בפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב] תשמ"ב – 1982, "עיון בחומר חקירה" (להלן: סע' 74 לחסד"פ).

המדובר בבקשה הנוגעת לכתב אישום, אשר הוגש כנגד המבקש, ומייחס לו נהיגה בשכרות כאשר בליטר אויר נשוף של המבקש, נמדדה כמות של 380 מקרוגרם אלכוהול.

הבקשה כוללת 14 סעיפים לקבלת חומר חקירה, כאשר לאחר תגובת המשיבה בכתב וקיום דיון בפניי שנערך ביום ,17/9/17 נותרו מספר סעיפים אשר הצדדים חלוקים בינהם ובגינם תינתן התייחסות בהחלטה זו.

חומר חקירה מהו ופרשנות הפסיקה.

המסגרת הדיונית:

סעיף 74 (א) לחסד"פ קובע:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי הנאשם וסנגורו.. לעיין בכל זמן סביר בחומר חקירה וכן ברשימת כל חומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.

ההלכה הנוהגת אשר נתקבעה, הינה כי המבחן העיקרי אשר לאורו נבחנת הראייה על מנת שתענה על התנאי שבסעיף 74 לחסד"פ ותמלא אחר הגדרת "חומר חקירה", היא מבחן הרלוונטיות של הראייה לאישום או להגנה אפשרית על הנאשם (וראה בש"פ 10283/09 אליק לדר נ' מד"י).

אותה בחינת הרלוונטיות, נעשית באופן פרטני תוך זיקה לתכלית הוראת הסעיף, והיא- קיום זכותו של הנאשם למשפט הוגן.

פרשנות "חומר חקירה" אף הורחבה בהחלטה שניתנה ע"י בית משפט העליון בבש"פ 9322/99 מסארווה נ'. מד"י , ככזה שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי.

דהיינו ההרחבה כללה אף את "הפריפריה של האישום" המיוחס לנאשם.

עדיין ולאור קביעת מבחן הרלוונטיות ניתן כלל מדריך כי "קביעת חומר חקירה" צריך להיות מודרך על ידי כללי "השכל הישר" (ראה בג"צ 233/88 אל הוזייל נ' משטרת ישראל), כאשר שם אף נקבע:

ש"במסגרת השימוש בשיקול הדעת כאמור, אין להפליג למרחקים ולכלול במנוח "חומר החקירה ראיות שהרלוונטיות שלהם לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

ובהמשך אף הודגש באותו בג"צ אל הוזייל:

"תקווה ספקולטיבית של ההגנה, שימצא אולי בתיק מסוים חומר כלשהו שיעזור לה לנגח בו את המשטרה או את התביעה הינו ניסיון לעשות מה שקרוי FISHING EXPEDITION אלה בוודאי אינם מצדיקים מתן צו להכללת תיק זה בתוך "חומר חקירה".

הלכה זו של רלוונטיות תוך בחינתם על ידי השכל הישר נתנה ביטוייה בבש"פ 1372/96 ח"כ אריה דרעי נ' מד"י, שם נאמר:

סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר למכליות ריקו ל"הגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל – מסעי ציד" שמא ימצא דבר שיסייע להגנה – אין די בהם"

ובהמשך אף בבש"פ 2632/00 פלוני נ' מד"י נאמר:

"אין די בתקווה כי בתיק מסוים ימצא חור שעשוי להועיל לסנגוריה כדי להביא אותו בתיק בגדר חומר חקירה.

כאן אציין ואדגיש כי "העובדה שהחומר מצוי או אינו מצוי בידי התביעה מהווה אינדקציה משמעותית לשם סיווגו כ"חומר חקירה", אך מדובר אך ורק באינדיקציה... השאלה אם מדובר ב"חומר חקירה" תוכרע על ידי בית המשפט, על פי מכלול השיקולים, בראש ובראשונה על פי הרלוונטיות של החומר לאישום ולנאשם..." (ראה בג"צ 9264/04 מד"י נ' בית משפט השלום בירושלים.

עוד, בבש"פ 3211/12 פלוני נ' מד"י, ניתנה החלטה כי בכל מקרה תעשה בחינה מהותית וקונקרטית כשעל בית המשפט לבחון את "זיקתו של החומר לאישום ולנאשם, ותיבחן גם האפשרות הסבירה כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם. כל ראיה שיימצא כי עשויה היא להיות רלוונטית לעניין המתברר במשפט, תיכלל בגדר "חומר חקירה" שחובה למוסרו לעיון הסנגוריה.

בעניין זה אף מתקיים עקרון מנחה, שנקודת המוצא היא כי התביעה ממלאה את המוטל עליה בנאמנות בעניין זה, ורק במקום שמתחייבת מסקנה אחרת, אז יבחן ביהמ"ש את החלטת התביעה לגופה (בש"פ 1372/96 ח"כ דרעי נ' מד"י).

דיון והכרעה

לאור הכללים שנקבעו בפסיקה אבחן את בקשת ההגנה בתיק זה.

סעיף א – רשימת חומר חקירה – ההגנה עיינה בתיק החקירה במהלך הדיון וזאת מבלי ליתן החלטה בנושא זה.

סעיף ב – מסמכי הבדיקות התקופתיות. המשיבה הגישה מסמכים והסכימה כי עליה להשלימם.

סעיף ג – ההגנה קיבלה לידיה את כרטיס מכשיר הינשוף עד למועד בדיקת הנאשם – המבקש, אולם עתרה אף לקבלת הבדיקה שנערכה למכשיר אף לאחר מועד בדיקתו של המבקש. דהיינו 5 חודשים לאחר מכן.

המשיבה מתנגדת מחמת חוסר רלוונטיות שכן לדידה, הבדיקות שקדמו למועד בדיקת המבקש ועובדת תקינותן אם לאו – היא הרלוונטית.

בעניין זה, אני מקבלת את עמדת המשיבה וקובעת שאין בבקשה זו (חלק מסויים בסעיף), משום חומר חקירה, שכן איני רואה כל רלוונטיות לבדיקות שנערכו לאחר מועד בדיקת המבקש.

יתכן כי לאחר תקופה, המכשיר נחבל או ניזוק או יצא מכלל פעולה, אולם עדיין אין בכך כדי לפגום בתקינותו במועד בו בוצעה הבדיקה למבקש ועל כן - הבדיקות התקופתיות קודם לכן והכיולים שהם הבדיקות הרלוונטיות אותם קיבלה ההגנה הינם בגדר "חומר חקירה" והמאוחרות לה- ללא שביב ראייה- אינם חומר חקירה ואין להעבירם לידי ההגנה.

סעיפים ד + ה – לאור הערת בית המשפט, במהלך הדיון, הסכימה ההגנה שאלו יוצגו לעיונה במהלך עדותם של העדים אשר יבואו להעיד.

סעיף ו' – ההגנה חזרה בה מן הבקשה לעניין תקינות ציוד הבדיקה במעבדה. לאור הערת בית המשפט בדבר אי הנחת תשתית לבקשה זו.

סעיף ז' - ההגנה מבקשת את בדיקות הכיול שנערכו למכשיר הינשוף במשמרת שבה בוצעה הבדיקה למבקש, גם ע"י שוטרים אחרים במשמרת ולא רק על ידי השוטר אשר בדק את המבקש.

בדיון, ההגנה שבה וחזרה על בקשתה, תוך שמציינת שניתן לראות מחומר החקירה שהיו שוטרים נוספים שביצעו בדיקות במכשיר הינשוף לנבדקים אחרים, אף על פי שבמבקש עצמו טיפלה אך ורק שוטרת אחת.

איני רואה מה הרלוונטיות של בקשה זו, אם שוטרים נוספים מילאו תפקיד כלשהו מול המבקש ויסתבר שכך בחקירה נגדית – הרי שבהעדר מסמכים יהיה בכך חסר.

ובכל מקרה בדיקות כיולים שבוצעו ע"י שוטרים אחרים שלא במסגרת כתב אישום זה שהוגש כנגד המבקש, אינם חלק מחומר החקירה, אלא שייכים לדוחות אחרים של נאשמים אחרים והינם חלק מר.

לא מצאתי כל בסיס או עילה שתכניס בקשה זו לחומר החקירה ועל כן אני דוחה אותה.

בשולי הדברים אציין כי גם מתוך שיקולי יעילות של העדת עדים שוטרים, הרי שמפעילים מבצעים את כל הבדיקות מתחילתן ועד סופם ועל כן נוצר מצב שאם במשמרת מסויימת פועלים מס' מפעילי ינשוף, הרי שמס' בדיקות וכיול יהיו כמס' המפעילים. (בדרך כלל).

סעיפים ח + ט + ו - הועברו להגנה או ניתנה תשובה לגבי העדרם, כאשר החסר בראיות ומשמעותן יקבעו על ידי המותב אשר יושב בדין.

סעיפים יא+יב+יג+ יד - ב"כ המבקש חזרה בה או הסתפקה בעיון בחומר החקירה המצוי בידי המשיבה.

לאור כל זאת ולאחר עיון בבקשת ההגנה אני דוחה את הבקשה לעיין בסעיפים שלא ניתנו או הועברו על ידי המשיבה בתגובתה או במהלך הדיון.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ח, 23 23 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.