1. התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 6,000 ₪.

2. מאז שנת 2009 בבעלות התובעת דירה מס' 21 בקומה ג' בבניין הנמצא ברחוב תבור 12 בקרית ים כאשר מעליה נמצאת דירת הנתבעת מס' 23.

3. התובעת טענה בתביעתה כי במהלך השנים האחרונות, לסרוגין, אך באופן תדיר, דלפו לדירתה מים באזור חדר האמבטיה וסביבתו מכיוון התקרה שנבעו והגיעו ישירות מדירת הנתבעת אשר גרמו לדירת התובעת לנזק רב.

4. נטען כי חרף פניות התובעת אל הנתבעת במהלך השנים, הנתבעת לא דאגה לתיקון הנזקים שנגרמו לדירת התובעת, דבר שאילץ את התובעת להזמין בעלי מקצוע ולתקן על חשבונה את הנזקים וכי היא עשתה זאת לא פחות מ-4 פעמים כאשר בכל פעם היתה משלמת 1,500 ₪ לבעל המקצוע.

5. בנוסף, נטען ע"י התובעת כי במהלך השנים השוכרים של הדירה עזבו אותה והשוכרים הפוטנציאלים נסו כאשר הבחינו במצב הירוד של חדר האמבטיה וסביבתו.

6. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי היא אם חד הורית וכי דירתה שייכת לחברת עמיגור שצריכה לטפל בנושא וכאשר היא הודיעה לעמיגור על טענות התובעת, נענתה שהתובעת לא פנתה אליהם.

בעדות התובעת נטען שנציג מטעם עמיגור מבקר בדירת הנתבעת פעם לחצי שנה ואף ביקר פעם אחת בדירת התובעת ולא ראה נזקים כלשהם.

דיון והכרעה:

7. יש לציין שראוי היה לצרף את חברת עמיגור כנתבעת נוספת בתיק זה להיותה הבעלים של השירה העליונה , אולם, אף אחד משני הצדדים לא היה מוכן לבקש זאת כאשר כל צד טען שהצד השני צריך לצרף את עמיגור.

8. התובעת בעצמה, שהיא עורכת דין במקצועה, גם היא בחרה לא לצרף את עמיגור כנתבעת נוספת בתיק ולא היתה מוכנה לשקול זאת!

9. ביהמ"ש ציין בפני הצדדים שפסק הדין שינתן בתיק זה לא ימנע את הרטיבות בדירת התובעת ויש צורך בצירוף עמיגור על מנת שיימצא פתרון סופי לבעיית הנזילה ובכל זאת אף צד לא ביקש לצרף את עמיגור.

10. מוזר שהתובעת לא קיבלה קבלות מבעלי המקצוע שביצעו את התיקונים בדירתה.

התובעת לא הזמינה את בעלי המקצוע הנ"ל למתן עדות והסתפקה בהגשת תצהיר מאחד מהם על ביצוע תיקונים בשתי שנים נפרדות תמורת סך 2,000 ₪ בגין כך.

11. התובעת לא הגישה חוו"ד שמאית מטעמה להערכת הנזקים ואף לא הציגה תמונות לדירתה המראות את הנזקים שהיו בדירה ואת המצב לאחר התיקון, אם כי הציגה באמצעות הנייד שלה את מצב הדירה כפי שהוא היום, שאינו רלוונטי לתובענה.

12. מאחר ומקור הרטיבות מדירת הנתבעת הנמצאת מעל לדירת התובעת, על הנתבעת להוכיח שהיא לא התרשלה באחזקת דירתה, דבר שלא הוכח (סעיף 38 לפקודת הנזיקין).

13. בנסיבות אלה, אני קובע שהנתבעת נושאת באחריות לגרימת הנזק לדירת התובעת.

14. באשר לגובה הנזק ובהעדר חוו"ד שמאי ועדויות בעלי מקצוע שתיקנו את הנזקים בדירת התובע, אני קובע את גובה הנזק על דרך האומדנה בסך 2,500 ₪.

15. לפיכך, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ בתוספת 60 ₪ בגין אגרת משפט.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובעת תוך 40 יום מהיום, שאם לא כן, הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצג ת/1 בתיק.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ח, 04 מאי 2018, בהעדר הצדדים.