טוען...

פסק דין שניתנה ע"י סיגלית מצא

סיגלית מצא17/10/2017

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעת/הנתבעת שכנגד:
(המודיעה לצדדי ג')

לייט האוס גוטליב פרויקטים לדיור לישראל ש.א.נ.מ בע"מ,
ח.פ. 514886613
על-ידי ב"כ עו"ד אלי גוטליב

נגד

הנתבעת/התובעת שכנגד:

ליאור באבאני, ת.ז. 314965146
על-ידי ב"כ עו"ד דב גרינבוים

נגד

צדדי ג':

1. אסף כהן, ת.ז. 036571420
2. חן דור, ת.ז. 301781795
על-ידי ב"כ עו"ד עופר בן-ארי

פסק דין

1. בישיבה שהתקיימה היום הגיעו הצדדים להסכמות, אשר קיבלו תוקף של פסק דין חלקי.

2. בגדר הסכמות אלה נכללה הסכמה לפיה יכריע בית המשפט בשאלת הוצאות המשפט על בסיס טענות הצדדים. ואכן, לאחר שהסכמות הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין חלקי, טענו ב"כ הצדדים טענותיהם לעניין זכאותם להוצאות משפט.

3. לטענת התובעת הנה זכאית להוצאות משפט, באשר תביעתה התקבלה. עוד טוענת התובעת כי אי שחרור הכספים שהוחזקו בנאמנות על-ידי ב"כ הנתבעת חייבה ליטול הלוואה ולשלם בגינה ריבית. עוד טענה התובעת כי אי שחרור הכספים שהוחזקו בנאמנות על-ידי ב"כ הנתבעת מהווה הפרה של הסכם המכר שנכרת בין הצדדים ביום 18.10.2016.

4. לטענת הנתבעת הנה זכאית להוצאות משפט, באשר התביעה הנגדית שהגישה התקבלה. טוענת הנתבעת כי התובעת הפרה את הסכם המכר, הן על-ידי אי המצאת שטר החוב שהמציא לה השוכר והן בהצגת הדירה כדירה המחוברת לרשת החשמל. טוענת הנתבעת כי העיכוב בקבלת דמי השכירות נבע מסכסוך בין התובעת לבין צדדי ג', לו לא הייתה מודעת, שאם לא כן לא הייתה רוכשת את הדירה. עוד טוענת הנתבעת כי בשל הסכסוך כאמור, לא הצליחה לגבות את דמי השכירות בגין הנכס אלא לאחר חודשיים. טוענת הנתבעת כי חיבור הדירה לרשת החשמל מחייב הוצאת כספים בהם על פי הוראות הסכם המכר על התובעת לשאת, ולפיכך כדין עיכבה את הכספים שהוחזקו בידיה בנאמנות. עוד טוענת הנתבעת כי הציעה לתובעת לסיים את הסכסוך במתווה הפשרה עליו הוסכם היום, אולם תגובתה של התובעת הייתה הגשת התביעה.

5. מעיון בהסכם המכר לא מצאתי הוראה המחייבת את התובעת להמציא לידי הנתבעת שטר חוב של השוכר (לעניין זה ר' סעיף 5.3 להסכם המכר). לדברי ב"כ התובעת בישיבת היום לא הומצא לידיו שטר חוב כאמור על-ידי השוכר, ולפיכך לא העבירו לידי התובעת. מעיון במייל שצורף לכתב ההגנה אף עולה כי הצעת הנתבעת לתובעת לסיום הסכסוך בפשרה אינה זהה לפשרה עליה הסכימו הצדדים היום, אלא התייחסה למלוא הכספים שנשארו בנאמנות בידי הנתבעת (נספח ג'4 לכתב ההגנה). משכך, אין לומר כי התביעה הוגשה לשווא.

6. צודקות התובעת והנתבעת. אכן, הן התביעה והן התביעה שכנגד התקבלו בחלקן.

משהועברו לידי הנתבעת דמי השכירות עבור שבעת חודשי השכירות הנותרים (ולעניין זה לא צורף אישור על מועד ההעברה בנספח ה' לכתב ההגנה, אולם מכתב ההגנה עולה כי דמי השכירות הועברו כחודשיים לאחר תפישת החזקה בדירה על-ידי הנתבעת), היה עליה להשיב לידי התובעת את הכספים שנותרו בחזקת ב"כ בנאמנות, ולמצער את חלקם, והתובעת זכאית לפיצוי בגין העיכוב בתשלום. מנגד, הנתבעת זכאית לפיצוי בגין הפרת המצג לפיו כלל המערכות בדירה פועלות ותקינות (סעיף 3.6 להסכם המכר מיום 18.10.2016), מעבר לניכוי הסכומים הדרושים להשלמת החיבור כדין למערכת החשמל, כפי שהוסכם במסגרת פסק הדין החלקי.

ההודעה לצד ג' נדחתה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כלל נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי יש לחייב את התובעת (הנתבעת בתביעה שכנגד ושולחת ההודעה לצד ג') לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 2,500 ₪. כן תשלם התובעת לצד ג' הוצאות משפט בסכום כולל של 1,500 ₪.

8. החזר אגרה בתביעה ובתביעה שכנגד בהתאם לתקנות, בשים לב לכך שהתיק הסתיים בפשרה, בישיבת קדם המשפט הראשונה, ללא שמיעת ראיות.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.