בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 09.01.2018 בהעדר התייצבות המבקש לדיון בהתנגדות לביצוע תביעה.

המשיבה אינה מתנגדת לביטול פסק הדין בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות שיהוו תנאי לביטול פסק הדין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין כנגד ובכפוף לתשלום הוצאות על ידי המבקש.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ההחלטה במסגרתה נקבעה התובענה לדיון נמסרה לבן משפחה של המבקש והמבקש לא העלה כל טענה בכל הנוגע לאישור המסירה מלבד הטענה כי הוא עצמו לא קיבל את ההחלטה באופן אישי.

בהתאם לתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, המצאה לבן משפחה של בעל הדין המתגורר עימו מהווה המצאה כדין.

משכך אין מקום להורות על ביטול פסק הדין חובת הצדק אלא מכח שיקול דעתו של בית המשפט בלבד.

מאחר שהמשיבה לא העלתה כל טענות לעניין הבקשה לביטול פסק הדין לגופה אלא לעניין ההוצאות בלבד הרי שיש להורות על ביטול פסק הדין.

יחד עם זאת, מאחר שבוצעה המצאה כדין למבקש באמצעות בן משפחה המתגורר עימו ועל אף שלא נסתרה טענת המבקש כי בפועל לא ידע על מועד הדיון, הרי שיש מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בגין הדיון שהתקיים. המשיבה נדרשה להתייצב לדיון זה באמצעות ב"כ על יסוד קיומו של אישור מסירה כדין למבקש וכל מחדל בהעברת דבר הדואר לידי המבקש עצמו הוא מחדל של המבקש או מי מטעמו ואין להטיל על המשיבה לשאת בהוצאות שנגרמו לה בשל מחדל זה.

למעלה מן הדרוש יש לציין כי התובענה שבתיק זה נפתחה על פי התנגדות שהגיש המבקש אשר בוודאי היה מודע להליך. לצד החובה כי תבוצע המצאה כדין הרי שמצופה מבעלי דין המודעים לקיומו של ההליך לעקוב אחר החלטות הניתנות במסגרתו, בוודאי ההחלטה הראשונה הניתנת בו וגם מכח זאת יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה.

לפיכך אני מורה כי פסק הדין שניתן ביום 09.01.2018 יבוטל בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ₪ עד ולא יאוחר מיום 17.05.2018.

לא ישולם סכום ההוצאות במועד הנ"ל יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר ביצוע התשלום יגיש המבקש בקשה מתאימה בצירוף אסמכתה לביצוע התשלום.

החלטה זו תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.