. לטענת הנתבעים, עצרה הנתבעת 1 את רכבה לאור מופע אדום ברמזור ולכשהתחלף המופע לירוק ווידאה כי הצומת פנוי החלה בביצוע פנייה שמאלה בצומת. לפתע הגיח מימין רכב התובע אשר התפרץ לצומת לא פנוי בניגוד למופע אור אדום בכיוון נסיעתו ופגע ברכב הנתבעים וגרם לו לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמם.

דיון והכרעה

3. לאחר שמיעת עדי הצדדים, מצאתי לקבל את גרסת התובע ולהעדיפה על פני זו של הנתבעים. עדות התובע היתה עדות מהימנה, ברורה ועקבית, בעוד שזו של הנתבעת1 היתה בלתי ברורה, לא עקבית ומלאה בפרטים שלא הוזכרו קודם לכן בטפסי ההודעה. התובע ציין, כי הבחין ברמזור המתחלף לאור ירוק ממרחק של 100 מטר ונכנס לצומת בהאטה בנתיב השמאלי תוך שהוא מבחין מקרוב ברמזור הירוק בטרם הכניסה לצומת, ואזי התרחשה התאונה. לעומתו, הנתבעת 1 לא ידעה להסביר כמה זמן המתינה בצומת לאור הירוק, האם שתי שניות כפי הודעתה או שמא דקה כפי האמור בחקירתה. עוד לא היה ברור מדוע זה נותרה ברכבה לאחר התאונה. התובע השמיע הקלטה שבה נשמע הוא מתקשר למשטרה נוכח חוסר רצונה של הנתבעת להחליף עמו פרטים. לטענת הנתבעת 1 כי התקשרה למשטרה 3 פעמים לא היה כל ביסוס או תיעוד. גם היא אישרה כי הפרטים הוחלפו רק לאחר הגעת המשטרה למקום. גם טענתה כי רכב התובע הגיח מנתיב ימני לא אומתה כראוי ואילו הטענה כי לא היה לה שדה ראיה לראותו בטרם התאונה כיון שבנתיב השמאלי עמד אוטובוס לא אוזכרה בשום הודעה מטעמה, לא לחברת הביטוח ולא במשטרה. והרי, לעניין זה משמעות חשובה ולא יתכן כי דבר שכזה ישכח מדעת הנתבעת 1 ויועלה רק בחקירה בבית המשפט.

יתר על כן, גם טענתה כי קיימת עדה נייטרלית שהבחינה בתאונה בעודה עומדת ברמזור מאחוריה והתומכת בגרסתה, לא הועלתה בכתבי הטענות וההודעות לחברת הביטוח ולמשטרה. בקשתה לזימון העדה נענתה על ידי בית המשפט, אולם זו לא ביצעה את הזימון לעדה במסירה אישית כנדרש ממנה ונראה כי יש להחיל את הכלל בדבר אי הבאת עד רלוונטי מטעמו של בעל דין אשר עומד לו לרועץ מן הטעם כי עדותו היתה פועלת לרעתו דווקא.

4. לפיכך, מצאתי לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 כמי שנכנסה לצומת בניגוד לדין וגרמה בכך לתאונה בין כלי הרכב ולנזקים שנגרמו בעטיה. לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.

סוף דבר

5. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 18,615 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.6.17 ועד לתשלום בפועל, אגרת בית משפט במלואה, שכ"ט עו"ד בסך של 4500 ₪ ושכר בטלת העדים כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ח, 03 יולי 2018, בהעדר הצדדים.