1. בתיק זה הוגשו מטעם התובע שתי תביעות שהדיון בהן אוחד.

הצדדים מחזיקים במשותף במקרקעין הידועים כגוש 4247 חלקה 370.

במסגרת התביעה הכספית (נשוא תא 28763/06/17) תבע התובע פיצוי בגין נזק שנגרם, לטענתו, לרכושו, בשל עבודות בנייה שביצעו הנתבעים.

במסגרת התביעה לסילוק יד (נשוא תא 29080/06/17) טען התובע כי הנתבעים מחזיקים יותר מכפי חלקם במקרקעין, כך שפלשו לחלקתו.

1. לכתב התביעה המקורי בתיק סילוק היד, צורפה מפת מדידה שנערכה ע"י מודד מטעם התובע, הגם שלא צויין שטח הפלישה.

בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה ביום 28.1.2018, הציע בית המשפט לצדדים להסכים למינוי מודד כמומחה מטעם בית המשפט אשר ימדוד את שטח הפלישה הנטענת.

ביום 22.3.2018 מונה – בהסכמת הצדדים (ראו הודעות הצדדים מיום 6.3.2018 ומיום 19.3.2018) – המודד מר אביגדור מזור, כמומחה מטעם בית המשפט.

1. ביום 17.7.2018 מסר המומחה מר מזור את חוות דעתו, ועל פיה, על סמך המדידות שערך, שטח החלקה (בהתאם לנסח הטאבו) הוא 1,179 מ"ר, מתוכם מחזיק התובע ב – 579 מ"ר, והנתבעים ב – 601 מ"ר. מכאן, שעפ"י חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מחזיקים הנתבעים בשטח עודף של 10.5 מ"ר, אותו עליהם להחזיר לתובע.
2. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 4.10.2018, הגיעו הצדדים להסכמות נוספות, שקיבלו תוקף של החלטה, למינוי מומחים.

בתיק הכספי הוסכם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט שהוא מהנדס בניין, על מנת שיחווה דעתו בדבר הנזקים שהתובע טוען כי נגרמו לרכושו בשל העבודות שבוצעו ע"י הנתבעים.

בתיק סילוק היד הוסכם - מבלי לגרוע מטענת התובע כי הוא זכאי לסילוק ידם של הנתבעים משטח הפלישה, ומטענות הנתבעים כי קיימת הסכמה תקפה ארוכת שנים בדבר החלוקה בפועל של החלקה – כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט שהוא שמאי מקרקעין, שישום את שווי שטח הפלישה כפי שנקבע ע"י המודד מטעם בית המשפט.

יצויין, כי בדיון זה, בו היה התובע מיוצג, לא נשמעה מפיו כל טענה ביחס לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

1. בהחלטה מיום 22.10.2018 מונה (בהסכמת הצדדים אך משלא הגיעו להסכמה לגבי זהות המומחה), מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין דן אורמן, כמומחה מטעם בית המשפט בשני התיקים – בתיק הכספי לצורך מתן חוות דעת בעניין הנזקים; ובתיק סילוק היד לצורך מתן שומה של שטח הפלישה.
2. ביום 9.1.2019 התקבלה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מר אורמן.

המומחה חיווה דעתו, כי לאור מצב הבנייה בחלקה לא ניתן להזיז את הגדרות על מנת לבצע חלוקה שווה של החלקה, ולכן הפתרון הראוי הוא מתן פיצוי כספי לתובע בגין שטח הפלישה. המומחה העריך את שוויו של שטח הפלישה בסך של 33,000 ₪.

אשר לנזקים שנטען כי נגרמו לתובע בשל העבודות שבוצעו ע"י הנתבעים קבע המומחה את הצעדים שיש לנקוט לשם תיקונם, שאת עלותם העריך בסך של 2,500 ₪.

ביום 3.2.2019 התקבל מענה המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו לו מטעם ב"כ התובע.

1. ביום 27.3.2019 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת, במהלכה ניסה בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות לסיום המחלוקת, בהתחשב בחוות הדעת שניתנו ע"י המומחים שמונו מטעם בית המשפט. משלא עלה הדבר בידו, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.
2. ביום 13.5.2019 וביום 30.5.2019 הוגשו בקשות התובע להארכת מועד להגשת תצהיריו, אשר הוגשו בהסכמת הנתבעים, ובית המשפט נעתר להן כמבוקש וכמוסכם.

משלא הוגשו תצהירי התובע גם במועד הנדחה, ניתנה, ביום 21.7.2019, החלטה, לפיה על התובע להודיע אם הוא עומד על תביעתו.

רק לאחר הדברים הללו, ביום 24.7.2019, הגיש התובע בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תצהירי העדות הראשית, במסגרתה טען כי נודע לו כי נפלה טעות "חמורה ועקרונית" בחוות דעת המודד המומחה מטעם בית המשפט. התובע טען, שהמומחה קבע כי הייתה פלישה של כ – 10 מ"ר בלבד, בעוד שלפי הנתונים שבידיו, שטח הפלישה הוא כ – 40 מ"ר. לפיכך, עתר התובע להארכת המועד להגשת תצהיריו ולהגשת חוות דעת מודד נוסף מטעמו.

1. בהחלטה שניתנה ביום 24.7.2019 הובהר, כי מכיוון שהמודד מונה כמומחה מוסכם, אין הצדדים רשאים להגיש חוות דעת נוספות.

בהחלטה מיום 4.8.2019 נעתר בית המשפט לבקשת התובע להארכת המועד להגשת התצהירים, תוך חזרה על הקביעה כי אין מקום להגשת חוות דעת.

התובע לא השיג על החלטות אלו.

ביום 14.8.2019 הגיש התובע את תצהיר עדותו הראשית, במסגרתו חזר על טענתו, כי המומחים שמונו התעלמו מהעובדה שהדירות שנבנו בחלק האחורי נבנו תוך סטייה של כ – 40 מ"ר של הנתבעים לשטחו, כאשר את הסטייה הגדולה הזו גילה רק במהלך המשפט לאחר שהוגשו חוות הדעת.

ביום 6.10.2019 הגישו הנתבעים תצהיר עדות ראשית מטעמם.

באותו יום, הגיש התובע בקשה לזימון המומחים שמונו מטעם בית המשפט לחקירה במועד שייקבע לשמיעת הראיות. ביום 22.10.2019 נקבע, כי כפוף להפקדת שכרם, יזומנו המומחים כמבוקש.

1. ביום 9.12.2019 התקיימה ישיבת קדם משפט רביעית במספר, כקדם מסכם לפני הוכחות.

במהלך ישיבת קדם המשפט הודיע התובע כי הוא מבקש לתקן את כתב התביעה, ולפיכך לא נקבע התיק להוכחות, אלא, נקבעו מועדים להגשת בקשה ערוכה כדין בעניין זה.

בשל החלפת ייצוג התובע הוארכו המועדים מעת לעת, והתובע הגיש לבסוף, ביום 29.3.2020, את בקשתו זו לתיקון כתב התביעה.

1. בבקשה לתיקון כתב התביעה הוטעם, כי ממסמכים שונים שהגיעו לידי התובע, ובהם מפת המדידה שצורפה לכתב ההגנה והגרמושקה שהוגשה לעירייה במסגרת בקשה להיתר בנייה, עולה כי שטח הפלישה גדול בהרבה מזה שנקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט, והתובע אף צירף חוות דעת עדכנית של מודד מטעמו אשר מדד את המקרקעין והגיע למסקנה כי השטח בו מחזיקים הנתבעים גדול ב – 37 מ"ר מזה המוחזק ע"י התובע (608 מ"ר לעומת 571 מ"ר), כך שגודל השטח אותו על הנתבעים להשיב לתובע, לטענתו, עומד על 18.5 מ"ר ולא 10.5 מ"ר כפי שנקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, עתר התובע לתיקון כתב התביעה, כאשר עיקרו של התיקון המבוקש הוא ציון שטח הפלישה, וצירוף חוות דעת המודד ומפת המדידה על מנת להציע חלוקה מחדש של המקרקעין.

הנתבעים התנגדו לבקשה, והטעימו כי כל מטרתה היא לעקוף את ההסדר הדיוני שהושג ואת החלטות בית המשפט, במסגרתן נקבע כי משמונה מומחה מוסכם וניתנה חוות דעתו, לא יהיו הצדדים רשאים להגיש חוות דעת נוספות.

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ונתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

כפי שפורט בהרחבה לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה כשלוש שנים לאחר שהוגשו התביעות, ולאחר שהתקיימו בהן לא פחות מארבע ישיבות קדם משפט.

לא זו אף זו. הבקשה לתיקון כתב התביעה באה רק לאחר שבית המשפט הבהיר, כי כמתחייב מההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וכמתחייב מתקנות סדר הדין, אין התובע רשאי להגיש חוות דעת נוספת מטעמו.

ברור לחלוטין, והתובע כלל אינו מסתיר זאת, כי מטרתו המרכזית של תיקון כתב התביעה, היא לאפשר לתובע לעקוף החלטה זו ולהגיש חוות דעת נוספת, הסותרת את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

1. אכן, כפי שהוטעם בתגובה לתשובה שהוגשה מטעם התובע, ההלכה היא, כי בית המשפט רשאי לאפשר לצדדים לסטות מהסדר דיוני עליו הוסכם, ואולם, עפ"י ההלכה הפסוקה, כך ייעשה רק במקרים חריגים, בעוד שהכלל הוא, שעל בית המשפט לכבד את ההסדר הדיוני.

כך נפסק, כי הסדרים דיוניים עשויים לייעל את בירור המשפט, וככלל יש לברך עליהם וליתן להם תוקף, וזאת מטעמים שביעילות ובצדק. הצדדים זכאים לצפות ולדרוש שההליך ינוהל על פי המתכונת שנקבעה בהסדר עליו הסכימו מראש (ראו, למשל, רע"א 5256/17 חאג' נ' אל חאג' (7.11.2017), על הפסיקה הנזכרת שם; רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ (1.5.2013)).

הכלל הוא, אפוא, כי יש לכבד הסדר דיוני, ואין לאפשר לבעל דין חזרה ממנו, אלא בהתקיים נסיבות יוצאות דופן, בהן מתברר שניהול ההליך על-פי ההסדר הדיוני לא יאפשר לבית-המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין הצדדים (ראו, למשל, ת"א (מחוזי מרכז) 5351-08-07 מרכז משען בע"מ נ' סולל בונה מעו"ז בע"מ (26.5.2010), בעקבות ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נא(2), 171). על מנת להביא לביטולו של הסדר דיוני מוסכם אשר קיבל תוקף של החלטה, יש להצביע על שינוי נסיבות מהותי, או על עילה אחרת שבדין המצדיקה ביטולו (בע"מ 2180/15 פלוני נ' פלונית (19.8.2018)).

1. בענייננו, לא הצביע התובע על כל עילה לביטולו של ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה, ואף לא על שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטולו.

העובדה, שהתובע מחזיק כעת חוות דעת ומפת מדידה אשר גורסות אחרת מן המומחה מטעם בית המשפט, ודאי אינה מצדיקה ביטולו של ההסדר הדיוני, ובפרט שעה שיתר המסמכים שהתובע מתבסס עליהם היו בידיו כל העת.

אזכיר, כי במקרה זה, גם לאחר שמונה המודד מטעם בית המשפט התקיימו לא פחות משלוש ישיבות, נקבעו הוראות לקידום התיק בהתחשב בחוות דעת המומחה, ובכלל זאת מונה מומחה לשומת שטח הפלישה בהתאם לחוות דעת המודד, הוגשו תצהירי הצדדים ועוד. במצב דברים זה, אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, שמלכתחילה ראוי להגנה, הלך והתחזק. היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה כעת, תסיג את ההליך לנקודת הפתיחה, שלוש שנים לאחר שהוגשו התביעות, ולאחר שהתקדם כברת דרך משמעותית בניהולו, תוך שהנתבעים – אשר פעלו בהתאם להחלטות בית המשפט ולהסכמות הדיוניות – אף הוציאו ממון לא מבוטל.

1. מן העבר הנגדי, לא שוכנעתי כי ביטול ההסדר הדיוני נחוץ על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, או כי דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה וצירוף חוות הדעת תגרום לתובע נזק בלתי הפיך או תגרום חלילה לעיוות דין.

כפי שצויין גם בבקשה לתיקון כתב התביעה, כתב התביעה כפי שהוגש, אינו נוקב בשטח הפלישה אלא עותר לסילוק ידם של הנתבעים מן השטח בו הם מחזיקים ביתר, כך שלאחר שתסתיים שמיעת הראיות יהיה בידי בית המשפט להושיט את הסעד המבוקש ללא תלות בשטח הפלישה שייקבע.

ודוק. אמנם, עפ"י הדין וההחלטות שניתנו, לא התאפשר לצדדים להגיש חוות דעת נוספות לאחר חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אך כפי שהובהר בהחלטה מיום 22.10.2019, התובע זכאי לזמן את המומחה לחקירה נגדית, להציג לו כל מפה ומסמך שימצא לנכון, ובמהלך חקירתו הנגדית של המומחה יתברר אם אכן - כטענת התובע – טעה המודד באי מדידתו של חלק זה או אחר של הפלישה הנטענת (שהרי על שטחה הכולל של החלקה אין מחלוקת).

אמנם, ככלל, נוהג בית המשפט להסתמך על חוות דעת המומחה ואינו נוטה לסטות ממנה. עם זאת, החקירה הנגדית (כמו גם מנגנון שאלות ההבהרה, שלא נוצל במקרה זה בעניינו של המודד שמונה), נועדו לאפשר לצדדים ולבית המשפט לחדד ולזקק את חוות דעתו של המומחה. אין צריך לומר, כי חזקה על המומחה, כי ככל שיתברר לו מן המפות והמסמכים שיוצגו לו במהלך חקירתו הנגדית, כי שגה במדידת השטח, חזקה עליו שיתקן את הטעון תיקון. למצער, ואף שככלל אין בית המשפט נוהג לסטות מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו, ברי, כי ככל שלאחר החקירה הנגדית, ייווכח בית המשפט כי לא ניתן מענה מניח את הדעת לתהיות ולקשיים שיוצפו ע"י התובע באמצעות באי כוחו, יהיה בידו לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת לברר את כל הטעון בירור בטרם הכרעת התיק, לשם עשיית צדק.

אף אין צריך לומר, כי ככל שסבור התובע כי אין די בכך, פתוחה בפניו הדרך לבקש את מחיקת התובענה או הפסקתה, על מנת להתחיל את ההליך מחדש "מסוף התור". למען הסר ספק, אין להבין מדברים אלו כי בהכרח ייעתר בית המשפט לבקשת התובע – ככל שתוגש – למחוק את כתב התביעה, וברי כי במקרה כזה יהיה עליו להידרש בכובד ראש לטענות הנתבעים לרבות – אך לא רק - בעניין ההוצאות.

1. במצב דברים זה, כאשר מחד גיסא עומד תיקונו של כתב התביעה בניגוד להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה ושהצדדים ובית המשפט פעלו בהתאם לו ובהסתמך עליו משך פרק זמן ממושך, כך שביטולו יגרום עוול לנתבעים; ומאידך גיסא לא שוכנעתי כי התיקון נחוץ על מנת למנוע עוול לתובע – מצאתי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה.
2. סוף דבר, הבקשה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

ככל שלא יודיע מי מן הצדדים אחרת עד לא יאוחר מיום 18.5.20, ייקבע התיק להוכחות על סמך החומר הקיים בתיק.

תפ ליום 18.5.20 למתן הוראות בהתאם.

ניתנה היום, י"ג אייר תש"פ, 07 מאי 2020, בהעדר הצדדים.