1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 27.2.17 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערערת נכויות זמניות בשיעור 53% מיום 1.1.16 ועד ליום 28.2.17.

2. בתאריך 22.11.17 הוגשה על ידי המשיב תגובה לנימוקי הערעור שהוגשו על ידי המערערת במסגרתה הסכים המשיב להחזרת עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתבחן טענות המערערת בעניין ליקוי בברך ימין.

3. טענות המערערת:

נוכח הסכמת המשיב שפורטה לעיל, מיקד ב"כ המערערת את טיעוניו בדיון שהתקיים בתיק ביום 5.12.17 בפני כב' הרשמת דרוקר בשני נושאים נוספים, בתחום הנפשי והטחורים המדממים.

א. בענין התחום הנפשי - טען ב"כ המערערת שהחלטת היועץ לוועדה בתחום הפסיכיאטרי אינה נהירה כאשר בניגוד למה שנקבע במסגרת חוות הדעת, המערערת מטופלת טיפול פסיכיאטרי רציף והיפנה למסמך מיום ה- 12.3.17 מאת ד"ר פטיס וכן למסמך מיום 21.3.16.

ב. בעניין הטחורים המדממים - טען ב"כ המערערת שהמומחה הפנימאי היועץ לוועדה קבע שהנכות בגין ליקוי זה הינה נכות צמיתה ואילו הוועדה עת אימצה האמור בחוות הדעת קבעה למערערת נכויות זמניות בגין ליקוי זה וזאת בשונה מקביעת היועץ.

4. טענות המשיב:

א. לענין התחום הנפשי טענה ב"כ המשיב שהמסמך אשר צורף כנספח ג' מיום 12.3.17 הינו מאוחר למועד התכנסות הוועדה ועל כן לא עמד בפני הוועדה ואף לא בפני היועץ לוועדה. המסמך היחיד שעמד בפני הוועדה הינו המסמך מיום 21.3.16 ממנו עלה כפי שאף קבע היועץ לוועדה שהמערערת פנתה באופן חד פעמי לפסיכיאטר.

ב. לענין התחום הפנימי טענה ב"כ המשיב שפרשנות ב"כ המערערת את קביעת הוועדה ביחס לטחורים מדממים הינה פרשנות שגויה שכן יש לקרוא את חוות דעת המומחה וקביעת הוועדה כמכלול כאשר עולה הן ממקרא חוות דעת היועץ וקביעת הוועדה שנקבעו למערערת נכויות זמניות בלבד.

דיון והכרעה:

5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

6. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

7. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור בהתאם להסכמת המשיב כפי שניתנה במסגרת תגובתו מיום 22.11.17.

8. לא מצאתי ביתר נימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

9. הוועדה התכנסה ביום 29.6.16 שמעה את תלונות המערערת אשר ציינה (סעיף 6 לפרוטוקול) כי היא סובלת מדיכאון, מכאבים בחזה וגב תחתון המקרינים לרגליים לרבות כאבים בברכיים, ממתינה לניתוח באצבעות ובאגודלים, סובלת מכאבי ראש מזה 19 שנה, נוטלת תרופות מדי לילה, סובלת מהפרעות בקיבה, טחורים וצרבות בעטיין נוטלת תרופות.

כמו כן ,שמעה הוועדה את דברי ב"כ המערערת אשר ציין, כי הערעור מתמקד בתחום הנפשי שכן המערערת לא נבדקה בתחום זה על ידי הוועדה מדרג ראשון ובתחום האורטופדי בהתייחס לברכיים והאגודלים כאשר בנוסף התבקשה הוועדה לערוך למערערת בדיקה בנושא כאבי הראש.

10. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה בתחום הנוירולוגי, בתחום האורטופדי ובתחום הפנימאי כשעל חברי הוועדה נמנו פנימאי, אורטופד ונוירוכירורג ובמסגרת סיכום מסקנותיה מציינת ,כי היא מבקשת חוות דעת פסיכיאטרית בנושא מצבה הנפשי של המערערת עקב התאבדות בנה לרבות חוות דעת של כירורג בנושא הטחורים וכיס המרה.

11. המערערת נבדקה ביום25.7.16 על ידי ד"ר רומוב - פסיכיאטר יועץ לוועדה בפניו ציין ב"כ המערערת ,כי בנה של המערערת התאבד לפני כשנה וחצי ,כאשר המערערת טופלה בעבר על ידי עובדת סוציאלית והחל מ- 2/16 טופלה על ידי פסיכיאטר. עוד הוסיף ב"כ המערערת שהמערערת סובלת משלפוחית רגיזה, כאבי ראש, נדודי שינה בעטים נוטלת כדורי שינה.

היועץ המומחה ד"ר רומוב ערך למערערת בדיקה פסיכיאטרית מקיפה ומציין בסעיף 6 לחוות דעתו ,כי ממקרא המסמכים הרפואיים שהומצאו לו (סיכום ביקור מיום 21.3.16 מאת ד"ר אלבינה פסיכיאטרית) עולה ביקור אחד אצל פסיכיאטר כאשר המערערת נמצאה בהמתנה לביקור פסיכיאטרי חדש. עוד ציין המומחה היועץ לוועדה שהמערערת לא נטלה טיפול תרופתי ואף נטשה טיפול בנוגדי דיכאון עקב חוסר יעילות התרופה וזאת על דעת עצמה.

12. ביחס לממצאי הבדיקה הקלינית שערך המומחה למערערת ציין המומחה שהמערערת נראתה מסודרת בהופעתה החיצונית, היתה ערנית למתרחש סביבה ומסרה על תלונות שנשמעו כביטוי לתגובה הסתגלותית לקשיי קיום ולא נצפתה עדות לדיכאון קליני. עוד ציין המומחה שהמערערת לא נטלה תרופות בשלב בו נבדקה על ידו למעט כדורי שינה כאשר הוצג בפניו ביקור אצל פסיכיאטר אחד ויחיד בעוד שקודם לכן טופלה על ידי עובדת סוציאלית בשם תהילה. ביחס לממצאי בדיקתו את המערערת מציין המומחה שבוחן המציאות של המערערת נצפה כתקין. נוכח ממצאי בדיקתו קבע המומחה למערערת 0% נכות לפי פריט ליקוי 34(4)1 בגין תגובה הסתגלותית קלה וחלקית.

13. בתאריך 23.11.16 נבדקה המערערת על ידי פרופ' שמואל אלדר כירורג בפניו ציינה שעברה ניתוח כיס מרה, סובלת מטחורים לרבות דימומים שהחלו לאחר הלידות כאשר ב- 12/07 עברה כריתת רחם ושחלות. כמו כן, ציינה המערערת שעברה בדיקת קולונוסקופיה במסגרתה הודגמו טחורים גדולים כאשר ב- 5/16 אושפזה עקב הטחורים. בענין כיס המרה ציינה המערערת שמזה שנים היא סובלת מכאבי בטן וב- 4/15 אובחנו אצלה אבנים בכיס המרה בעטים עברה ניקוז אולם נותרה דלקת בגינה עברה ניתוח לכריתת כיס מרה ב- 7/16.

היועץ הכירורג לוועדה פרופ' אלדר ערך למערערת בדיקה קלינית מקיפה ולאחר עיון במסמכים הרפואיים שעמדו בפניו ציין ,כי במהלך התקפים חוזרים של דלקת בכיס מרה סבלה המערערת גם מצהבת כאשר הניתוחים שעברה המערערת הותירו צלקות ללא בקעים. נוכח ממצאים אלה קבע היועץ הכירורג למערערת נכויות זמניות בשיעור 10% הן בגין טחורים מלווים בדימומים והן בגין התקפים חוזרים של דלקות, צהבת ואשפוזים. בנוסף לכך, קבע המומחה בגין הליקוי בכיס המרה נכויות זמניות בשיעור 20% לתקופה שבין 1.4.15 ועד 28.2.17 וזאת כמפורט בסעיפים 6 ו-8 לחוות דעתו.

14. הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת בתאריך 27.2.17 לאחר קבלת חוות דעת היועצים לוועדה בתחום הנפשי ובתחום הכירורגי והחליטה לאמץ את חוות דעת היועצים לוועדה.

15. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206).

16. קביעות הוועדה כפי שפורט לעיל לרבות קביעות היועצים לוועדה בתחום הנפשי והכירורגי שאומצו על ידי הוועדה הינן סבירות ומנומקות .

בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערערת לא נקבעה למערערת נכות צמיתה על ידי המומחה הכירורגי היועץ לוועדה שכן נקבעו לה נכויות זמניות בשיעור 10% מיום 1.4.15 ועד 28.2.17 וזאת למקרא קביעות המומחה הכירורג המפורטות כאמור בסעיפים 6 ו-8 לחוות דעתו שם פורטה הנכות הזמנית ומועדי תחימתה. נכויות זמניות אלה בגין ליקוי הטחורים המדממים שנקבעו על ידי המומחה הכירורג היועץ לוועדה אומצו על ידי הוועדה לעררים כמפורט בסעיפים 8 ו-10 לפרוטוקול הוועדה בישיבתה המסכמת מיום 27.2.17.

17. באשר לתחום הנפשי – הוועדה אימצה את מסקנותיו של ד"ר רומוב – פסיכיאטר יועץ לוועדה אשר קבע למערערת נכות בגין הפרעה הסתגלותית קלה, נוכח הממצאים הקליניים שעלו מהבדיקה שהוא עצמו ערך.

בשונה מהדברים שטוען ב"כ המערערת, לא הוצגו במסגרת הערעור שהוגש לבית הדין מסמכים נוספים המעידים על טיפול בתחום הנפשי אצל פסיכיאטר וזאת מעבר למסמך הבודד אליו הפנתה הוועדה.

המסמך הנוסף אליו הפנה ב"כ המערערת מיום 12/3/17 הינו מאוחר למועד הוועדה ועל כן לא נפל כל פגם משפטי בכך שהוועדה לא התייחסה למסמך שניתן לאחר שהיא כבר נתנה החלטתה.

18. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור בתחום הנפשי והכירורגי, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי.

19. לאור האמור לעיל מוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהרכבה מיום 27.2.17 אשר תזמן את המערערת גם באמצעות בא כוחה, ותבחן טענותיה ותלונותיה לנכות בברך ימין. משהוחזר עניינה של המערערת בהתאם להסכמת המשיב אין צו להוצאות.

20. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

21. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ו כסלו תשע"ח, 14 דצמבר 2017בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.