בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית שדחתה את בקשתו לחופשה.

נימוקי הבקשה

• אין לחובת העותר עבירות משמעת. התנהגותו ללא רבב.
• גורמי הטיפול ממליצים על הוצאתו לחופשה.
• העותר סיים קבוצה חינוכית, טיפול פרטני והשתתף, עד ליום הגשת העתירה, ב – 10 מפגשים של קבוצה טיפולית.

העותר הינו אסיר פלילי, המרצה עונש מאסר של 6 שנים ו – 10 חודשים, לאחר שהורשע בעבירות של חבלה חמורה, החזקת נשק, קשר לביצוע פשע ועוד. מועד ריצוי מלוא תקופת המאסר - 10/12/19. מסווג כיום לקטגוריה א' – אלמ"ב.

כתב התשובה

בעקבות מידע שהתקבל, הופעל בעניינו של האסיר נוהל אלמ"ב, בעקבותיו שונה סיווגו של העותר לקטגוריה א'. אסירים בקטגוריה זו אינם זכאים לפריבילגיה של חופשה "רגילה".

בדיון טען ב"כ העותר כי יש לבחון את סבירות ההחלטה שעליה הוגשה העתירה על רקע נימוקי ההחלטה בלבד, ללא קשר לעובדה כי העותר מסווג כיום בקטגוריה א' – אלמ"ב.

הנימוק לסירוב היה, על פי התשובה שקיבל העותר, קביעת גורמי הטיפול לפיה העותר לא התקדם מספיק בהליך הטיפולי באופן שיצדיק מתן פריבילגיה של חופשה.

ב"כ העותר טוען כי לאור שינוי הקטגוריה, הדיון בעתירה הפך לתיאורטי ועל העותר לפנות בבקשה לשינוי סיווגו הנוכחי.

דיון

במחלוקת זו בין הצדדים, נראית לי עמדתו של ב"כ העותר. הפעלת נוהל אלמ"ב איננה מייתרת את הצורך בדיון בסבירות ההחלטה על רקע הנימוקים להחלטה. אמנם הופעל נוהל אלמ"ב, אולם מדובר במצב זמני עד להחלטה של וועדת אלמ"ב. לא מן הנמנע שוועדת אלמ"ב תחליט שאין לסווג את העותר כאסיר אלמ"ב. במקרה זה, עדיין קיימת מניעה לחופשה משום ההחלטה המנהלית שניתנה ושנגדה הוגשה עתירה, ללא קשר לעניין האלמ"ב.

ברור כי גם אם תתקבל עתירתו של העותר, הוא לא יוכל לצאת לחופשה כל זמן שמתנהל בעניינו נוהל אלמ"ב.

על פי המענה החסוי עליו חתומה קצינת האסירים בכלא חרמון, המידע בעניין אלמ"ב התקבל מס' ימים לפני ההחלטה המנהלית נשוא העתירה – החלטה מיום 17/5/17. בהחלטה המנהלית אין כל התייחסות לעניין האלמ"ב.

לדברי קצינת האסירים, עם קבלת המידע ממנו עולה חשש למסוכנות, הנושא הופנה לגורמים הרלוונטיים ונערכת בדיקה לגביו. לאחר השלמת איסוף חוות הדעת המתבקשות, יופנה עניינו לבחינה בפני וועדת אלמ"ב. ההחלטה לשינוי הסיווג התקבלה רק ביום 16/7/17.

לא מקובלת עלי טענת ב"כ העותר, לפיה יש לקבוע שהפעלת נוהל אלמ"ב איננה סבירה. נוהל אלמ"ב הופעל לאור מידע קונקרטי שהגיע ושהצדיק את הפעלת נוהל אלמ"ב, ללא קשר להחלטה המנהלית שהתבססה על עמדת וחוות דעת גורמי הטיפול, אשר קבעו שהעותר לא התקדם מספיק בהליך הטיפולי. העובדה שהגורם המנהלי שדחה את בקשת העותר לחופשה לא היה ער לענין האלמ"ב ונושא האלמ"ב לא קיבל כל ביטוי בהחלטה המנהלית ,איננה הופכת את ההחלטה להפעלת נוהל אלמ"ב לבלתי סבירה.

אמנם אין הכרח שאסיר יסיים את כל ההליך הטיפולי על מנת לזכות בפריבילגיה של חופשה, אולם אין ספק שיש צורך שהאסיר יעבור כברת דרך מסוימת, כזו שתשפיע על הערכת המסוכנות שלו.

ההחלטה אימתי הגיע השלב בו ניתן לאשר חופשה לאסיר הינה החלטה מנהלית ששוקלת מכלול של נתונים. בכל ביקורת על החלטה של רשות מנהלית, בית המשפט בוחן אך את סבירות ההחלטה או אם נפל בה פגם אחר המצדיק התערבות, מבלי לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

גורמי הטיפול מציינים כי השתתפותו בקבוצה מלמדת על התקדמות הדרגתית ביכולותיו, בעיקר סביב עמידה אסרטיבית על דעתו וראיית צרכי ומקומו של האחר. גורמי הטיפול נתנו ביטוי לנקודות זכות אלה העומדות לטובת העותר, אך אין די בכך כדי לאיין את המסוכנות הטמונה בעותר בנקודת זמן זו. מדובר באסיר אשר לא גויס לצבא בשל מעורבות בפלילים. ריצה מאסר ראשון בגיל 17.5 בגין עבירות רכוש. מאסרו הנוכחי הינו בגין חבלה חמורה, ירי לעבר אדם ופציעתו. תקופת המאסר הינה משמעותית, קרוב ל – 7 שנים, שוהה בכלא חרמון רק מינואר 2017, שם השתלב באגף נ"ס. בשלב זה גורמי הטיפול אינם ממליצים לחופשה.

לעניין חשיבות הטיפול, ראה רע"ב 571/15 אליאסף נ' שב"ס, רע"ב 4643/14 כהן נ' שב"ס, רע"ב 8315/14 מרואן נ' שב"ס.

הגורם המנהלי אימץ את המלצת גורמי הטיפול. עמדה זו של הגורם המנהלי הינה סבירה ואין מקום להתערבות שיפוטית בה.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ז, 30 יולי 2017, בהעדר הצדדים.