לפני מונחת התנגדות המבקשים לבקשה לביצוע שטר חוב על סך של 200,000 .

המשיבה הפחיתה את הסכום הנתבע בבקשת הביצוע לסך של 135,832 ₪ . כמו כן הוגשה בקשה בהסכמה להארכת המועד להגשת ההתנגדות ולפיכך ההתנגדות הוגשה במועד. התקדם דיון בהתנגדות, המבקש 2 נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו סיכומיהם בעל פה. כמו כן המשיבה הגישה בקשה להוספת מסמכים וכן הוגשו תגובה ותשובה לה.

1. ראשית אדון בבקשה להוספת מסמכים נוספים שהגישה המשיבה לתיק בית המשפט על דרך הודעה. המשיבה ביקשה לאחר שהסתיים שלב החקירות והסיכומים להוסיף לתיק בית המשפט את כתב ההתחייבות והערבות המתמדת שעליהם חתומים המבקשים ולגביהם גם נחקרו במהלך הדיון מהטעם שכנראה בשל התארכות הדיון והתקלות הרבות במערכת המחשב של בית המשפט לא התבקש לבצע את סימונו.

כמו כן ביקשה לצרף את הבקשה להטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה שנמצאת בתיק ההוצל"פ, כיוון שהבקשה לא הועברה לתיק בית המשפט.

2. המבקשים התנגדו לבקשה שלא נתמכה בתצהיר כדין, מהטעם שבשלב זה לאחר ביצוע החקירות לא ניתן להוסיף מסמכים חדשים, מה גם שהם אינם רלבנטיים לשלב ההתנגדות.

3. באשר לכתב ההתחייבות וכתב הערבות המתמדת, אכן בחקירה הודה המבקש 2 כי הוא חתום עליהם כמו גם המבקשת 1. הוא נחקר באריכות לגבי מסמך זה והציג את כל הגרסה העובדתית שיש לו לגביהם.

4. גם בסעיף 6 לתצהיר ההתנגדות טענו המבקשים כי חתמו על מסמכים אלו. לפיכך המסמך רלוונטי להתנגדות ואני מתירה את צירוף המסמך לתיק בית המשפט. זכותם של המבקשים לא נפגעה בגין הגשתו כיוון שהם הציגו את גרסתם לגביו במהלך החקירה ואי הגשתו למעשה הינה טעות טכנית בלבד.

5. באשר למסמכי הבקשה לעיקול בטרם המצאת אזהרה, ראשית, מסמכים אלו לא רלוונטיים כלל להתנגדות. המבקש 2 לא נחקר לגביהם והמשיבה לא הסבירה מדוע הם רלוונטיים להתנגדות. ברור שהגשתם ללא חקירת המבקש 2 לגביהם מקפחת את זכותו לגביהם.

שנית, לא מדובר בטעות מזכירותית. תק' 108(א) לתקנות ההוצל"פ, התש"ם – 1979, קובעת כי משמוגשת התנגדות אזי רשם ההוצל"פ יעביר לביהמ"ש את ההתנגדות על נספחיה ואת הבקשה להארכת מועד במידה והוגשה (תק' 109 לתקנות הנ"ל) ואת הבקשה לביצוע. הא ותו לא! לא קיימת חובה להעביר את מסמכי בקשות העיקולים או כל בקשה אחרת מסוג שהוא שקיימת בתיק ההוצל"פ לתיק בימ"ש השלום. לא הוגשה לפני בקשה לביטול העיקולים והדיון לא התקיים בנושא זה. לכן אני דוחה את הבקשה להוספת בקשת העיקול.

כעת אעבור לבחון את טענות ההתנגדות עצמה.

להלן יבואו עיקרי טענות המבקשים כפי שמשתקפים בכתבי טענותיהם:

1. המבקשת 1 ניהלה סניף של "קפה קפה" בבניין בסר ברמת גן.

2. המבקש 2 היה אחד מבעלי המניות בחברה ( להלן: "החברה" ), המבקשת 1, ביחד עם מר אליהו ישורון (להלן: "ישורון") שהיה הבעלים של החברה עוד 3 שנים לפני כניסתו של המבקש 2 לחברה. המבקש 2 נכנס לחברה בשנת 2012 .

3. בעת שהמבקש 2 נכנס להיות בעל מניות בחברה חתמו הוא וישורון על שטר חוב וכתב התחייבות חדשים כערבים לחיובי החברה. (סעיף 6 לתצהיר).

4. ישורון ערב אישית לכל חיובי החברה כלפי המשיבה ואין מקום לפטור אותו מערבותו זו.

5. ההרשאה שניתנה למשיבה, להשלים את שטר החוב, עד לגובה החוב שיהיה קיים במועד הפעלת השטר. המשיבה מילאה את הסכום של 200,000 ₪ בשטר, שהוא מעל לגובה החוב ללא שנתנה לה הרשאה מהמבקש 2 לעשות כן וללא הסכמתו. לא ניתן להכשיר פגם זה, בהפחתת הסכום הנתבע במסגרת הבקשה לביצוע.

6. לכן מדובר גם בחריגה מהרשאה המקנה רשות להגן וגם בשינוי בחוב הנערב המקנה למבקש 2 את הזכות לבטל את ערבותו.

7. המשיבה גרמה למפלתה של המבקשת 1 וריסוקה הכלכלי כיוון שכפתה עליה הסדר חוב, בתשלומים חודשיים של סכומי עתק בסך של כ- 20,000 ₪ כל תשלום שלא יכולה הייתה לעמוד בו, וחשבונה הפך למוגבל.

8. כעת המבקשת 1 עובדת עם המשיבה בשיטה של משיכת הסחורה במזומן בלבד. לו ידע המבקש 2 שישנה אפשרות כזו, היה עובד כך מלכתחילה ולא מסכים לפריסת החוב לתשלומים כל כך גבוהים של 20,000 ₪, שניתנו למשיבה כיוון שאיימה שלא תמשיך לספק סחורה למבקשת 1. איומים אלו עולים בגדר עוולה לפי סע' 50 לחוק ההגבלים העסקיים והמבקשים טוענים לפיצוי כספי המגיע להם בגין ההתרסקות הכלכלית של המבקשת 1, לסכום של 2 מיליון ₪. כמו כן על המשיבה לפצותם בגין הנזק הישיר שהוא גובה החוב בתיק ההוצל"פ בתוספת סכום של 151,500 ₪ בגין העובדה שהמשיבה לא קיימה את ההסכם שבין הצדדים בתום לב.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה כפי שהשתקפו בסיכומיה:

1. המבקש 2 במסגרת החקירה הודה בסכום החוב של המבקשת 1 למשיבה ובחתימתו על שטר החוב. המבקש 2 הודה בכך שערבותו לחיובי החברה, ללא הגבלה בסכום, כפי שניתן להבין גם מסעיף 20 לתצהירו.
2. באשר לטענות הנזק של המשיב, טענות נזיקיות אינן נחשבות לסכום קצוב ומשלא מדובר על פי הפסיקה בעסקה אחת אלא על מספר עסקאות של הזמנות סחורה, לא ניתן להעלות טענות שאינן בסכום קצוב. הנזק נחשב תמיד למוכחש. המבקשים לא נתנו הודעת קיזוז. מדובר גם באי ציון פרטים מדויקים מצד הנתבע בטענת תביעה שכנגד ולכן יש לדחות טענות אלו.
3. לא מדובר באיומים או בהפרת החוק להגבלים עסקיים. המבקש 2 הודה שהיה למבקשת 1 חוב למשיבה. אין כל חובה למשיבה להמשיך ולספק סחורה במצב כזה למבקשת 1, מבלי ששולם חובה.
4. באשר לטענות לגבי הערב הנוסף ישורון, לשון כתב ההתחייבות קובעת חיובים של ביחד ולחוד כמו גם סעיפים 54 ו – 55 א' לחוק החוזים ולכן אין מניעה מלתבוע את המבקשים בכל סכום החוב.

דיון והכרעה:

1. המבקש 2 אכן הודה במהלך החקירה בחוב המבקשת 1 למשיבה. ראו שורה 27 בעמ' 1, שורות 1-13 בעמ' 2 לפרוטוקול, ושורות 29-30 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון. מדובר בעצם בחוב על סך של כ – 130,000 ₪, כאשר סכום הקניות החודשי השוטף של המבקשת 1 מהמשיבה עמד על כ – 50,000 ₪ כך שמדובר על חוב שוטף של כ – 3 חודשים.
2. יחד עם זאת, טענתם של המבקשים כי מדובר בחריגה מהרשאה ולא ניתן היה לרשום על שטר החוב סכום העולה על סכום החוב בפועל למשיבה לא נסתרה בחקירה.

גם המשיבה בעצמה תיקנה את הבקשה לביצוע שטר והפחיתה את סכום החוב בכתב התביעה, הבקשה לביצוע שטר, לסכום החוב האמיתי בהתאם לספריה.

1. המבקש 2 הודה בחקירה כי ערבותו ניתנה לחיובים של החברה, וכי שטר החוב נחתם עם סכום פתוח וכי בכתב הערבות המתמדת התחייב לשלם כל חיוב שהלקוח (המבקשת 1) עושה. ראו שורות 1-5 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון.
2. גם מעיון בכתב ההתחייבות ובכתב הערבות המתמדת שהתרתי את הגשתם, ההתחייבות בסעיף 1 היא:

"לשלם לכם את מלוא תמורת התוצרת במועד המדויק לתשלום כפי שמופיע על

תעודת החיוב ו/או החשבונית..."

1. בשלב זה, אין מחלוקת בין הצדדים כי החוב בגין הזמנות הסחורה עומד על כ – 130,000 ₪ בעוד ששטר החוב מולא על סך של 200,000 ₪. לכן הטענה כי שטר החוב מולא בחריגה מהרשאה לא נסתרה ולא הופרכה בשלב זה של ההתנגדות ויש לתת את הרשות להגן בגינה.
2. אמנם המבקשים הודו בחוב עצמו וברור שלו היתה מוגשת תביעה חוזית בנושא כנגדם, קרוב לוודאי שהיא תתקבל ועליהם לשלם את החוב, אך התביעה שבפניי היא תביעה שטרית, על סמך שטר חוב שמולא על סכום הגבוה יותר מסכום ההרשאה ולכן יש לקבל את ההתנגדות, ואין משמעות בשלב זה שסכום התביעה הופחת בתיק ההוצל"פ. טענה זו היא טענת הגנה טובה בפני ביצוע השטר ורחוקה מלהיות קלושה. בשים לב לתוצאה הנ"ל, ומטעמי יעילות, אין טעם או צורך להמשיך ולדון בטענות האחרות שהועלו על ידי הצדדים. בעניין זה ראו ההלכה שנקבע בבש"א 478/88, בקר נ' שטרן, פ"ד מב(3) 679, 681 ג'-ד'.
3. לפיכך אני מקבלת את ההתנגדות ונותנת למבקשים את הרשות להגן, והיות ומדובר בטענת הגנה שטרית טובה אינני קובעת חובת הפקדה בגינה.
4. המזכירות תפתח תיק אזרחי בסדר דין רגיל. התצהיר התומך בהתנגדות יהווה כתב הגנה. ניתן בזה צו הצדדים לגילוי מסמכים שיגישו הצדדים במקביל לתיק ביהמ"ש בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תזמן הצדדים לקד"מ בפני שופט ותשלח להם החלטתי זו.

9. בנסיבות בהן נדחתה חלקית הבקשה להמצאת מסמכים ומנגד התקבלה ההתנגדות, אינני עושה צו להוצאות הבקשות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.