26 מרץ 2020

(אישור הסדר פשרה בייצוגית)

1. בפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה בייצוגית.
2. המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה כי המשיבה, קופת חולים מאוחדת (להלן: הקופה או המאוחדת), הפרה את חובתה להשיב ליורשי מבוטחיה שנפטרו תשלומים שנגבו בטעות או ביתר בגין התקופה שלאחר הפטירה, או לא השיבה סכומים נכונים, הכל בקשר עם תשלומים בגין שירות בריאות נוספים (להלן: שב"ן) או תשלומים בקשר עם ביטוח סיעודי.
3. המאוחדת טענה בתגובה כי פעלה כדין, ושהיא חדלה מלגבות כספים מיד כשקיבלה דיווח רשמי על פטירה של מבוטח, וכן ביצעה החזר של הכספים, ככל שהיו בידיה פרטים של יורשים או מוטבים. כמו כן המאוחדת הגישה הודעת חדילה וטענה, בין היתר, כי היא "רשות" כמובנו של ביטוי זה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
4. המבקש בתגובה טען כי המאוחדת אינה רשות, לא חלים עליה הכללים החלים על רשות מכח החוק, וכי עליה להשיב את הכספים שנגבו ביתר בגין התקופה שתחילתה שבע השנים שקדמו למועד הגשת תביעתו.
5. נציין כבר עתה, להשלמת התמונה, כי בבקשה לאישור העריך המבקש את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, ושעליו הוא מבקש לפצות את חבריה, בכשלושה מיליון ₪, ואילו המאוחדת מסרה כי לשיטתה, ועל פי בדיקות שעשתה – ושטרם הושלמו – סך סכומי ההחזר שבהם מדובר עומד על כ- 800,000 ₪.
6. עוד בטרם התקיים דיון בהודעת החדילה, הודיעו הצדדים על כך שהם מצויים במשא ומתן להגעה להסדר פשרה, ובהמשך לכך הגישו ביום 30.6.19 בקשה לאישור הסדר פשרה שעליו חתמו.
7. הסדר הפשרה שאליו הגיעו מתייחס הן להסדרה עתידית של השבת תשלומים שנגבהו ממבוטחי הקופה שנפטרו, והן להשבת תשלומים שנגבו כאמור, לזכאים לקבלת ההחזר.
8. עם הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ולאחר שלא נמצא שיש לדחותה על הסף, ניתנה החלטה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה בשני עיתונים יומיים, וכן על העברתה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה. ביום 16.12.19 הגיש היועץ המשפטי לממשלה התנגדות לבקשה לאישור, ולאחר שהתקבלה התייחסות הצדדים להתנגדות, קיים אב בית הדין החתום מטה דיון במעמד הצדדים ובאת כוח היועץ, בניסיון להביא את הצדדים להבנות. בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן:

"בהסכמת הצדדים, תוגש עד ליום 6.2.20 בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה. מהבקשה תושמט התנייה הקובעת שהיתרה שלא תחולק תועבר לוועדה החריגים, ובמקום זאת ייקבע מנגנון אחר, ברוח עמדת ב"כ המשיבה שפורטה בפרוטוקול מעלה.

הבקשה המתוקנת תועבר להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך לכך תינתן החלטה בבקשה.

רשמתי לפניי את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה להמלצת הצדדים לעניין שכר הטרחה והגמול, והחלטה בעניין זה תינתן במסגרת ההחלטה בבקשה לאישור.

1. ביום 5.2.20 הגישו הצדדים הודעה, לפיה סעיפים 16 ו- 17 לבקשה לאישור יתוקנו, ויוחלפו בסעיפים חדשים, והכל ברוח הערות בית-הדין במהלך הדיון. עם הגשת ההודעה, ניתנה החלטה לפיה ניתתה ליועץ המשפטי לממשלה האפשרות להשלים את נימוקי התנגדותו לבקשה לאישור, וזאת בשים לב לתיקנים שנעשו בהסדר, תוך שנקבע ש"ככל שליועץ אין הערות נוספות בעקבות התיקון, אין הוא נדרש להגיש השלמה לנימוק התנגדותו", וכי התיק יובא בפני בית-הדין לצורך מתן החלטה בבקשה לאישור הסדר פשרה ביום 6.3.20.
2. משחלף המועד, ולא הוגשה כל השלמה לנימוקי ההתנגדות של היועץ, הגיעה העת לדון ולהכריע בבקשה לאישור הסדר הפשרה.
3. דיון והכרעה
4. לאחר שעיינו ולמדנו את הסדר הפשרה, שתוקן בהתאם להודעה מטעם הצדדים ולאור הערות בית-הדין, הגענו לכלל מסקנה כי ההסדר עומד בכל אמות המידה לאישור הסדר שנקבעו בסעיף 19 לחוק, ובכלל זה כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בחוק, כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
5. להלן נתייחס אחד אחד לנימוקי התנגדות היועץ המשפטי לממשלה להסדר, ונבהיר מדוע אין בהם כדי לשנות את מסקנתנו זו:

ראשית היועץ התנגד להותרת הכספים שלא יוחזרו לחברי הקבוצה מהם נגבו כספים ביתר בקופה עצמה, על דרך ייעודם לוועדת החריגים של הקופה, תוך שטען בין היתר שההסדר המוצע עשוי ליצור לקופה תמריץ שלילי לאתר את הזוכים. עניין זה, שעליו העיר בית-הדין גם במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.1.20, בא על פתרונו באמצעות תיקון הסדר הפשרה, כך שהכספים שיוותרו ישמשו למתן הנחות למבוטחי השב"ן של המאוחדת, שווים המצטבר יהיה עד לגובה יתרת ההחזר, וזאת בבתי המרקחת של המאוחדת, תוך שנקבע הסדר מפורט בדבר אופן קביעת ההנחה ועדכון בית-הדין ביחס אליה, לרבות הגשת אישור רואה חשבון על כך שבדק ומצא שווי ההטבה לה התחייבה הקופה אכן הועבר בפועל למבוטחי השב"ן של הקופה. כאמור, היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לתיקון, ואנו מאשרים אותו. נציין עוד, כי התיקון פתר אף קושי נוסיף שהיועץ הצביע עליו, והוא כי הכספים שיוותרו יישארו כחלק מתקציב השב"ן, שהינו תקציב מוגדר ושונה מהתקציב הכולל של הקופה (שכן ועדת החריגים, שלפי ההצעה המקורית הכספים היו מועברים אליה, ממומנת מהתקציב השוטף של הקופה);

שנית היועץ העיר כי ההסדר לא כלל הוראה לפיה יוגש לבית-הדין דוח לפני סיום ביצוע ההסדר, באופן שיאפשר לבית הדין ולבא כוח המבקש לפקח על מאמצי האיתור של חברי הקבוצה. אף לעניין זה נמצא פתרון בהסדר המתוקן, שיכלול הגשת דוח לבית הדין שאליו יצורף דוח של רואה חשבון מטעם הקופה שיבצע בדיקה, במתודה מקובלת וסבירה, בדבר אופן חישוב סכומי ההחזר, וכל דיווח על ביצוע בדיקות מדגמיות של נתוני ההחזר, לרבות על ידי בא כוח המבקש. כאמור, גם לתיקון זה לא התנגד היועץ המשפטי לממשלה, ואנו מאשרים גם אותו, והכל בשים לב גם לכך שהתיקון תואם במידה רבה את הערות היועץ בעניין (ראו בסעיף 28 לנימוקי התנגדותו);

ושלישית היועץ התנגד למנגנון שכר הטרחה שהוצא לבא כוח התובע מייצג, וטען כי זה צריך להגזר באחוזים מן הפיצוי שינתן לחברי הקבוצה בפועל. לעניין זה ממילא ברור לצדדים כולם כי קביעת גובה שכר הטרחה והתגמול נתונה להחלטת בית-הדין זה, וההסדר כפי שהציעו אותו הצדדים הינו בגדר המלצה בלבד. בהמשך פסק דין זה נדון ונקבע מהו ההסדר הראוי בעניין זה בנסיבות.

1. אשר לפסיקת שכר טרחה וגמול – הסדר הפשרה כלל המלצה של הצדדים, לפיה ייפסק למבקש גמול בשיעור של 4% מסך הסכומים שעל המאוחדת לשלם בהתאם להוראות הסכם הפשרה (העומד על 800,000 ₪ על פי התחשיב הלא סופי שנכלל בהסדר הפשרה), ואילו לבא כוח המבקש ישולם שכר טרחה בשיעור של 10% מסך אותם סכומים. הומלץ, ששכר הטרחה והגמול ישולמו בשני תשלומים, הראשון בשיעור של 60% ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, והשני תשולם עם מסירת הודעת הקופה בדבר ההחזר הכולל. הודגש, כי ההמלצה היא כי סכומים אלה ישולמו מעבר לסכום התשלום לחברי הקבוצה, באופן שלא יגרם מעקרון תשלם ההחזרים במלואם לחברי הקבוצה.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להמלצה זו בשני היבטים. ראשית, סבר כי שכר הטרחה צריך להיגזר באחוזים מן הפיצוי שיינתן לחברי הקבוצה בפועל (ולא מן היתרה שלא תחולה), וזאת כדי ליצור תמריץ אצל בא-כוח התובע המייצג לפעול לכדי כך שהפיצוי הישיר לחברי הקבוצה הזכאים, ואיתורם של אלו, ימוקסם. לנוכח האמור, עמדת היועץ הינה כי אחוז שכר הטרחה בתשלום הראשון צריך להיות נמוך מ- 60%, שכן אין ידיעה כי בסופו של יום סכום הפיצוי לחברי הקבוצה יגיע לסך של 480,000 ₪ (המהווים 60% מ- 800,000 ₪).

1. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שאכן יש מקום לקבוע את סכומי הגמול ושכר הטרחה כאחוז מסכום ההשבה בפועל – ולא מאותו חלק מסכום הפשרה שלא ישולם לחברי הקבוצה שיוקצה למתן הנחות – וזאת על מנת לתמרץ את באי כוח התובע המייצג לפקח על מימוש ההסדר ולמצות את זכויות חברי הקבוצה (ראו והשוו: עע"מ 2748/15 מי אביבים נ' ליבוביץ (1.9.19)). כמו כן ובנסיבות העניין סבורים אנו שנכון לתמרץ את התובע הייצוגי ובא כוחו לפקח על ביצוע הסדר הפשרה (לרבות בכל הנוגע לאיתור חברי הקבוצה) באמצעות קביעה כי רק 30% מהגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה, ואילו 70% ישולמו רק לאחר שתימסר לבית-דין זה הודעה על סך הכספים ששולמו לחברי הקבוצה בפועל. מנגד, סבורים אנו שנכון בנסיבות להעלות במעט את הגמול (כך שיעמוד על 5% מהסכום שישולם בפועל, במקום 4% לפי ההמלצה) וכן את שכר הטרחה (כך שיעמוד על 12% מהסכום שישולם בפועל, במקום 10% לפי ההמלצה).
2. ולסיום, מקובלת עלינו עמדת הצדדים, כי אין מקום למינוי איש מקצוע כבודק חיצוני, עוד קודם לאישור הסדר הפשרה, בשים לב לכך שמדובר בהסדר לא מורכב, ועל מנת לחסוך בעלויות נוספות.
3. סוף דבר
4. ניתן בזה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שאליו הגיעו הצדדים, לרבות התיקונים לו כפי שהוגשו בהודעתם המשותפת של הצדדים מיום 5.2.20.
5. אשר לשכר הטרחה ולגמול – בתוך 30 יום מהיום תשלם המשיבה לב"כ המבקש סך של 28,800 ₪ (בצירוף מע"מ) על חשבון שכר הטרחה הסופי בתיק (וזאת לפי: 800,000 ₪ X 12% X 30%), וכן תשלם למבקש גמול בסך 12,000 על חשבון הגמול הסופי לו יהיה זכאי בתיק (וזאת לפי: 800,000 ₪ X 5% X 30%).

יתרת הגמול ושכר הטרחה ישולמו למבקש ולא כוחו רק על פי אישור בית-הדין, שיינתן לאחר שיוגש לבית-הדין הדוח – שלפי הסדר הפשרה אמור להיות מוגש בתוך 26 חודשים ממועד משלוח המכתבים למבוטחים – בדבר הסכומים ששולמו בפועל לחברי הקבוצה. למען הסר ספק, ככל שהסכום שישולם בפועל לחברי הקבוצה לא יעלה על 30% מסכום הפשרה (דהיינו לא יעלה על 240,000 ₪), כי אז לא יהיו המבקש ובאי כוחו זכאים לסכום נוסף, והגמול ושכר הטרחה ששולמו להם על חשבון יהיו לסך הכולל המגיע להם.

1. המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית (דוח ראשון בדבר ביצוע הסדר הפשרה) ליום 1.6.22.

ניתן היום, א' ניסן תש"פ, (26 מרץ 2020), בהעדר הצדדים.