1. לפניי בקשת הנתבעות 2 ו – 3 (להלן – המבקשות) להעברת התיק לבית הדין האזורי בתל אביב, וזאת מחמת חוסר סמכות מקומית.

2. לטענת המבקשות, כפי שעולה מפורשות בכתב התביעה, התובע הועסק בעיר ראשון לציון, המצויה בתחום סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. כמו כן, למבקשות משרד בראשון לציון וכתובתה הרשומה של הנתבעת 5 היא בעיר ראשון לציון. נוכח זאת, ובהתאם לתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), טוענות המבקשות כי בית הדין המוסמך לדון בתביעה הוא בית הדין האזורי בתל אביב, ואין לתביעה דנן כל זיקה לבית דין זה.

3. התובע (להלן – המשיב) מתנגד לבקשה. לטענתו, כתובתן הרשומה של המבקשות היא בעיר בבאר שבע. כמו כן, תקנה 45 לתקנות מאפשרת לתובע להגיש תביעתו לכל בית דין שניתן להגישה בו כנגד אחד הנתבעים. בנוסף טען המשיב, כי ההלכה הפסוקה קבעה כי מקום בו לנתבע מספר סניפים, ניתן להגיש תביעה באזור בו ממוקם אחד מסניפי הנתבע. נוכח כל זאת, טוען המשיב כי לבית דין זה מסורה הסמכות לדון בתביעה, כפי שהוגשה.

דיון הכרעה -

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, החלטתי לדחות את הבקשה להעברת הדיון בתיק דנן.

5. תקנה 3(א)1 לתקנות קובעת שתי חלופות לקביעת מקום שיפוט, בזו הלשון –

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"

בהתייחס לחלופה של "מקום עבודה" נקבע כי מונח זה יפורש על פי התכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום שיפוט הנוח לו:

" בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים "מקום העבודה" ו"מקום ביצוע העבודה". אלה שני מונחים שונים... את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק... פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו.." [ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נומיקוב נ' רשת ביטחון (1993) בע"מ (24.03.2009) (להלן – עניין נומיקוב), ראו גם - בר"ע (ארצי) 36623-11-13 דב מרכוס נ' סולאר פרופיט ישראל בע"מ (04.02.2014) (להלן – עניין מרכוס)].

בית הדין הארצי לעבודה עמד על כך כי על פי תקנה 3(א)(1) לתקנות, לעובד - התובע, מסורה זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה", והן במקום ביצוע העבודה (ראו – עניין נומיקוב, בדב"ע 3-230/98 אנטון חורי נ' שלמה הנדל (19.11.1998), בר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ (30.06.2014), בר"ע 8040-03-14 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נ' הדסה רדנר (18.5.14), עניין מרכוס].

6. באשר לתובענה בה מספר נתבעים, תקנה 7 לתקנות קובעת כלהלן –

"היו נתבעים אחדים, יכול שהתובענה תוגש לכל בית דין שניתן להגישה בו כנגד אחד הנתבעים".

7. בעניינינו, כעולה מהודעת המבקשות שהוגשה ביום 30.8.2017, ומתדפיסי רשם החברות שצורפו להודעתן, כתובתן הרשומה של המבקשות היא בעיר באר שבע. נוכח זאת, בהתאם להוראות תקנה 3(א)1 ולהלכה הפסוקה כפי שצוטטה לעיל, וכן לאור הוראות תקנה 7 לתקנות, הרי שהסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה הן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב והן לבית דין זה.

לאור זאת, ובהתאם לעמדת התובע, אשר בחר להגיש תביעתו בבית דין זה, שלו, כאמור, מוקנית סמכות מקומית לדון בתובענה, דין הבקשה להידחות.

8. לאור האמור – הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ח, (01 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.