<#2#>

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד ליאור אבידן

ב"כ המשיבים – עו"ד רותם כץ עקיבא – שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העותר:

מדובר באסיר שמרצה את מאסרו השני והיה גם עניין של עבודות שירות, שאורכו כמעט 26 חודשים בגין שילוב ש שני תיקים, עבירות סמים ותעבורה.

אנו נמצאים כאן במסגרת בקשה להסרת פרופיל האלמ"ב ולחופשות שנכתבה על ידי אשתו בעצמה

ב"כ המשיבים:

במקרה שלנו הוא בקטגוריה א' לכן לא יכול.

ב"כ העותר:

עצם הקטגוריה חסם רציני ביחס לתיקים אחרים ככל שמדובר בחופשה.

אין מחלוקת שהוא לא מרצה מאסרו ולכן הוא פרופיל אלמ"ב. בתשובת המדינה לעתירה מציינת המדינה שישנו תיק, תלונה שהוגשה לפני כ- 3 שנים עובר לכניסתו למאסר הנוכחי ומאחר והיא נסגרה לאחר חודש, קרי, חלפו 3 שנים פחות חודש מהיום בו נסגרה התלונה ועד ליום בו ביצע את המעשה.

המדינה מבקשת ללמוד על קיומו של פריפיל אלמ"ב בהתאם לסעיף 5 ב', 3ג לפקודת הנציבות הרלוונטית. שם אותו סעיף מדבר על תלונה "הוגשה תלונה במשטרה והוחלט על סגירת תיק ובלבד שסגירתו נעשתה לפני 3 שנים או פחות".

אין מחלוקת שנכנס למאסר ביום 19.1.16. והתלונה, כך לשיטת המדינה, התלונה הוגשה ביום 19.1.13, קרי, 3 שנים חלפו ממועד הגשת התלונה עד ליום כניסתו למאסר.

אומרת למדינה שמבקשת ללמוד על הפרופיל מכוח הסעיף שציינו קודם, כי הסעיף קובע כי המועד הקובע לספירת 3 השנים זה מועד סגירת התיק המשטרה ולא מועד הגשת התלונה. אני מסכים שזה מה שאומר הסעיף.

אומר, במאמר מוסגר, שיש בעייתיות גדולה עם האמור בסעיף זה מאחר והדעת נותנת שחלוף הזמן צריך להיות ממועד האירוע עד לכניסה למאסר.

הבעייתיות היא שהמדינה מבחינתנו מדברת בשתי קולות. שחרור מנהלי ביום 3.2.18. תום מאסר מלא 17.3.18.

המדינה מדברת בשתי קולות – טענו בפני הועדה שיש לשחררו ושהמוקד איננו בכלל עניין האלמ"ב. המדינה טוענת וטענה לכל אורך הדרך שהסיבה שיש להתייחס אליו בקונסטלציה של אלמב זה בגין התיק הקודם בו הורשע – הוא הורשע בעברו בתיק אלמ"ב, זה היה בשנת 2011. מפנה את ביהמ"ש לפרוטוקול בועדת השחרורים. היום טוענת המדינה שהוא מוגדר פרופיל אלמ"ב מכוח אותה תלונה. נכון שהתוצאה אותה תוצאה.

ב"כ המשיבים:

יש מידע חסוי של ועדת אלמ"ב שביהמ"ש יכול להתרשם ממנו.

ביהמ"ש יוכל להתרשם מהחומר החסוי ולראות כי המסוכנות עדיין קיימת.

לשאלת ביהמ"ש איך בכל זאת, חרף המסוכנות, אושרה לעותר התייחדות, אני משיבה שיש הבדל במסוכנות בין כתלי בית הסוהר ומחוצה.

ב"כ העותר:

מאז המאסר הקודם שהיה על אלמ"ב עבר 7 חודשים של טיפולים ביחד במרכזים שונים.

הוגשה תלונה במשטרה והוחלט על סגירת התיק בשל חוסר ראיות.

ב"כ המשיבים:

התיק נסגר בפברואר 2013 והעותר נעצר בינואר 2016 ולפיכך טרם חלפו 3 שנים כפי שדורשת הפקנ"ץ – צריך 3 שנים מיום סגירת התיק ליום כניסה למאסר.

מבקשת להגיש לביהמ"ש את חוות דעת חסויה של אלמ"ב.

סגירת התיק צריך לעבור 3 שנים לפני שנכנס למאסר.

עכשיו הוא מרצה את המאסר לא על התיק הזה, על זה אין חולק. טרם חלו 3 שנים שנכנס למאסר בתיק אחר.

בגלל הכתוב יש צורך להמשיך להגדירו כפרופיל אלמ"ב בגלל מה שכתוב בחלק החסוי. מבקשת להציג פרוטוקול גלוי וחלק חסוי של ועדת אלמב שבחנה ודנה ושמעה את מי שצריכה לשמוע והחליטה כי בשלב זה לא מתאים עדיין להוריד פרופיל האלמ"ב.

כל מה שקשור לעבירות אלימות בתחום המשפחה, חשוב לתת הגנה נדרשת ובימ"ש ער לזה.

במקרה זה לאור חוות דעת אלמ"ב שבחנה הנושא בנוב' 2016 הוא ממשיך להיות מסווג בפרופיל אלמ"ב.

אני מבקשת לאפשר לי לבדוק את הפרשנות שלנו לגבי מניין ה- 3 השנים מיום סגירת התיק. אני טוענת שמניין ה- 3 שנים הוא עובר כניסתו למאסר.

לאחר הפסקה

ב"כ המשיבים:

אני מפנה את ביהמ"ש לעת"א 31090-02-17 בעניינו של בילאהווי, שם התייחסה כב' השו' עטר בהחלטתה למועד ה- 3 שנים בהם עותר הורשע בעבירות אלימות במשפחה ומצטטת מדבריה. גם היא מתייחסת למועד כפי שהוא לא בא לידי ביטוי בצורה מפורשת בפקודה. היא אומרת שטרם חלפו 3 שנים מיום סגירת התיק לא עברו 3 שנים

פרשנות אחרת לפרשנות שהמשיב מציג לא יכולה להתיישב בקנה אחד עם הפקודה כי אם אנו נתייחס למועד לא להגדרת העותר מיום כניסת המאסר אלא נתייחס למועד בחינה לחופשה או כל מועד אחר, זה מרוקן את הסעיף כי לא מדובר במועד קשיח. לכל אסיר יש מועד אחר, שהוא מבקש לצאת לחופשה או מבקש בקשה זו או אחרת. המועד מרגע סגירת התיק ועד מועד הגדרתו בפרופיל זה צריך להתייחס.

המועד צריך להיות מועד קשיח, זה אומר שצריך להתייחס למועד מוגדר. רגע של כניסה למאסר מוגדר ,לא יכול להשתנות – כלומר הגדרת הפרופיל נעשית ברגע כניסת למאסר. באם אתחיל לשחק בהגדרות הפרופיל במועדים שונים, לכל אסיר יהיה מועד אחר, אחד אחרי חצי, ואחד רבע, ואז כל פעם יהיה מועד אחר.

ב"כ העותר:

אומר במשפט אחד – הפקודה ברורה בעניין זה. כדי שביהמ"ש יקבע החלטה המתיישבת עם פרשנות המדינה שלטעמי וגם לטעם ביהמ"ש איננה מתיישבת עם ההיגיון ושכל ישר, צריכה המדינה לבוא היום עם החלטת בימ"ש עליון עם החלטה ברורה וחד משמעית. אין החלטה כזו.

במצב הנוכחי כשברור שפרשנות המדינה מרחיבה את המסגרת לאיזה שהוא מעגל בלתי אפשרי ופוגעת גם בעקיפין בזכויותיו של אסיר זה או אחר לקבל חופשות וכו', החלטה כזו לא יכולה להיעשות בעלמא, זו פוגעת וזה צריך להיות מוחלט וברור והפרשנות שלנו הרבה יותר הגיונית לסיטואציה, מה גם שטענות חברתי שמעלה עכשיו סוג של מקצה שיפורים לטענות שהעלו בכתב התשובה.

החלטת כב' השו' עטר שאינני מכיר אותה מראה את מה שאנו סבורים. נכון, עד למועד הדיון בוועדה לא חלפו 3 שנים, לכן פרופיל אלמ"ב אנו המון אחרי היום, 5 שנים אחרי.

ברור לנו כי גם לשיטת המדינה פרופיל אלמב גם אם עומד בקריטריונים של הפקודה יכול להיות מוסר ובין היתר שיקולים כמו העובדה שלמעלה משנה וחצי זוכה העותר להתייחדויות של לילה שלם מידי חודש של אשתו שמגיעה לכאן גם בשל העובדה שאותה חוות דעת אלמב שניתנה בעניינו שלטעמנו ניתנה מלכתחילה שלא בסמכות כי לא הייתה צריכה להינתן בגלל אותה סוגייה ולפי אותה חוו"ד אלמ"ב היא מנוב' 2016 מאז עבר העותר קורס של שליטה בכעסים ואת הטיפול שיכול שב"ס להעניק. מאז ועדת אלמב אישרה יציאה נקודתית של העותר למפגש בחתונת אחותו, יחד עם אשתו, אישרו לו. אז יש לנו פגישות בפנים וגישור בחוץ ושליטה בכעסים שעבר. כל זה מאבד מתוכנו.

כשטענו בפני ועדת השחרורים ואני טענתי לעניין אלמב שלא צריך להיות סוגיה רלבנטית. מפנה לדברי יו"ר הועדה ומצטט. שעניין אלמב לא יהווה חסם.

אכן בהמשך אומר יו"ר הועדה לעניין 12 מפגשים בסדנא לשליטה בכעסים.

בהחלטת הועדה ביססו את דחיית השחרור שלו על העובדה שלא עבר טיפול בעניין התעבורה וסמים. בעתירה שהגשנו לבימ"ש מחוזי העלינו טענות עניין האלמב שוב, בתגובת המדינה לא עלה ולו פעם אחת הטענה שמכחישה טענותינו. גם לא בדברים בבימ"ש מחוזי, לא הכחישו את הטענה שפרופיל אלמב לא צריך לחול. עתרנו כנגד ועדת החלטת השחרורים לא לשחרר אותו, חשבנו שמגיע לו שחרור. מדובר באסיר חיובי בכל מובן, הוא מלמד את האסירים לבגרות – מתמטיקה, מחשבים, אנגלית, בדיקות שתן נקיות ואין עבירות משמעת.

שחרור כבר לא יקבל, אבל אחרי תקופה כל כך ארוכה שאנו רואים שהזוגיות עובדת מותר לו לנסות לעלות לחופשה עם הילדים, יש לו 5 ילדים בבית. לא מבקשים הרבה.

אותה תלונה שהייתה ונסגרה אנו יודעים ולא יודעים תאריכה המדויק, היה לפני 19.1.13.

לתשובה הזו לא צירפה המדינה רישום פלילי ויש לי רישום פלילי שקיבלתי אותו במסגרת תשובת המדינה ושם לא רשום התיק. תראו לנו את התיק שנסגר.

העתירה שלנו להסיר פרופיל אלמ"ב. צריך לבטל פרופיל אלמ"ב לו בשל העובדה שלא עומד בתנאי הפקודה, וגם אם היה עומד לשיט המדינה, הנסיבות מראות כי אין כבר טעם בו.

הוא משתחרר עוד 5 חודשים.

ב"כ המשיבים:

מפנה לפסיקת העליון עע"א 1052/06 בעניינו של פלוני, שם נכתב מפורשות שביהמ"ש אומר כי גם ביחס לאסיר שעניינו אינו נכנס לגדר ההגדרה הקבועה בפקנ"ץ אז חלה חובה לקבל עמדת הועדה, במקרים מתאימים כאשר אופי הסכסוך בעל מאפיינים של אלימות במשפחה, אין מניעה שהמשיבים ידרשו התייחסות של ועדת האלמ"ב על מנת להעריך מידת מסוכנותו של האסיר".

במקרה דנן העבירות שבגינן הוגשה התלונה הן עבירות אלימות במשפחה שבגינן נפתח התיק.

מבקשת להגיש את הדוח החסוי.

כאן יש לי עניין באלמב כי הוגדר כך, בגלל הפקודה וגם אם לא נכנס להגדרת הפקודה יש פסיקה של עליון שאומרת שחייבת לפנות לועדת אלמב.

חשוב שביהמ"ש יתרשם מהדוח החסוי של ועדת אלמ"ב ולדברי חברי שאמר על האסיר שנתנו לו אישור להתייחדות ויחסיו עם רעייתו תקינים ההתייחדות אושרה בהחלטה מנהלית הרושם כי האסיר, מפנה לדוח ועדת אלמב, הרושם שהאסיר נוטה להציג תמונה חיובית ביחסיו המשפחתיים וממזער משמעותית את דפוסיו העבריינים והאלימים... המידע עומד בפני הועדה מעיד שמערכת היחסים בעלת מאפיינים של זוגיות אלימה בין האסיר לאשתו... אין מניעה לאשר התייחדות אך יחד עם זאת לא מומלץ על יציאה לחופשות ושחרור מוקדם, והערכה כי בחופשה מהווה סיטואציה עם גבולות פתוחים ומזמינה התמודדויות במרחב המשפחתי. קיים סיכון להישנות של התנהגות אלימה במשפחה.

מגישה לביהמ"ש את הדוח החסוי. החלק הגלוי ועוד שני דוחות חסויים, אחד מאוג' ואחד מנובמבר 2016.

הועדה מתכנסת אחת לשנה. מה שביהמ"ש קובע כך היא תתכנס.

ב"כ העותר:

הפקודה לעניין הזמן תוקנה פעמיים לאחרונה, פעם היה טווח הזמנים ל- 7 שנים, אחכ" ל- 5 שנים ועכשיו ל- 3 שנים. זה מראה שלא יעלה על הדעת להחזיק תקופה ארוכה אדם על תקן של פרופיל אלמ"ב.

אם המועד הקובע לא מועד כניסה למאסר לא ניתן להתקדם מבחינת הטענה. אם המועד הקובע ממועד ביצוע העבירה עד היום ברור שחלפו 3 שנים.

ישנה החלטת בימ"ש מחוזי שכאשר נמצאים 5 חודשים לפני שחרור והמשמעות של לשלוח לחוות דעת נוספת, החלטת ועדת אלמב נוספת זה למעשה לרוקן מתוכן מטרת העתירה, חופשות אז אין צורך לעשות זאת. זה מכשיל פעילותו של ביהמ"ש.

אבקש שביהמ"ש יעיין בבימ"ש העליון בטרם ניתנת החלטה עכשיו.

ב"כ המשיבים:

אני מתקנת וההחלטה אליה הפניתי עע"א 1052/06 היא של בית המשפט למנהלים ענייניים בנצרת.

מפנה לרע"ב 7661/06 של בימ"ש עליון.

<#3#>

החלטה

נדחה לעיון והחלטה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תשע"ז, 12/09/2017 במעמד הנוכחים.