בקשת המשיבה פלאפון תקשורת בע"מ על פי סעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, להורות על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 28745-06-17 שהוגשה כנגדה על ידי כפיר בן שטרית.

הרקע לבקשה

1. המבקשת (המשיבה בבקשת האישור), חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון") מספקת שירותי תקשורת מכוח רישיון שניתן לה למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה תאית (רט"ן) (להלן: "הרישיון").
2. שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית הוגשו נגד פלאפון: הראשונה, ת"צ 17708-04-17, הוגשה ביום 09.04.2017 על ידי מירב תהילה (להלן: "בקשת תהילה"), בגדרה נטען כי פלאפון מחייבת את לקוחותיה בגין רכישת נפח גלישה נוסף לאחר ניצול מלוא נפח הגלישה שבחבילה, מבלי שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך, וזאת בניגוד להוראת סעיף 58.6 לרישיונה. והשנייה, ת"צ 28745-06-17, הוגשה ביום 13.06.2017, על ידי כפיר בן שטרית, אשר הגיש ביום 31.5.2018 בקשת אישור מתוקנת (להלן: "בקשת בן שטרית"), ובגדרה טען כי חלק לא מבוטל מלקוחות פלאפון רוכשים ממנה מספר קווי טלפון ניידים, לשימושם של אחרים (כמו בני משפחה ועובדים). לטענת בן שטרית, פלאפון מאפשרת לאותם משתמשים אחרים להוסיף לחבילת הבסיס שירותים נוספים בתשלום, תוך חיוב המנוי, מבלי שקיבלה את הסכמת המנוי. בקשת בן שטרית התייחסה לשירות של "שיר בהמתנה" ולחיוב עבור הגדלת נפח הגלישה לאחר שחבילת הגלישה הבסיסית נוצלה במלואה. בבקשת בן שטרית נטען כי פלאפון מפרה את הוראות סעיפים 58.6 , 74 ד ונספח ו' לרישיונה, בכך שהיא שולחת מסרונים בדבר ניצול חבילת הגלישה למשתמש ולא לבעל המנוי ולא מקבלת את אישורו של בעל המנוי בטרם היא מאפשרת רכישת שירותים נוספים מעבר לחבילת הבסיס, באמצעות אתר האינטרנט או הפורטל הסלולרי שלה. עוד נטען בבקשת בן שטרית כי פלאפון מפרה את הוראות רישיונה בכך ש"טופס הגישה", אשר אמור לחסום רכישת שירותים נוספים למשתמש, אינו חוסם את רכישת כלל השירותים, וכי היא הסתירה ממנוייה את האפשרות לקבלת "קוד חסימה" שבאמצעותו ניתן למנוע רכישת שירות נוסף ללא אישור בעל המנוי.
3. בקשת בן שטרית הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אך הועברה לבקשת פלאפון לפי הוראת סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לפניו היו תלויות ועומדות באותה עת שתי בקשות אישור קודמות, שהתנהלו לפני שני מותבים שונים, שעניינן בשאלות דומות ואף זהות לאלו שהתעוררו בבקשת בן שטרית והם: ת"צ 45281-04-14 פז נ' פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: בקשת פז) שנידונה לפני כב' הש' א. נחליאלי ובקשת תהילה שנידונה לפני. בקשת בן שטרית הועברה לפיכך לדיון לפני כב' הש' נחליאלי בפניה נידונה בקשת פז שעניינה בטענה כי פלאפון גובה תשלום בגין רכישת שירות "שיר בהמתנה" ללא הסכמה ואישור של בעל המנוי.
4. לאחר העברת התיק, הגישה פלאפון בקשה נוספת, לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות למחיקת בקשת האישור של בן שטרית בשל קיום הליך דומה קודם, קרי בקשת פז, אשר לטענתה מעורר את אותן שאלות של עובדה או משפט העולות מבקשת האישור של בן שטרית. בקשה זו התקבלה לאור העובדה שבקשת פז נמצאה בשלבי אישור הסדר פשרה וכן מהטעם שבן שטרית, בתשובתו לבקשת פלאפון הודיע כי אינו עומד עוד על בירור סוגיית רכישת שיר בהמתנה, באשר הקבוצה שהוגדרה בבקשת פז כוללת גם אותו. לפיכך, בקשת בן שטרית הועברה לדיון לפני.
5. על ההחלטה הנ"ל הגיש בן שטרית בקשת רשות ערעור (רע"א 246/20 כפיר בן שטרית נ' פלאפון תקשורת בע"מ, (פורסם בנבו, 11.5.2020)), שעיקרה ערעור על ההחלטה הקובעת כי הסכים לוותר על אחד מנושאי התביעה (שיר במתנה) שביסוד בקשת האישור. בקשת רשות הערעור נדחתה תוך שצויין כי המבקש הצהיר מספר פעמים כי הוא מוותר על בירור טענותיו בעניין "שיר בהמתנה", וכי "הרושם הוא אפוא שבקשת רשות הערעור אינה אלא ניסיון מצד המבקש לחזור בו מהסכמה שניתנה על ידו...".
6. בבקשה שלפני (השלישית במספר) טוענת פלאפון, כי בקשת בן שטרת עוסקת בשאלות של עובדה ומשפט הדומות מאוד לאלו שמתעוררות בבקשת תהילה. לטענתה, בשתי בקשות האישור מדובר באותו שירות (הזרמה של נפח גלישה נוסף), והעילה בשני התיקים נובעת מחיוב לא תקין בשל תוספת נפח גלישה מעבר לחבילת הבסיס. בשתי הבקשות נטען להפרת סעיף 58.6 להוראות הרישיון. כמו כן, בשני הבקשות הסעד המבוקש הוא השבה של אותם כספים שנגבו ממנויים בשל תוספת נפח גלישה. עוד נטען, כי הקבוצה בבקשת בן שטרית נבלעת בקבוצה שבבקשת תהילה, ולפיכך יש למחוק את בקשת בן שטרית שהיא גם המאוחרת בזמן.
7. בן שטרית מבקש לדחות את בקשת פלאפון ממספר טעמים:
   1. עסקינן בשתי בקשות אישור שונות: בעוד שבקשת תהילה עוסקת בהתנהלות פלאפון אשר מזרימה באופן חד צדדי נפח גלישה נוסף, הרי בן שטרית מכוון בקשתו לעניין יידוע בעל המנוי ולא המשתמש ואין בה טענה לעניין עצם הזרמת נפח גלישה נוסף. בן שטרית טוען כי בקשתו יש להכריע בסוגיה האם הפרקטיקה לביצוע רכישות בה נקטה פלאפון, הנסמכת על אישורים מטעם המשתמש ולא מטעם בעל המנוי, עולה בקנה אחד עם הוראות נספח ו' לרישיונה. זאת ועוד: בית המשפט יצטרך להכריע גם בסוגיה האם פלאפון מסתירה מפני לקוחותיה את העובדה כי "טופס הגישה" אינו חוסם לגמרי את האפשרות לקבל שירותים נוספים, וכי ניתן לבצע חסימה מוחלטת באמצעות קבלת קוד מחמיר.

• 1. בן שטרית עומד על כך כי חוזה ההתקשרות בבקשת תהילה קובע כי לאחר ניצול נפח הגלישה בחבילה תיעצר אפשרות הגלישה, בעוד שהוא התקשר בחוזה התקשרות אחר, אשר עודכן לאחר הגשת בקשת תהילה, הקובע כי בסיום נפח הגלישה הכלול במסלול, תתאפשר גלישה של עד לנפח של 5GB נוספים תמורת תשלום בסכום שנקבע בחוזה, ומעבר לזה תיעצר אפשרות הגלישה.
  2. לטענת בן שטרית, בקשת האישור שהגיש עוסקת בשלושה שירותים שונים: "תוספת נפח גלישה" שנרכשת באופן יזום על ידי המנוי מאתר המרשתת או מהפורטל הסלולרי של פלאפון; "נפח גלישה גמיש", שירות שהינו הזרמה אוטומטית חד צדדית על ידי פלאפון של נפח גלישה נוסף, בהתאם לחוזה בינה לבין המנוי, לאחר שנפח הגלישה בחבילת הבסיס הסתיים, ו"שיר בהמתנה", שירות שבו המתקשר מאזין לצליל שאינו צליל החיוג הרגיל. אשר לסוגיית "שיר בהמתנה", טוען בן שטרית כי הוא לא וויתר על טענותיו בקשר עם שירות זה, אלא רק בהקשרו עם הסעד. אלא שמאז שהוגשה תשובת בן שטרית ניתנה החלטת בית המשפט העליון ביום 11.5.20 שדחתה את בקשת רשות הערעור שהגיש כפי שציינתי לעיל.

1. גם תהילה סבורה שיש לדחות את בקשת פלאפון מהטעמים הבאים:
   1. השאלה אם בקשות תהילה ובן שטרית מעוררות "שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור..." (סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות כבר הוכרעה בהחלטה חלוטה שניתנה ביום 9.12.18 על ידי בית משפט מחוזי מרכז (השופטת הדס עובדיה), כאשר מצאה כי מתקיימים תנאי סעיף 7(א) לחוק, בקשות בן שטרית ופז. מטעם זה, לטענת תהילה, יש לדחות את בקשת פלאפון נשוא החלטה זו על הסף. זאת ועוד: פלאפון מושתקת מלהעלות טענות סותרות במסגרת בקשה זו, לאחר שהעלתה טענות הפוכות בהליך הפיקוח שנערך כנגדה על ידי משרד התקשורת טרם הטיל עליה עיצום כספי בשל אותו עניין עליו מלינה תהילה בבקשתה. יצוין כי עתירה שהוגשה כנגד החלטת משרד התקשורת להטיל על פלאפון עיצום כספי נדחתה בהחלטת השופטת י. שטופמן (עת"מ 62912-01-18 פלאפון תקשורת בע"מ נ' משרד התקשורת (26.5.20)).
   2. לגופו של עניין טוענת תהילה כי אין כל דמיון בין בקשתה לבקשת בן שטרית. לדידה, אין שאלות משותפות של עובדה ומשפט בין שני ההליכים, אין מדובר באותו נושא או באותן עילות תביעה, ואין עסקינן באותן קבוצות או באותו נזק.

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), קובע כדלקמן:

"על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לעניין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;"

1. לבית המשפט אליו הועברה הבקשה המאוחרת, נתונה הסמכות להחליט אם ידון בשתי הבקשות יחדו, ימחק את אחת הבקשות או יותיר חלקים ספציפיים ממנה. לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בבחירת האפשרות המתאימה והנכונה ביותר להבטחת ניהול מיטבי של ההליך (ראו ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (פורסם במאגרים; 18.1.2012)). על האפשרויות שהחוק מציב לפני בית המשפט קבע בית המשפט העליון:

[...] עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק [...] שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר. [...] (ראו רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם במאגרים, 26.11.2015)).

1. מן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בבקשת שבפניי, בתגובות לה, בבקשות תהילה ובן שטרית ולאחר שקיימתי דיון בבקשה, אני סבורה כי יש לדחותה מהטעמים שיפורטו להלן.
2. איני סבורה כי קיימת זהות בין שני ההליכים: בקשת תהילה תוארה בתמצית בסעיף 1 לבקשת האישור כך:

"עניינה של בקשת האישור [...] הוא בשינוי חד צדדי שביצעה המשיבה בהסכם ההתקשרות שבינה לבין המבקשת באופן הבא – ע"פ הסכם ההתקשרות, התוכנית אליה הצטרפה המבקשת כללה חבילת גלישה מוגבלת בנפח של 3 ג'יגה (להלן: "נפח הגלישה המוסכם") כאשר ע"פ ההסכם, על המשיבה היה לעצור את אפשרות הגלישה עם מיצוי נפח הגלישה המוסכם, עד תחילת מחזור החיוב הבא (להלן: חבילת הגלישה הבסיסית"). הסכם התקשרות זה מאפשר למבקשת וליתר לקוחות המשיבה, לקצוב את השירות והמחיר החודשי שישלמו ולאפשר למבקשת לנהל את חשבונותיה ולדעת את היקף החיוב המקסימאלי בגינו היא תחוייב מידי חודש, עבור חבילת הגלישה הבסיסית ותוך ידיעה, כי חריגה מנפח הגלישה המוסכם לא אפשרי וכי הגלישה תעצר. בשלב מסוים המשיבה שינתה את תנאי ההסכם חד צדדית וכפתה על המבקשת ויתר מנוייה, שירות נוסף בתשלום, כך שעם מיצוי נפח הגלישה המוסכם, לא עצרה המשיבה את הגלישה, אלא סיפקה למנוייה, כמו גם למבקשת, נפח גלישה נוסף של עד 5 ג'יגה נוספים, ובעבורם גבתה המשיבה מלקוחותיה סכומים בניגוד לדין (להלן: "השירות הנוסף")".

1. בבקשת בן שטרית נטען כי פלאפון מפרה את נספח ו' לרישיון בכך שהיא לא מקיימת את פרוצדורת הרכישה לשירותים נוספים בתשלום עם המנוי, כהגדרתו ברישיון "מי שקשור בהסכם התקשרות ...", אלא עם צד ג' – המשתמש בקו הספציפי, ובתוך כך מתחמקת מלקבל את אישורו של המנוי שהתקשר איתה בעסקה. עוד נטען כי פלאפון מפרה את הוראות סעיף 74ד' לרישיון בכך שאת ההודעות בקשר עם ניצול חבילת הגלישה היא אינה שולחת למנוי שהתקשר עמה בחוזה אלא למשתמש. כמו כן נטען כי פלאפון מפרה את הרישיון בכך שהיא מאפשרת רכישת שירותים נוספים חרף חסימתם על ידי המנוי באמצעות טופס הגישה (נספח ה'2 לרישיון), ופלאפון מסתירה ממנוייה שטופס הגישה, לשיטתה, אינו חוסם את כל השירותים הנוספים אותם ניתן לרכוש. פלאפון גם מסתירה מלקוחותיה שניתן לחסום את כל השירותים הנוספים באמצעות "קוד מחמיר".
2. בקשת תהילה נסמכת על נוסח חוזה (נספח 5 לבקשת האישור) הקובע כי "מעבר לנפח הגלישה הכלול בחבילה שנבחרה תעצר אפשרות הגלישה באמצעות הרשת הסלולארית עד לתחילת מחזור החיוב הבא". בקשת תהילה עוסקת בחיובים שנגבו על ידי פלאפון בגין שירות נפח גלישה שאינו כלול בחוזה ההתקשרות עם המנויים. לעומת זאת, בקשת בן שטרית עוסקת בחיובים שנגבו על ידי פלאפון בגין שירות נפח גלישה גמיש, המאפשר בסיום נפח הגלישה הכלול במסלול הזרמת גלישה נוספת בנפח של עדGB 5. בנוסח חוזה ההתקשרות העדכני נקבע התשלום עבור תוספת נפח גלישה גמיש 6.9 ₪ (כולל מע"מ) עבור כל GB1 נוסף (או חלק ממנו) עד לנפח מקסימלי שלGB 5 ומעבר לכך תיעצר אפשרות הגלישה באמצעות הרשת הסלולארית עד לתחילת מחזור החיוב הבא.
3. בן שטרית אינו מלין איפוא על הזרמת נפח גלישה נוסף כפי שהחוזה מאפשר, אלא טוען שפלאפון שולחת הודעה למשתמש ולא למנוי שמשלם את החשבון לגבי תוספת נפח גלישה, וכל זאת בניגוד להוראות הרישיון להוראת סעיף 74ד שבו, אשר קובע: "בעל הרשיון ישלח מסרון למנוי אשר ניצל 75% ו-95% מחבילת גלישה. המסרון ישלח למספר הטלפון של המנוי ומספר טלפון נוסף של המנוי, כפי שצוין על ידי המנוי בעת ההתקשרות, בסמוך ככל הניתן למועד הניצול כאמור. המסרון יכלול, לפחות את אלה: שיעור ניצול החבילה, מועד עריכת חישוב הניצול (תאריך ושעה) ומספר הטלפון שאליו מתייחס המסרון. לענין זה, "חבילת גלישה" – כמות יחידות של שירות גלישה באינטרנט הסלולרי בארץ (להלן "שירות הגלישה"), המסופקת למנוי בתעריף קבוע ללא תלות בהיקף הצריכה בפועל. סעיף זה יחול רק כאשר התעריף של יחידת שירות גלישה, לאחר ניצולם המלא של כל יחידות שירות הגלישה הכלולות בחבילת הגלישה, הינו למעלה מפי 1.25 מתעריף יחידת שירות גלישה במסגרת חבילת הגלישה".

מנוי מוגדר כך: "מי שקשור בהסכם התקשרות עם בעל הרשיון לשם קבלת שירותי רט"ן כמשתמש קצה".

1. תהילה מבקשת לייצג את חברי הקבוצה שהתקשרו עם המשיבה בחוזה בנוסחו המקורי אשר קובע כי הגלישה תיעצר כאשר לקוח מסיים את נפח הגלישה הכלול בחבילה, הגלישה תיעצר, בעוד שבן שטרית מבקש לייצג את הקבוצה שהתקשרה עם פלאפון בנוסח החוזה המעודכן.

בבקשת תהילה הובהר, כי ביום 10.4.16 חתמה תהילה על נוסח העדכני של חוזה ההתקשרות המתייחס לנפח הגלישה בדומה לחוזה העדכני נשוא בקשת בן שטרית, אולם בקשתה אינה מתייחסת לחיובים מכוח החוזה העדכני, עילתה נובעת רק לחיובים שהושתו על הקבוצה עד לחודש אפריל 2016 מכוח ההסכם נשוא הליך תהילה, שאינו כולל את שירות נפח הגלישה הגמיש.

1. הגדרת הקבוצה בבקשת תהילה:

"כל לקוחות הנתבעת אשר הנתבעת חייבה אותם במהלך שבע השנים שלפני יום הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ועד יום מתן פסק הדין בתובענה, בגין שירות גלישה ברשת האינטרנט, החורג מנפח הגלישה עליו הוסכם בהסכם ההתקשרות, מבלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת לכך" (ההדגשה בקו שלי – צ.צ).

עילות התביעה עליהן מושתתת בקשת תהילה הן הפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הפרת חובת תום הלב לפי אותו חוק, הפרת הוראות חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, הטעיה, השפעה בלתי הוגנת ואי גילוי בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט), הפרת הוראות סעיף 58.6 של הרישיון של פלאפון, הפרת הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת) והפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

הסעדים שהתבקשו בבקשת תהילה הם צו המורה למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שגבתה בגין שירות גלישה ברשת האינטרנט, החורג מעבר לנפח הגלישה עליו הוסכם בהסכם ההתקשרות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועדי החיוב ועד ההשבה בפועל; צו הצהרתי לפיו המשיבה אינה רשאית לאפשר לחברי הקבוצה לחרוג מנפח הגלישה המוגבל עליו הוסכם בהסכם ההתקשרות, וכי ככל שאפשרה זאת, היא אינה זכאית לגבות כספים עבור אותה חריגה, וצו המורה כי תיערך בדיקה של חשבונות לקוחות המשיבה, על-ידי בודק חיצוני שיפעל למען איתור הלקוחות אשר חויבו מעבר לחבילת הבסיס המוסכמת ללא הסכמתם המפורשת.

1. הגדרת הקבוצה בבקשת בן שטרית:

"כל מנויי המשיבה, שהם יותר מבעלי קו אחד, שאין להם קוד מחמיר ושבוצעו רכישות או הגדלות או הרחבות שירותים נוספים בחשבונותיהם, בניגוד לטופס החסימה במכשירים של המשתמשים שאינם המנוי ו/או ללא ידוע המנוי או בניגוד לתנאי הרישיון ו/או כל מנויי המשיבה שלא גולה להם שטופס החסימה אינו ממצה לכאורה ושלא גולתה להם האפשרות לקבלת קוד מחמיר, הכל ב-7 השנים הקודמות להגשת התובענה".

עילות התביעה שעליהן מושתתת בקשת בן שטרית הן הפרת הוראות הרישיון (נספח ו'), הפרה של חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, הפרת הוראות חוק התקשורת, הטעיה ואי גילוי בניגוד לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ועשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

הסעדים שהתבקשו בבקשת בן שטרית הם השבת הכספים לחברי הקבוצה, אותם נטלה המשיבה שלא כדין; צו המורה למשיבה לתקן את נהליה באופן שיהיו תואמים לחוקים השונים, להסכם ההתקשרות עמה, ולתנאי הרישיון מכוחו היא פועלת, ולמנות רו"ח מטעם בית המשפט אשר יבחן את התנהלות המשיבה ואת החיובים הפסולים אותם ביצעה.

1. ניתן לסכם ולומר כי בבקשת תהילה נטען כי עצם הזרמת נפח גלישה באופן אוטומטי לאחר ניצול נפח הגלישה שבחבילת הבסיס, הינו פסול ומנוגד לחוזה ההתקשרות ולהוראת סעיף 58.6 לרישיון. בקשת תהילה מתייחסת לנוסח חוזה ההתקשרות עם פלאפון, אשר כולל תניה לפיה הגלישה תיעצר לאחר ניצול נפח הגלישה בחבילה. באותו חוזה נשוא בקשת תהילה לא מצוין כי לאחר ניצול נפח הגלישה שבחבילה הבסיסית יוזרם נפח גלישה נוסף, ומה גם שלא צוינו בחוזה העלויות של הזרמת נפח גלישה נוסף. לעומת זאת, בקשת בן שטרית עוסקת בחיובים בגין נפח גלישה גמיש הכלול בחוזה ההתקשרות, לרבות ציון העלויות בהן יחוייב הלקוח. לבן שטרית, להבדיל מתהילה, אין טענה כנגד עצם זכותה של פלאפון להזרים נפח גלישה גמיש, בהתאם לחוזה ההתקשרות עמה. טענת בן שטרית מבוססת על הפרת סעיף 74ד' לרישיון אשר קובע כי טרם הזרמת נפח גלישה נוסף עליה לשלוח הודעות SMS אודות ניצול נפח הגלישה לבעל המנוי (זה שכרת חוזה עם פלאפון ואשר נושא בתשלום החודשי), ולא למשתמש. ודוק, בבקשת תהילה לא נטען להפרת סעיף 74ד' לרישיון.
2. אין בידי לקבל את טענת פלאפון כי מדובר "באותה השבה". עסקינן בשתי קבוצות שונות שלכל אחת מהן חוזה אחר ללא חפיפה בשאלות עובדתיות ומשפטיות. דיון והכרעה בבקשת תהילה אינו מייתר דיון והכרעה בבקשת בן שטרית בגדרה עולה השאלה האם על פי הוראות נספח ו לרישיון של פלאפון ניתן להסתפק באישור המשתמש להרחבת נפח הגלישה ללא קבלת אישור המנוי. שאלה נוספת שיש להכריע בה בגדר בקשת בן שטרית נוגעת לאי גילוי העובדה שטופס הגישה לשירותים אינו מונע לגמרי קבלת שירותים נוספים, וכי ניתן לבצע חסימה באמצעות קבלת קוד מחמיר. סוגיות אלו אינן מתעוררות בבקשת תהילה.
3. משהגעתי למסקנה כי ההליכים אינם זהים, מדובר בשתי בקשות אישור שונות המתייחסות לחוזים שונים, מתייתר הצורך לדון בטענות תהילה בעניין דוקטרינת השתק השיפוטי שנוצר עם הכרעת השופטת עובדיה בסוגיה.

סוף דבר

1. מהטעמים דלעיל, הבקשה שהגישה המשיבה למחיקת בקשת בן שטרית נדחית הזאת.

המשיבה תישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ בן שטרית בסך של 6,000 ₪, וב"כ תהילה בסך של 6,000 ש"ח .

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"א, 27 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.