| מספר בקשה:5 |
בפני | כב' הרשם הבכיר נועם רף |
מבקשת | עירית רעננה |
נגד |
משיבה | הכשרה היישוב חברה לביטוח |
כללי:
- המבקשת הגישה חוות דעת נוספת מטעמה לאחר שהמשיבה הגישה זה מכבר חוות דעת נגדית. המשיבה מתנגדת להגשת חוות הדעת הנוספת בשלב זה של ההליך.
טענות המבקשת:
- המבקשת הגישה חוות דעת מומחה מטעמו של ד"ר נח וולפסון מחברת "טאו טק" בדבר כמות המשקעים שירדה במבקשת ביום 19.12.16.
- המשיבה הגישה חוות דעת נגדית.
- ד"ר נח וולפסון המציא חוות דעת נוספת מיום 16.4.18 בהמשך לחוות דעתו מיום 16.1.18 לגבי ניתוח כמויות המשקעים באותו היום ומסקנתו בדבר ההסתברות לעוצמת הגשים שירדה בשטח המבקשת ביום האירוע הנטען 19.12.16.
- יש מקום לצרף את חוות הדעת הנוספת לתיק בית המשפט.
תשובת המשיבה:
- אין מקום להגשת חוות הדעת הנוספת.
- הגשת חוות דעת נוספת הינה בגדר "מקצה שיפורים" לחוות הדעת המקורית שהוגשה מטעם המבקשת.
- המבקשת הגישה את חוות הדעת לבית המשפט מבלי שקודם לכן הגישה בקשה מנומקת לצירוף חוות הדעת.
- בית המשפט מתבקש להוציא את חוות הדעת הנוספת מהתיק ולחייב את המבקשת בהוצאות.
תשובת המבקשת לתגובת המשיבה:
- בהתאם להוראות תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט סמכות להרשות לבעל דין להגיש חוות דעת נוספת לאחר שהצדדים כבר הגישו את חוות דעתם.
- חוות הדעת הנוספת שהוגשה הינה הרחבה לחוות הדעת המקורית ואין בה כל "מקצה שיפורים".
- טרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק ועל כן אין בהגשת חוות הדעת הנוספת כדי להפתיע את הצד שכנגד.
- אין לחסום את המבקשת מהגשת ראיות נוספות ובכלל הגשת חוות דעת נוספת מטעמים פורמליים בלבד.
- אי צירוף חוות הדעת הנוספת לתיק בית המשפט יפגע בזכויותיה הדיונית של המבקשת ותמנע מבית המשפט להגיע לחקר האמת.
- המשיבה יכולה לחקור את המומחה מטעם המבקשת בדיון ההוכחות כך שאין כל פגיעה בזכויותיה הדיוניות של המשיבה.
דיון והכרעה:
- תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") סעיפים א' ו-ב' מאפשרים לבעל דין להגיש חוות דעת בעניין שבמומחיות שאינו עניין שברפואה.
- סעיף 129 ג' לתקנות קובע שהגשת חוות דעת נוספת בתיק מצריכה קבלת אישור מבית המשפט:
"(ג) חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט.
(ה) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של שופט בקדם משפט לפי תקנה 143."
- בת.א. (ב"ש) 7161/06 סלימאן מחמד סאלם אלעוקבי ז"ל נ' מ"י (פורסם בנבו), נקבע:
" תקנה 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, קובעת כי בעל דין הרוצה להגיש חוות דעת יגישה במועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. תקנה 137 (ג) לתקנות קובעת כי - "בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 129, לא ישמע בית המשפט עדות של מומחה מטעם בעל הדין, אלא אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו...".
אכן לבית המשפט הסמכות להתיר הבאת ראיות נוספות גם בסטייה מסדרי הדין. בע"א 189/66 עזיז ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 נקבע - "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה... הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה... לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה עצמה". על הכלל המאפשר סטייה מהפרוצדורה עמד כבוד השופט ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, [פורסם בנבו] תק-על (2002)(2) 1143,1142 (2000). "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית משפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". מתי בית המשפט למרות האמור יסטה מן הכלל? "רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט להגיש ראיות נוספות... בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 665,661)". אלא שלא זה המצב כאן."
- בעניינו אנו, חוות הדעת הנוספת מוגשת טרם הישיבה המקדמית הראשונה בתיק.
- מעיון בחוות הדעת הנוספת עולה שזו אך משלימה ומפרטת ביתר פרטים את האמור בחוות הדעת שהוגשה ע"י הנתבעת ביום 18.1.18 (חוות הדעת הראשונה שהוגשה בתיק מטעם המבקשת). דהיינו, חוות הדעת הנוספת אינה מהווה הרחבת חזית אסורה.
- לא ייגרם למשיבה כל נזק מהגשת חוות הדעת הנוספת, שכן באותו האופן בו יכולה המשיבה לבקש לחקור את המומחה מטעם המבקשת על חוות דעתו "הראשונה", כך תוכל לחקור את המומחה על חוות הדעת הנוספת באותו מעמד.
- יתרה מכך, סבורני כי יש בחוות הדעת המשלימה כדי לסייע בהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת במסגרת ההליך.
- לסיכומם של דברים, התנגדותה של המשיבה להגשת חוות הדעת הנוספת נדחית בזאת.
- במאמר מוסגר אציין כי מן הראוי היה להגיש בקשה מסודרת לצירוף חוות דעת משלימה, במקום הודעה על צירוף חוות דעת, אך אין באמור כדי לשנות את ההחלטה דנא.
- בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, בהתחשב באופן בו הוגשה הבקשה מחד גיסא ולאור התוצאה שמאפשרת הגשת חוות הדעת המשלימה מאידך גיסא, כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ח, 04 מאי 2018, בהעדר הצדדים.