לפני כבוד השופט ד''ר עמי קובו | |||
העורר | כפיר אשר נסים עמר (עציר) | ||
נגד | |||
המשיבה | מדינת ישראל |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ העורר, עו"ד דוד גולן, עו"ד קריביצקי
ב"כ המשיבה, עו"ד פקד יחיאל הירצברג
העורר התייצב
פרוטוקול
ב"כ העורר:
מכתב האישום ומבקשת המעצר עולה כי חסר משהו, אולי בכוונת מכוון, הרי לא יעלה על הדעת שהתביעה תעלים מבית המשפט ומהחקירה עצמה ראיות שיש בתיק. הצטרפתי לתיק רק בערר הזה ולא יצגתי אותו בתיק.
נהיגה בפסילה שעוצרים בגינה ועל כך אין מחלוקת. אך לא בתיק הזה. אנו במקום אחר. יבוא התובע ויסביר איך הגיש בקשה כזו למעצר וכתב אישום כאשר העורר אומר להם בחקירה, בהתחלה חשבו שמדובר ברישיון נהיגה מזויף, הוא אמר להם כי במשרד הרישוי הוא עבר טסט ותיאוריה ע"י רשות המוסמכת ע"י בית המשפט העליון ואני מפנה לפס"ד ג'אבר, כל הדברים נעלמו משום מבקשת המעצר ומכתב האישום.
עוצרים אותו אזיקים ברגליים ובידיים על כך שנהג בפסילה. מאחר ומשרד הרישוי נתן לו רישיון, איפה המסוכנות? כותב בבקשה מסוכן. במה? הוא הבין שהפסילה הסתיימה מאחר ועבר את כל המבחנים.
הרי צריך להוכיח את כל הדברים קודם, ולא לחקור כעת. קודם הם עוצרים ואח"כ הם חוקרים?
כשאני קורא את התיק אני נחרד שעו"ד אומרים שיש ראיות לכאורה בזמן שאין ראיות לכאורה. יש מחלוקת שהעורר נהג ללא רשיון נהיגה. איך אפשר לתקוף את משרד הרישוי , הרי צריך לעשות זאת בעתירה מנהלית ע"י המשטרה.
מה לי ללכת לשופטת דלמטה ולספר לה את כל הסיפור. אין לה סמכות. ואני מפנה לפס"ד ג'אבר.
הם התחייבו לעשות את זה, הם אמרו שיפנו למשרד הרישוי כדי לבדוק את הטענה.
אין פה מסוכנות, עוצרים אדם בגלל מסוכנות, הוא נוהג על סמך החלטה של רשות מוסמכת במדינת ישראל.
אדם שמפקיד רישיון בבית המשפט ובעזות מצח נוהג, דינו כפי שהמשיבה רוצה. אך לא יתכן כי חלפו שנים מאז הפסילה, עשה הכל מחדש, והוא נוהג.
בתיק העיקרי אין לי בעיה שיגידו, היום לעצור אחרי שהעלימו מבית המשפט ראיות?
לדעתי הסכימו לראיות לכאורה, רק בגלל שרצו להוריד ממנו את האזיקים ולשחרר אותו הבית. השופטת היתה צריכה לומר כי היא לא מקבלת הסכמת עוה"ד, היא היתה צריכה לומר שאין בכלל תיק.
ב"כ המשיבה:
בעמ' הראשון בשורה הראשונה, שייצגו הסניגורים הנכבדים את העורר, אמרו במפורש כי לפי החישוב הוא עדין בפסילה ולאחר מכן הסכימו לראיות לכאורה. כל הדיון נסוב סביב המסוכנות. לא יכולים חברי לעמוד כאן היום ולומר כי הסניגור האחר שייצג, כאשר כל הדיון נסוב סביב מסוכנות.
אפשר לגשת לבית המשפט קמא כאשר לא קיימות ראיות לכאורה. חברי מצגי מצג שווא, אומר חברי שהמדינה צריכה להגיש עתירה, כי חברי היה צריך לטעון כי לא קיימות ראיות לכאורה והדרך לכך היא עתירה מנהלית אך זה לא כך היה בדיון.
לגבי הראיות עצמן – כאשר אדם נוהג בפסילה, ישנם שני אלמנטים, כאשר העורר נעצר נאמר לו שהוא נוהג בפסילה ולאחר 4.5 שעות הוא שוב נוהג בפסילה, וזאת למרות שיש בידיעתו שהוא נוהג בפסילה. כאשר העורר נפסל ל- 43 חודשים ועוד חודש ועוד 3 שנים באחד הדיונים הוא הגיש ערעור לבית המשפט, ז"א טענת חברי שלפני שנים הוא נפסל ולא יכל לדעת, ואולי בטעות הוא קיבל מהליך אחר, ז"א שגם הוא נפסל לפני 10 שנים לא יתכן שהוא ינהג לאחר מספר שנים.
לשאלת בית המשפט, אין יתכן שמשרד הרישוי הנפיק לו רשיון, אני משיב כי העורר נפסל והוא שמע בערעור שפסק הדין על כנו, ז"א שהוא פסול 10 שנים, לא יכול להיות שהעורר אומר שאינו יודע שהוא נוהג בפסילה.
לגבי שמרד הרישוי, המשטרה חוקרת זאת.
לחברי אין מעמד כאן היום, המסוכנות שלו רבה מאוד, צריך לזכור מעבר ל-3 האישומים על 3 נהיגות בפסילה, וזו לא הפעם הראשונה שלו, ויש לו עבירות רבות, לא יתכן שחבריי אומרים כי הם זכים וטהורים רק בגלל שהמדינה לא נתנה תשובה בענין ג'אבר.
לעצם הדיון בית משפט זה צריך לתת החלטה האם בית משפט קמא, אשר טענו הסניגורים לראיות לכאורה, והעורר נוהג בפסילה, והשופטת דנה במסוכנות, ולמרות זאת השופטת ומאזנת, ולא עוצרת את העורר מאחורי סורג ובריח, ולמרות שמדובר בפעם החמישית בנהיגה בפסילה, עושה איזון עוצרת אותו מעצר בית.
חבריי לא יכולים להיכנס לראש ב"כ המאשימה, עם שופטת שבקיאה בדיונים, היום חברי מנסה לבוא בדלת אחורית, ולומר בוא נשנה את ההחלטה.
ב"כ העורר:
את הערר פתחנו בכך שיש מסכת עובדתית שאינה במחלוקת. העורר הגיע ועשה טסט ותיאוריה. כמו שבית המשפט שואל איך במצב דברים זה משרד הרישוי מנפיק רישיון נהיגה, אך אם נסתכל קדימה ובמידה ויוכח שמשרד הרישוי הנפיק רישיון נהיגה בטעות, הרי הם ראו את כל הפסילות, המצב הזה משליך על המסוכנות. אם העורר יודע שלמרות שמשרד הרישוי הנפיק לו רישיון ואסור לו לנהוג הוא לא ינהג ולכן הוא צריך להיות במעצר בית.
גם אם נתעלם מכל מה שאמרנו לגבי הראיות, זה שמשרד הרישוי הנפיק רישיון נהיגה זה היה בבית משפט קמא. בית משפט קמא היה צריך להסיק מכך שלא צריך לעצור אותו.
בינתיים מה שקורה, יש עצור במעצר בית כאשר מי שכשל זה התביעה שלא הביא את כל הראיות. שהתביעה אומרת עכשיו שעולה טענה זו אנחנו נחקור. הם אומרים כי טענה זו תיבדק על ידם ובינתיים יעצרו אותו.
העורר:
התביעה טוענת שאני מסוכן, משרד הרישוי נתן לי רישיון ואם לא היה נותן לי רישיון לא הייתי נוהג. יש לי נזק עסקי, יש לי טלפונים כל יום.
ב"כ הצדדים:
אנחנו מסכימים להצעת בית המשפט לפיה ב"כ העורר יגישו בקשה לעיון חוזר לבית המשפט קמא אשר במסגרתה יתאפשר לב"כ העורר לחזור מההסכמה אשר ניתנה ע"י ב"כ הקודם של העורר לענין הראיות לכאורה או כל הצהרה אחרת שלהם, ולטעון לעניין הלכת ג'אבר. נבקש שבית המשפט קמא יקבע דיון בהקדם האפשרי בבקשה, ולפני הפגרה.
<#3#>
החלטה
אני נותן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כמפורט לעיל.
בכפוף לכך, הערר נמחק.
<#5#>
ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ז, 02/07/2017 במעמד הנוכחים.
עמי קובו , שופט |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | תומר אברמוביץ, דנית גלעד |
משיב 1 | כפיר אשר נסים עמר | דוד גולן, עלא קישאוי |