05 אוקטובר 2018

לפני:

כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין

החלטה

בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגיש התובע.

הרקע הצריך לעניין

1. ביום 16.7.2018 הגיש התובע בקשה לגילוי ועיון ספציפי במסגרתה ביקש, כי הנתבעת תעביר לעיונו רשימה של הפרויקטים שהיו בטיפולו בתקופת עבודתו אצל הנתבעת. עוד ביקש התובע פירוט הכנסות, הוצאות ורווחים ביחס לכל פרויקט ופרויקט (להלן - "הבקשה").

2. בתגובתה טענה הנתבעת כל אלה:

2.1 בקשת התובע לגילוי מסמכים שהוגשה ערב הדיון המוקדם נשלחה בחוסר תום לב וכמענה להליך המשפטי המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה.

2.2 כי התובע אינו רשאי לבקש עיון ספציפי במסמכים היות ותקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי") המאפשרת לבית המשפט להורות על גילוי מסמך ספציפי אינה חלה בבית הדין לעבודה. עסקינן בהסדר שלילי, כך לגרסת הנתבעת, וברי כי "לא היתה למחוקק המשנה כל כוונה לאפשר למתדיינים בבית הדין לעבודה לקיים הליך של עיון במסמך ספציפי".

2.3 עוד ציינה הנתבעת, כי היה על התובע לתמוך בקשתו בתצהיר ולנמק מדוע הוא זכאי, לגרסתו, לעיין במסמכים המבוקשים.

2.4 הנתבעת טענה בתגובתה, כי המסמכים עליהם עומד התובע בבקשתו אינם קיימים בידיה ואין לחייבה לייצר מסמכים, רשימות וחישובים שאינם קיימים. זאת ועוד. טוענת הנתבעת, כי התובע יודע על אילו פרויקטים עבד במהלך תקופת עבודתו ואף מטעם זה לא ברור מדוע הוא דורש מן הנתבעת להמציא לידיו רשימה כאמור.

3. בתשובת התובע נטען, כי לא היה מקום לתמוך את בקשתו בתצהיר, בניגוד לטענת הנתבעת, היות והיא כוללת טענות משפטיות בלבד. עוד טען התובע, כי תקנות סדר הדין האזרחי הרלוונטיות אומצו על ידי בתי הדין לעבודה ועל כן יש לדחות את טענת הנתבעת, כי לבית הדין אין סמכות להורות על גילוי מסמך ספציפי. התובע אף הפנה בתשובתו לתקנה 46א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 המקימות לבית הדין סמכות ליתן צו למסירת פרטים ואף לגילוי ועיון במסמכים.

4. עוד טען התובע בתשובתו, כי בהליך המתנהל בבית משפט השלום בחיפה טענה הנתבעת, כי הרווחיות בפרויקטים בדומה לאלו שהתובע עבד עליהם, היא כ 50% וכי הנתבעת העסיקה כלכלן העונה לשם אסף וקס, "אשר אחד מתפקידיו היה לנתח את הרווחיות של כל אחד מהפרויקטים".

5. התובע ציין, כי אין זה סביר שלא מצויים בידי הנתבעת מסמכים המעידים על ההכנסות, ההוצאות ורווחי הפרויקטים וכי אף לו היתה טענתה נכונה, "שומה עליה להמציא מסמכי הנהלת חשבונות אשר חזקה כי הם מצויים תחת ידה, והיה עליה להתאמץ ולהשיגם".

6. התובע טען עוד, כי רשימת הפרויקטים המצויה בידיו מבוססת על זכרונו והיות וטיפל בפרויקטים רבים, יש להורות לנתבעת להמציא לידיו רשימה מלאה של הפרויקטים, שכן מידע זה מצוי בידיעתה.

דיון והכרעה

7. "על מנת להגשים את התכליות של חשיפת האמת, הגינות ויעילות דיונית, מקובלת בשיטת משפטנו חובה רחבה של גילוי מסמכים, כדי שההליך האזרחי יתנהל "בקלפים גלויים" (תקנות 122-112 לתקנות); רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995) (להלן: עניין הדסה); רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 520 (1999); ...

יחד עם זאת, העיקרון התומך בגילוי נרחב אינו חזות הכל ולעיתים יעמוד כנגדו אינטרס מתחרה שהמשפט נכון להכיר בחשיבותו ולהגביל בגינו את זכות הגילוי והעיון במסמכים. או-אז יידרש בית המשפט לאזן בין הערכים המתחרים, להעריך את משקלם ולקבוע את היקף הגילוי הראוי בנסיבות העניין".

(רע"א 5247/15 תיאופילוס ג'אנופולוס – הימנותא בע"מ (2016))

8. עוד נקבע בפרשת הימנותא הנזכרת, כך:

"השאלה אם בהליכי גילוי מסמכים שומא על בית המשפט לבחון גם את עוצמת התביעה, נדונה בפסיקה, ונקבע כי בעל דין אינו נדרש להראות תשתית ראייתית להצלחה בתביעה, כדרישה עצמאית, אלא כחלק מאיזון מול דרישת ההכבדה (עניין בן צבי). בהיבט זה של הכבדה, במשולש הצלעות עוצמת התביעה-עוצמת הרלוונטיות-עוצמת החיסיון/האינטרס המוגן, מקום בו התביעה היא גבולית מלכתחילה, אין לתלות עליה תלי תלים של הליכי גילוי מסמכים".

8. ענין לנו, איפוא, במשולש שווה צלעות אשר שלוש הצלעות שלו, המחזיקות זו את זו ונתמכות זו בזו הן: עצמת התביעה, עצמת האינטרס המוגן ועצמת הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש.

באשר לעצמת התביעה – בכתב התביעה טען התובע, כי סוכם עימו כי יהיה זכאי ל 10% מרווחי הפרויקטים המצויים בטיפולו או לחילופין למשכורת 13. התובע צרף לתמיכה בטענתו עותק מהסכם העסקה לא חתום (ר' נספח "ג" לכתב התביעה).

בכתב ההגנה אישרה הנתבעת, כי אף שהסכם ההעסקה לא נחתם פעלו הצדדים על פיו, וכי רווחי הפרויקטים שהיו בניהולו של התובע היו נמוכים ממשכורתו של התובע ועל כן שולמה לו משכורת 13 בכל סיום שנת עבודה.

עינינו הרואות, כי הצדדים הסכימו כי לתובע קמה זכות לקבלת 10% מרווחי הפרויקטים שבניהולו.

9. באשר לעצמת הרלוונטיות – ברור, כי הקף הגילוי הראוי הוא פועל יוצא של מבחן הרלוונטיות. בענין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה:

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי".

(ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (2007)).

10. בכל הנוגע לרשימת הפרויקטים בהם היה מעורב התובע - אף שלא מצוי בידי הנתבעת מסמך המפרט את רשימת הפרויקטים, לא מדובר במסמך שקיים קושי כלשהו בהפקתו. אף הנתבעת לא טענה שקיים קושי להכין רשימה של הפרויקטים שהיו בטיפול התובע. ההיפך הוא הנכון. מתגובת הנתבעת ניתן להבין שרשימת הפרויקטים ניתנת להפקה בקלות יחסית, היות וסברה שהתובע אף יכול להכין רשימה כזו מזכרונו שכן מדובר, כאמור, בפרויקטים שהיו בטיפולו.

12. ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג (פ"ד ס(3) 264, (2005)) התיחס כב' השופט גרוניס, כתוארו דאז, לסוגיה זו. וכך קבע:

"בגדר הליך של גילוי מסמכים ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים קיימים הנמצאים ברשותו או בשליטתו. במסגרת צו לגילוי מסמכים אין לחייב בעל דין להפיק או לייצר מסמכים. עם זאת ייתכן שכאשר הפקת המסמכים טעונה השקעה של משאבים מעטים, יצווה בית המשפט על בעל דין להפיקם".

(שם, בעמ' 273).

13. מכאן, שאף אם לא מדובר ברשימה שניתן להפיקה "בלחיצת מקש", הרי שבאיזון בין רלבנטיות ונחיצות המידע לבין הקלות שבהפקתה, הכף נוטה בנסיבות העניין לעבר קבלת הבקשה בעניין זה. לפיכך אני מורה לנתבעת להמציא לעיונו של התובע את רשימת כל הפרויקטים שהיו בטיפולו במהלך כל תקופת עבודתו אצל הנתבעת.

14. באשר לבקשת התובע לקבלת פירוט הכנסות, הוצאות ורווחי הנתבעת ביחס לכל פרויקט ופרויקט - בפרשת מעברות (רע"א 8571/16 מעברות נכסים-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - מוטיבן בע"מ (2016)) קבע בית המשפט העליון ביחס לגילוים של דוחות כספיים, בהקש לעניננו:

"על פניו המסמכים המבוקשים (כמו דוחות כספיים) עולים כדי סוד מסחרי כמשמעותו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. קיומו של סוד מסחרי מחייב את המבקש בהצבת תשתית ראייתית מינימלית להוכחת טענותיו בתובענה, ובמסגרת האיזון בין אינטרס הגילוי לבין הרצון להגן על סוד מסחרי, ישקלו עוצמת הראיות וקיומן של ראיות חלופיות להוכחת טענותיו של מבקש הגילוי".

15. אלא, שהנתבעת כלל לא העלתה את הטענה כי המידע המבוקש: פרוט ההכנסות, הוצאות ורווחי הנתבעת מן הפרויקטים, עולה כדי סוד מסחרי אלא, טענתה היחידה היתה, כי לא מצויים בידה דו"חות כמבוקש ואין לחייבה לייצר עבור התובע דו"חות.

16. קיימת, לדעתי, זיקה ברורה בין המידע שגילויו מבוקש, דהינו: מידע אודות רווחי הפרויקטים בהם עסק התובע בתקופת עבודתו אצל הנתבעת, לבין טענות התובע בתביעתו בדבר זכאותו לקבלת אחוזים מרווחי הפרויקטים. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות. בהבט הרחב של מבחן הרלבנטיות אין ספק, כי למידע המבוקש השלכות משמעותיות על ההליך העיקרי ויהיה בו כדי לתרום לקיומו של דיון יעיל.

15. יתרה מכך, באיזון האינטרסים בין זכותו של התובע לקבלת המידע לבין זכותה של הנתבעת כי המידע המבוקש לא יהפך לנחלת הכלל, התוצאה הנכונה המביאה אף בחשבון את טענת הנתבעת בדבר העדרם של דו"חות כאמור, היא, כי יש להורות על הצגת ראיה חלופית שיהיה בה כדי לאפשר גילויו של המידע.

16. לפיכך, תמציא הנתבעת תצהיר של רו"ח מטעמה, בין אם רו"ח וקס או כל רו"ח אחר, שיפרט, ביחס לכל אחד מן הפרויקטים עליהם עבד התובע בתקופת עבודתו אצלה, את גובה רווחי הפרויקט.

17. למעלה מן הדרוש נציין, כי סמכותו של בית הדין לדון בבקשה לגילוי ועיון ספציפי מעוגנת בסעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

18. העובדה כי המחוקק השתמש בלשון רבים: "מסמכים" אין בה כדי לשלול מבית הדין לעבודה את הסמכות להורות על גילוי מסמך ספציפי שכן בהתאם לסעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך".

19. מעבר לכך, בית הדין לעבודה רשאי לאמץ הוראות היונקות חיותן מתקנות סדר הדין האזרחי מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969:

"בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".

20. סיכומו של דבר - הנתבעת תמציא את המידע עליו הוריתי עד ליום 7.11.2018.

21. היות ובקשת התובע התקבלה, תשא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 3,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ט, (05 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.