1. בפניי בקשה של הנתבעת 3 (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניתן כנגדה ביום 7.12.17 בהעדר הגנה. בהסכמת הצדדים נמחקה הנתבעת 2 מכתב התביעה. נוכח פסק הדין כנגד המבקשת, הסכימו התובע והנתבעת 1 למחוק התביעה כנגדה בכפוף לכך שאם יבוטל פסק הדין כנגד המבקשת, אזי יחודשו ההליכים גם כנגד הנתבעת 1.
2. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין נזקי פח שנגרמו לרכבו בשל ליקוי בדרך במהלך נסיעתו. נציג הנתבעת 1, הודה שהכביש בו אירעה הפגיעה לרכב התובע מצוי בתחום השיפוט של הנתבעת 1 אך הכביש מתוחזק על ידי הנתבעת 3 ועל כן האחריות לתאונה עקב ליקוי בדרך מוטלת לפתחה. בנסיבות אלה נמחקה הנתבעת 2 מכתב התביעה.
3. הנתבעת 3, אף שקיבלה את התביעה ביום 18.8.17, הרי שלא הגישה כתב הגנתה ולא התייצבה לדיון, ועל כן ניתן פסק דין כנגדה במועד הדיון ביום 7.12.17.
4. ביום 21.12.17 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין, והסבירה שהעבירה הטיפול בתביעה לסוכן הביטוח וחברת הביטוח וחיכתה שאלה יפעלו בעניין ולא בשל זלזול בבית המשפט. לגופם של דברים טענה המבקשת, כי הכביש בו אירעה התאונה אינו בבעלותה או באחזקתה אלא של הנתבעת 1.
5. התובע התנגד לבקשה נוכח התנהלותה של המבקשת, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בבקשתה שלה, לפיהן בחרה שלא להתגונן ולא לפעול בתיק וסמכה על כך שהדבר יטופל על ידי הסוכן וחברת הביטוח שלה.

הנתבעת 1 הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

1. יש טעם רב בהתנגדות התובע לביטולו של פסק הדין נוכח התנהלותו של המבקשת.
2. המבקשת אינה זכאית לביטול פסק הדין מחמת הצדק מאחר שקיבלה את כתב התביעה וכן את הזימון לדיון ליום 7.12.17. משכך, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
3. הלכה פסוקה היא, כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי דין, וזאת גם כאשר מחדלה של המבקשת עולה כדי זלזול מסוים בהליך.

הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר כתב הגנה או התייצבות הינה גישה ליברלית, והדבר נכון במיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים .

1. כאמור, לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לאי הגשת כתב ההגנה או אי התייצבות נציג מטעמה לדיון, אך אין להסיק ממחדל זה זלזול בהליכים המשפטיים. במסגרת בקשתה התייחסה המבקשת לטענותיה כנגדה כתב התביעה, ובשלב זה אין לומר שסיכויי הגנתה קלושים.

וכפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה (11.01.12):

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

1. בנסיבות אלו, ומאחר שאין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת ויש לאפשר לה להשמיע טענותיה לגופם של דברים, החלטתי לבטל את פסק הדין, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות התובע והנתבעת 1.
2. פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות התובע בסך 500 ₪, והוצאות הנתבעת 1 בסך 500 ₪. הסכומים יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 15.3.18.
3. בכפוף להפקדת הסכומים לעיל אף יחודשו ההליכים כנגד הנתבעת 1 כפי הסכמת הצדדים מיום 7.12.17.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.