צד שלישי שוק העיר (ט.ע.מ.ס) בע"מ

ע"י ב"כ משרד עו"ד ברגרזון ושות'

לפניי בקשה מיום 20.10.2022 מטעם הנתבעות למתן צו לגילוי מסמכים לתובעת.

הערות מקדימות

• הטיפול בתיק זה הועבר אליי בחודש מאי השנה, לאחר שטופל במשך שנים ע"י מותב קבוע קודם.
• בתיק ישן זה נוצרה סחבת דיונית של ממש בשל התנהלות כל בעלות הדין (בעיקר התובעות והנתבעות), שכדי להציג אותה ואת סיבותיה ואת ביטויה אפרט בשורות הבאות בהרחבה על ההליכים בתיק עד היום. אציין כבר עתה, כי 5.5 שנים לאחר הגשת התביעה טרם הושלמו ההליכים המקדמיים וטרם הוגשו ראיות הצדדים, ואם זה היה תלוי בצדדים (שהגישו לא מזמן בקשה מוסכמת למעשה לתיקון כתב התביעה), הרי חרף כל זאת, ההליכים עוד היו עלולים להיסוג אף לאחור והסחבת הדיונית הייתה מועצמת אף יותר, ומגיעה לממדים בלתי נתפסים. תיק זה הינו דוגמא מובהקת ומצערת לתופעה, שלפיה בעלי דין מסוימים, מתוך דבקותם העיקשת בקידום האינטרס העצמי שלהם בהליך, מגלים אדישות בוטה לאינטרס הציבורי שבשמירה ושבהקפדה על ניצול יעיל וסביר של המשאב השיפוטי המוגבל.

הקיים והרלוונטי בתיק

• ביום 19.6.2017 הוגש כתב תביעה "כספית" ע"ס 1,323,732 ₪ בסדר דין מקוצר. עניינה של התביעה באי-תשלום חוב כספי שמקורו באי-תשלום דמי ניהול ואחזקה "אותם זכאיות התובעות לקבל מכח הסכם שנחתם בין התובעת 1 ובין הנתבעת 1".
• ביום 27.12.2017 הוגשה מטעם הנתבעות בקשת רשות להתגונן. יצוין כי הנתבעות הגישו במקביל גם בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" מכתב התביעה.
  • ביום 7.10.2018 נערך דיון בבקשת הרשות להתגונן. בדיון זה הושמעו טענות ב"כ הצדדים (אך לא נערכה חקירה למצהיר בתצהיר הבר"ל), ולבסוף קיבלו הצדדים את המלצת ביהמ"ש לפיה תימחק הבקשה למחיקת כותרת ותתקבל בקשת הרשות להתגונן, ובהתאמה הוחלט לתת רשות להתגונן, כך שתצהיר הבר"ל ישמש ככתב הגנה. בהחלטה בדיון נקבע כי "הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה ע"י הצד השלישי" וכי "בקשות בקשר להליכים מקדמיים תוגשנה עד לתאריך 14.3.2019, ולא תתקבלנה בקשות בקשר להליכים אלה לאחר מועד זה".
• ביום 6.11.2018 הוגשה הודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעות לצד השלישי.
• ביום 23.1.2019 הוגש כתב הגנה מטעם הצד השלישי.
• ביום 13.3.2019 נעתרה בקשת הצדדים מאותו יום לאישור בהסדר דיוני, שלפיו יוארך המועד לנקיטת ולקיום הליכים מקדמיים בין הצדדים, ובהתאמה לדחיית מועד דיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום 17.3.2019. נקבע בהחלטה כי בקשות בעניין הליכים מקדמיים יוגשו עד יום 12.6.2019.
• ביום 27.5.2019 הוגשה בקשה לאישור הסדר דיוני נוסף, שלפיו שוב יוארכו המועדים הרלוונטיים לגבי קיום הליכים מקדמיים ("לאור עומס עבודה במשרד ב"כ התובעת"), ושוב ובהתאמה יידחה מועד דיון קדם המשפט.
  • ביום 28.5.2019 נעתרה בקשת הצדדים ונקבע כי בקשות בעניין הליכים מקדמיים יוגשו עד יום 15.7.2019.
• ביום 24.6.2019 הוגשה בקשה מוסכמת להארכת מועדים רלוונטיים נוספת לגבי קיום הליכים מקדמיים (נוכח עומס עבודה חריג במשרדי ב"כ הצדדים).
  • ביום 25.6.2019 נעתרה בקשת הצדדים ונקבע כי בקשות בעניין הליכים מקדמיים יוגשו עד יום 22.9.2019.
• ביום 15.7.2019 הוגשה בקשה מטעם הנתבעות לסילוק התביעה נגד הנתבעת 1 על הסף, בהיעדר יריבות (בקשה מס' 19 בתיק).
  • ביום 11.9.2019 הוגשה תגובת התובעת לבקשה.
  • ביום 3.11.2019 הוגשה תשובת הנתבעות לתגובת התובעת.
  • ביום 4.11.2019 הוחלט "יידון בדיון".
  • בדיון קדם המשפט מיום 10.11.2019 המליץ ביהמ"ש לנתבעות "לשקול השהיית ההכרעה בטענות הסף, מבלי שיינתן צו להוצאות", והנתבעות נתבקשו להגיש בתוך 7 ימים הודעה ביחס לכך.
    • ביום 18.11.2019 נעתרה בקשה מוסכמת מאותו יום להארכת המועד האחרון הנ"ל בעשרה ימים, עד יום 27.11.2019.
  • ביום 23.11.2020 נעתרה בקשת הנתבעות (בהסכמה) להארכת מועד להגשת עמדת הנתבעות להצעה הנ"ל של ביהמ"ש.
  • ביום 3.12.2020 הוגשה עמדת הנתבעות, לפיה הן מקבלות את המלצת ביהמ"ש כי טענות הסף יידונו במסגרת ההליך העיקרי (ולא כבקשת סף).
    • ביום 6.12.2020 הוחלט כי ההכרעה בבקשת הסף תוקפא עד להכרעה בתיק.
• ביום 26.8.2019 הוגשה בקשה מוסכמת להארכת מועדים רלוונטיים נוספת לגבי קיום הליכים מקדמיים (נוכח מחלת ב"כ הנתבעות).
  • ביום 26.8.2019 נעתרה בקשת הצדדים ונקבע כי בקשות בעניין הליכים מקדמיים יוגשו עד יום 15.10.2019.
• ביום 13.10.2019 הוגשה בקשה מטעם הנתבעות (בהסכמת התובעות) להארכת מועדים רלוונטיים נוספת לגבי קיום הליכים מקדמיים (נוכח פגרת סוכות).
  • ביום 17.10.2019 נעתרה הבקשה.
• ביום 24.10.2019 הוגשה בקשה מטעם התובעות "למתן צו לגילוי ועיון במסמכים" המופנה לשתי הנתבעות (בקשה מס' 24 בתיק).
  • ביום 7.11.2019 (שלושה ימים בטרם מועד דיון שהיה קבוע ליום 10.11.2019) נעתרה בקשת הצדדים המוסכמת מאותו יום להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה ("לנוכח עומס עבודה רב שהצטבר במשרדי ב"כ התובעת וב"כ הנתבעות").
  • ביום 3.12.2020 (ולאחר סדרה ארוכה של בקשות ארכה שנעתרו) הוגשה תגובת הנתבעות לבקשה.
  • ביום 3.2.2021 הוגשה תשובה מטעם התובעות על תגובת הנתבעות הנ"ל.
  • ביום 3.2.2021 הוחלט: "יידון בדיון".
  • בדיון קדם המשפט השני מיום 14.6.2021 נדונה והוכרעה בקשה זו, במילים אלה: "בקשה מספר 24 – במעמד הדיון הצהירה ב"כ הנתבעות כי אין ברשותם מסמכים מעבר למסמכים וזאת בהמשך לתצהירים שניתנו על ידי נציגי שתי הנתבעות ועל כן מתייתרת ההכרעה בעניין".
• ביום 24.10.2019 הוגשה בקשה מטעם הנתבעות "למתן צו המורה לתובעות להשיב לדרישת גילוי מסמכים" (בקשה מס' 25 בתיק).
  • ביום 7.11.2019 (שלושה ימים בטרם מועד דיון שהיה קבוע ליום 10.11.2019) נעתרה בקשת הצדדים המוסכמת מאותו יום להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה ("לנוכח עומס עבודה רב שהצטבר במשרדי ב"כ התובעת וב"כ הנתבעות").
  • ביום 2.12.2020 (ולאחר סדרה ארוכה של בקשות ארכה שנעתרו) הוגשה תגובת התובעות לבקשה.
  • ביום 3.2.2021 הוגשה תשובה מטעם הנתבעות על תגובת התובעות הנ"ל.
  • ביום 4.2.2021 הוחלט: "יידון בדיון".
  • בדיון קדם המשפט השני מיום 14.6.2021 נדונה והוכרעה בקשה זו. בהחלטה המפורטת בתום הדיון התייחס ביהמ"ש לשורה של סעיפים רלוונטיים, וניתנה הכרעה תמציתית נפרדת לגבי כל אחד מהם, כאשר בקשת הנתבעות נדחתה לגבי חלק מהסעיפים והתקבלה לגבי אחרים, באופן מלא או חלקי. בהחלטה הנ"ל נתן ביהמ"ש הוראות רלוונטיות, לפיהן יש להשלים ההליכים המקדמיים עפ"י ההחלטה בתוך 45 יום, לפיהן "בקשות בקשר להליכים מקדמיים הנובעות מהחלטתי מהיום וממנה בלבד, תוגשנה עד לתאריך, 30.9.21 ולא תתקבלנה בקשות בקשר להליכים אלה לאחר מועד זה" ולפיהן "התובעות והנתבעות תדאגנה להעברת כל המסמכים שגולו במסגרת הליכים מקדמיים, לרבות קודם למועד דיון זה, ככל שלא גולו עד כה לידי הצד השלישי".
• ביום 10.11.2019 נערך דיון מסוג קדם משפט (קדם משפט ראשון).
  • ההחלטה בתום הדיון נפתחת במילים: "חרף ותק התיק, טרם החלה התקדמות משמעותית בבירורו ועדיין תלויות ועומדות בקשות הדדיות בקשר לגילוי מסמכים" (ההדגשה שלי – א.כ.). עם זאת, ביהמ"ש אפשר לתובעות ולנתבעות ארכה לשם מיצוי הדרוש בעניין ההליכים המקדמיים, והורה כי יש להגיש תשובות על בקשות הצדדים (בקשות 24 ו-25 בתיק) עד יום 8.12.2019.
  • בהחלטה בדיון ניתנה הוראה בדבר הגשת ראיות הצדדים (תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים) – התובעות עד יום 10.5.2020, הנתבעות עד יום 12.7.2020 וצ"ג עד יום 27.9.2020.
• ביום 25.11.2019 אושר הסדר דיוני מאותו יום, לפיו, נוכח פניית הצדדים להליך גישור לפני עוה"ד ניר אמודאי, יוארכו כל המועדים הרלוונטיים שעד אליהם על הצדדים לפעול, בעניין בקשת הסף הנ"ל ובעניין ההליכים המקדמיים (בין התובעות לבין הנתבעות).
• ביום 21.1.2020 אושר הסדר דיוני נוסף מאותו יום, לפיו, נוכח הימצאות הצדדים בהליך הגישור הנ"ל לפני עוה"ד ניר אמודאי, יוארכו כל המועדים הרלוונטיים שעד אליהם על הצדדים לפעול, בעניין בקשת הסף הנ"ל ובעניין ההליכים המקדמיים (בין התובעות לבין הנתבעות).
• ביום 19.2.2020 אושר הסדר דיוני נוסף מאותו יום, לפיו, נוכח הימצאות הצדדים בהליך הגישור הנ"ל לפני עוה"ד ניר אמודאי, יוארכו כל המועדים הרלוונטיים שעד אליהם על הצדדים לפעול, בעניין בקשת הסף הנ"ל ובעניין ההליכים המקדמיים (בין התובעות לבין הנתבעות). בהחלטה נקבע, בהתאמה, שמועדי דיון שנקבעו בעבר נדחו, וגם המועדים להגשת ראיות הצדדים נדחו.
• ביום 9.6.2020 אושר הסדר דיוני נוסף מאותו יום, לפיו, נוכח המשך הימצאות הצדדים בהליך הגישור הנ"ל לפני עוה"ד ניר אמודאי, יוארכו כל המועדים הרלוונטיים שעד אליהם על הצדדים לפעול, בעניין בקשת הסף הנ"ל ובעניין ההליכים המקדמיים (בין התובעות לבין הנתבעות). בהחלטה נקבע, בהתאמה, שמועדי דיון שנקבעו בעבר נדחו.
• ביום 16.9.2020 הודיעו הצדדים על כישלון הליך הגישור שאותו ניהלו, וביקשו בהסכמה הארכה נוספת של כל המועדים הרלוונטיים, הן לגבי בקשת הסף, הן לגבי ההליכים המקדמיים והן לגבי הגשת ראיות, וכן ביקשו בהתאמה דחיית מועד הדיון.
  • ביום 16.9.2020 נעתרו כל בקשות הצדדים ואף מועד הדיון נדחה.
• ביום 17.12.2020 נעתרה בקשת נוספת של הצדדים מאותו יום לדחיית מועד הדיון ולדחיית מועד להגשת ראיותיהם.
• ביום 7.1.2021 נעתרה בקשה נוספת מטעם הצדדים מיום 6.1.2021 להארכת מועד להגשת תשובות לתגובות לגבי הבקשות המקדמיות (עקב עומס עבודה חריג במשרד ב"כ התובעת).
• ביום 14.1.2021 נעתרה בקשה נוספת מטעם הצדדים מיום 13.1.2021 (ללא כל נימוק של ממש) להארכת מועד להגשת תשובות לתגובות לגבי הבקשות המקדמיות.
• ביום 21.1.2021 נעתרה בקשה נוספת מטעם הצדדים מאותו יום להארכת מועד להגשת תשובות לתגובות לגבי הבקשות המקדמיות (הפעם נוכח השפעות הקורונה).
• ביום 16.3.2021 נעתרה בקשה מוסכמת מיום 15.3.2021 (יומיים לפני מועד הדיון) מטעם הנתבעות לדחיית מועד דיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום 17.3.2021 וכן לדחייה נוספת של מועד הגשת הראיות. לגבי מועד הגשת הראיות החדש נקבע בהחלטה שזה ייקבע במועד הדיון הבא.
• ביום 14.6.2021 נערך דיון מסוג קדם משפט (קדם משפט שני).
  • גם ההחלטה בתום דיון זה נפתחה במילים דומות לאלו שבהן נפתחה ההחלטה בתום דיון קדם המשפט הראשון: "זוהי ישיבת קדם משפט שלישית חרף וותק התיק, טרם הושלמו הליכים מקדמיים" (ההדגשה שלי – א.כ.).
  • הדיון כולו הוקדש לשתי בקשות הצדדים הנ"ל בעניין הליכים מקדמיים, ובסופו ניתנה החלטה מפורטת בעניינם. באותה החלטה ניתנו הוראות לגבי אפשרות השלמת הליכים מקדמיים הנובעים מההחלטה וכן ניתנה הוראה חדשה בדבר מועדי הגשת ראיות: התובעות עד יום 30.11.2021, הנתבעות עד יום 30.1.2022 וצ"ג עד יום 30.3.2022, וכן נקבע דיון קדם משפט (לאחר תצהירים) ליום 3.4.2022.
• ביום 2.8.2021 נעתרה בקשה מוסכמת מטעם התובעות מיום 1.8.2021 (לאחר חלוף המועד שנקבע להשלמת ההליכים המקדמיים!) להארכת המועד להשלמת ההליכים המקדמיים, ובהתאמה להארכת המועד הנ"ל להגשת ראיות הצדדים ובהתאמה לדחיית מועד דיון קדם המשפט הנ"ל לאחר הגשת הראיות. יצוין כי בבקשה לא צוין כל נימוק של ממש, פרט לטענה סתמית בדבר צורך של התובעות בזמן נוסף.
• ביום 9.9.2021 נעתרה בקשה מוסכמת נוספת מטעם התובעות להארכה נוספת של כל המועדים הרלוונטיים לגבי הליכים מקדמיים ולגבי הגשת ראיות (הפעם נומקה הבקשה בכך שבאותו חודש יש ימי עבודה מועטים בשל החגים).
• ביום 29.11.2021 נעתרה בקשה מוסכמת מטעם הנתבעות להארכת מועד להגשת בקשות לגבי הליכים מקדמיים בהמשך להחלטה בדיון קדם המשפט השני מיום 14.6.2021 (הבקשה נומקה בעומס עבודה חריג במשרד ב"כ הנתבעות).
• ביום 30.11.2021 הוגשה בקשה מטעם התובעות לתיקון כתב התביעה, "על דרך של תיקון ועדכון סכום התביעה". נתבקשה הגדלה של סכום התביעה, מ- 1,323,732 ₪ ל- 1,712,087 ₪ בגין חוב נטען נוסף (בקשה מס' 50 בתיק).
  • ביום 30.11.2021 הוחלט: "לתשובה בתוך עשרים יום".
  • ביום 20.12.2021 נעתרה בקשה מוסכמת מיום 19.12.2021 מטעם הנתבעות, להארכת מועד להגשת תשובת הנתבעות לבקשה.
  • ביום 29.12.2021 נעתרה בקשה נוספת מוסכמת מאותו יום מטעם הנתבעות, להארכת מועד נוספת להגשת תשובת הנתבעות לבקשה.
  • ביום 13.1.2022 הוגשה תשובת הנתבעות לבקשה, שבה הן מביעות התנגדות לבקשה, תוך בקשה לפסיקת הוצאות משמעותיות.
  • ביום 16.1.2022 הוחלט "יידון בדיון" ובנוסף ביהמ"ש משהה, ביוזמתו למעשה ונוכח הבקשה לתיקון כתב התביעה, את מועד הגשת הראיות, כך שמועד הגשת ייקבע במעמד הדיון הבא (שהיה קבוע אז ליום 13.6.2022).
• ביום 14.12.2021 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הנתבעות להארכת מועד להגשת בקשות לגבי הליכים מקדמיים בהמשך להחלטה בדיון קדם המשפט השני מיום 14.6.2021, עד 30 יום לאחר ההכרעה בבקשת התובעות הנ"ל לתיקון כתב התביעה.
  • ביום 15.12.2021 הוחלט: "ארכה כמבוקש".
• במשך מספר חודשים לא נעשה דבר בתיק, בהמשך להחלטות האחרונות, שלפיהן בקשת התובעות לתיקון כתב התביעה אמורה הייתה להידון בדיון הבא ואילו בקשות הנתבעות בעניין ההליכים המקדמיים הושהו עד להכרעה בבקשת התיקון הנ"ל.
• ביום 9.5.2022 החליט כב' סגן נשיא המחוז על חילוף מותבים בתיק, עקב מינוי כב' המותב הקודם לשיפוט בבית המשפט המחוזי. בהמשך להחלטה זו נותב התיק להמשך טיפולי.
• ביום 19.5.2022 נתתי החלטה יזומה שבה ביקשתי מהצדדים להגיש סקירה תמציתית של הקיים והנחוץ בתיק, כדי לסייע בקידום בירורו, תוך שהבהרתי כי בכוונתי לקיים ישיבת קדם משפט קרובה במעמד הצדדים עצמם.
  • ביום 2.6.2022 נעתרתי לבקשה מוסכמת מאותו יום מטעם הצדדים להארכת מועד להגשת הסקירה שנתבקשה מהם.
  • ביום 20.6.2022 נעתרתי לבקשה נוספת מיום 19.6.2022 מטעם הצדדים להארכת מועד נוספת להגשת הסקירה שנתבקשה מהם.
  • ביום 26.6.2022 נעתרתי לבקשה נוספת מאותו יום מטעם הצדדים להארכת מועד נוספת להגשת הסקירה שנתבקשה מהם.
  • ביום 3.7.2022 נתתי ההחלטה שלהלן שלמעשה בולעת את הוראות הגשת הסקירה הנ"ל.
• ביום 3.7.2022 הגישו כל שלושת הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת "לאישור הסדר דיון בקשר עם המשך ההליכים", כאשר לפי ההסדר: בקשת התובעות לתיקון כתב התביעה תתקבל, תוך חיוב התובעות בהוצאות לטובת הנתבעות והצד השלישי, בשיעור שאותו יקבע ביהמ"ש; כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מיום ההחלטה, כתב הגנה מתוקן וכן הודעה לצד שלישי מתוקנת יוגש תוך 30 יום לאחר מכן, כתב הגנה מתוקן להודעה לצד שלישי יוגש תוך 30 יום לאחר מכן, וכתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן יוגש גם הוא בתוך 14 יום לאחר מכן; הצדדים יבצעו הליכים מקדמיים (חדשים לגמרי למעשה!) בהתאם לכתבי הטענות המתוקנים להוראות תקסד"א החדשות.
  • ביום 3.7.2022 נתתי החלטה שבה קבעתי כי בכוונתי "לבדוק גם כיצד מתיישבת בקשת הצדדים עם האינטרס הציבורי ועם הצורך בחלוקה הוגנת וסבירה של המשאב השיפוטי", ולשם כך הוריתי לצדדים להגיש עד יום 20.7.2022 סקירה מפורטת ומלאה של הקיים והחסר בתיק, במסמך משותף מוסכם או בתצהירים נפרדים מטעם הצדדים.
  • ביום 20.7.2022 הוגשה "הודעת עדכון מטעם הצדדים" ובה סקירת הקיים בתיק.
  • ביום 20.7.2022 (ערב יציאה לפגרת הקיץ) ונוכח תוכן הסקירה החלטתי לקבוע בפניי דיון קדם משפט ביום 3.10.2022 (בסמוך לאחר תום פגרת הקיץ), דיון שבו אעמוד על מצב הדברים בתיק בטרם מתן הוראות אופרטיביות. הוספתי בהחלטה הערה זו: "ניכר מסקירת ההליכים בהודעה, כי כל הנוגעים בדבר לא חסו עד היום, לא על זמנם שלהם ולא על זמנו של ביהמ"ש, ונראה כי האינטרס הציבורי נפגע ממשית מהתנהלות הצדדים כולם".
• ביום 3.10.2022 נערך (בפניי) דיון מסוג קדם משפט (קדם משפט שלישי):
  • הדיון הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שבתיק קיים קובץ שמע המהווה פרוטוקול, ובנוסף ביום 18.10.2022 נסרק תמליל ההקלטה כמסמך עזר.
  • בדיון התייחסו ב"כ הצדדים לקיים ולנחוץ בתיק והציגו לבקשתי את המחלוקות העיקריות בתיק.
  • אח"כ חקרתי קצרות עפ"י סמכותי בישיבת קדם משפט את נציגי שלושת הצדדים.
  • אח"כ התייחסו ב"כ הצדדים לדברים.
  • בהחלטה המסיימת את הדיון החלטתי כך:
    • דחיתי את בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה, וזאת נוכח חזרתה ממנה במהלך הדיון ולאחר ששמעה הערותיי בנושא (העליתי אפשרות שבנסיבות ראוי שהתביעה תימחק ושהתובעת תגיש תביעה חדשה בתיק חדש).
    • נעתרתי לבקשת התובעת למתן היתר לפיצול סעדים בגין תוספת החוב הכספי הנטען, שלגביו נתבקש תיקון כתב התביעה.
    • קבעתי כי מסדרת החלטות העבר הנ"ל שניתנו ע"י המותב הקודם, עומדת לנתבעות זכות דיונית להגיש בקשה למתן צו בעניין גילוי ועיון במסמכים, במסגרת המוגבלת כפי שהורה המותב הקודם בדיון קדם המשפט השני ביום 14.6.2021 [בגין אי-קיום נטען של התובעות אחר הוראות ביהמ"ש בדיון הנ"ל, כאשר עד למועד הדיון ביום 3.10.2022 הנתבעות לא טרחו לציין לפני ביהמ"ש מה בדיוק לא קוים ע"י התובעות לשיטת הנתבעות, וגם ב"כ התובעות טען בדיון ביום 3.10.2022 כי אינו יודע מה נטען שלא קוים (ראו בעמ' 10 לתמליל)]. לפיכך הוריתי לנתבעות להגיש עד יום 20.10.2022 בקשה רלוונטית מסודרת, בצירוף תצהיר שבו ייעשה פירוט רלוונטי מלא כמפורט בהחלטה. הוריתי לתובעות להשיב לבקשה שתוגש בתוך 10 ימים מיום המסירה, בצירוף תצהיר מתאים כמפורט בהחלטה.
    • קבעתי כי הוראות לגבי הגשת ראיות יינתנו לאחר שיוכרע הדרוש בעניין ההליכים המקדמיים, אך הוספתי כי "מצופה מב"כ כל הצדדים להתחיל כבר עתה לאסוף ראיות שכן לוחות הזמנים בהמשך יהיו קצרים".
• ביום 20.10.2022 הוגשה "בקשה מטעם הנתבעות למתן צו לגילוי מסמכים לתובעת" (הבקשה, על תצהירה ונספחיה, מחזיקה למעלה מ- 400 עמודים) (להלן – "בקשת הגילוי העכשווית"). נטען בבקשה כי התובעות ביצעו בעקבות החלטת ביהמ"ש בדיון מיום 14.6.2021 גילוי מסמכים חלקי בלבד ובלתי מספיק, ולכן מבוקש לחייבן בגילוי נוסף מלא ומפורט, לגבי רוב סעיפי הגילוי מושא החלטת יום 14.6.2021. בבקשה מבוקש גם לחייב התובעות בהוצאותיה.
  • ביום 31.10.2022 הוגשה תשובת התובעות על בקשת הגילוי העכשווית (התשובה על תצהירה מחזיקה 7 עמודים). התובעות מתנגדות לבקשה ועותרות לחיוב הנתבעות בהוצאותיה.
  • ביום 31.10.2022 הוריתי לנתבעות להגיב על תשובת התובעות הנ"ל.
  • ביום 6.11.2022 הוגשה תגובת הנתבעות על תשובת התובעות (התגובה על תצהירה מחזיקה 12 עמודים).
• ביום 10.11.2022 נתתי החלטה יוזמה, שבה הוריתי לתובעות להבהיר עוד באותו יום, מדוע לא קיימו אחר התחייבותן המפורשת בתשובתן הנ"ל מיום 31.10.2022 להודיע בתצהיר בתוך 7 ימים האם אותרו מסמכים בנוגע לאחד מסעיפי בקשת הגילוי העכשווית ומדוע ביהמ"ש נדרש לתזכרן בכך.
  • ביום 10.11.2022 הגישו התובעות את התצהיר החסר. אעיר כי איני מקבל את ההסבר המאולץ בתצהיר האחרון הנ"ל, שלפיו כביכול לא התחייבו התובעות להגיש תצהיר משלים בכל מקרה, וזאת מאחר שהאמור בתשובתן הנ"ל מיום 31.10.2022 הינו מפורש וחד-משמעי.

דיון והכרעה

הנתבעות מתייחסות גם בבקשתן שבנדון למספור הסעיפים, כפי שמופיע בבקשתן הקודמת הנ"ל מיום 24.10.2019 (בקשה מס' 25 בתיק) וכפי שנרשם בהחלטה הנ"ל שבפרוטוקול הדיון מיום 14.6.2021 (החלטה שהכריעה כאמור בבקשה מס' 25), ואלך אף אני בדרכן, לצורך פישוט הדברים.

ולצורך פישוט הדברים אצמד אף למינוחים שהועלו בבקשת העיון העכשווית:

• תצהיר גילוי המסמכים המקורי מטעם התובעות מיום 5.6.2019 בלוויית מסמכים מגולים – "העיון הראשון".
• הבקשה הנ"ל מיום 24.10.2019 תכונה "בקשה 25".
• ההחלטה הנ"ל שניתנה בדיון מיום 14.6.2021 תכונה – "ההחלטה מיום 14.6.2021".
• תצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעות מיום 29.9.2021 (בהמשך להחלטה מיום 14.6.2021) בלוויית מסמכים מגולים – "העיון השני".

סעיף 14 ג'

בסעיף 14 ג' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל התכתובות ו/או הטיוטות ו/או הפרוטוקולים ו/או התרשומות ו/או המסמכים שהוחלפו בין התובעות ו/או מי מטעמן לבין הנתבעות ו/או מגה ו/או גוטסמן ובניו אחזקות בע"מ ו/או שוק העיר (ט.ע.מ.ס) בע"מ...ו/או מי מטעמן".

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיף זה:

"סעיף 14 ג' – במסגרת סעיף זה, מבקשות הנתבעות את כל התכתובות, הטיוטות, הפרוטוקולים ועוד שהוחלפו בין התובעות או מי מטעמן לבין הנתבעות והשוכרים.

אני מתרשמת כי מדובר בדרישה גורפת, אשר אינה בהלימה לגבולות הסכסוך ולטענות הצדדים.

עם זאת, אני מוצאת להורות כי מסמכים כמבקש הנוגעים לתשלום דמי ניהול ולמתן שירותים המתייחסים לתקופת המחלוקת מושא התביעה, יגולו."

בסעיף 17 לבקשת הגילוי העכשווית נרשם נימוק הבקשה כך:

"מעיון בתצהיר שנלווה לעיון השני במסמכים, עולה כי זה כולל הפניה למענה, לכאורה, לסעיף הנ"ל (תחת הכינוי 'מסמכים הנוגעים לתשלום דמי האחזקה ומתן שירותים המתייחסים לתקופת המחלוקת נשוא התובענה') – אולם, בפועל, אין כל זכר למסמכים מן הסוג האמור, בדגש ובמיוחד ביחס למבקשות, למגה קמעונאות בע"מ (ששכרה בעבר את המרכול, עד קריסתה), ולצד השלישי".

בסעיף 8 לתשובת התובעות על בקשת הגילוי העכשווית נכתב כך:

"בניגוד לטענת המבקשות במסגרת הבקשה, כי "אין כל זכר למסמכים מן הסוג האמור" (ההדגשה במקור – א.כ.), המשיבות מילאו אחר החלטת בית המשפט בכל הנוגע לקבוצת מסמכים זו ושלחו למבקשות את העתקי המסמכים הנכללים בקבוצת מסמכים זו ואשר מצויים בידיהן. ר' לדוגמא 17 העמודים הראשונים בנספח 6 לבקשה".

בסעיפים 13-7 לתגובת הנתבעות הנ"ל על תשובת התובעות, טוענות הנתבעות כי, בניגוד לטענות התובעות, המסמכים שגולו ושנחשפו אינם רלוונטיים או אינם מספיקים. הנתבעות טוענות כי המסמכים הנדרשים (שטרם נחשפו ושטרם הועברו ע"י התובעות) מהווים ראיות חשובות עבור הנתבעות ונדרשות להן לביסוס הגנתן.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיף 14 ג': הבקשה נדחית. ניכר כי לצורך הכרעה במחלוקת העובדתית בין הצדדים (בשאלת רלוונטיות ודיות המסמכים שכן גולו בכל סבבי העבר), יש לשמוע ראיות ולחקור את המצהירים מטעם הצדדים בכתבי הטענות הרלוונטיים (יוער בהקשר זה כי העיון השני כולל מאות מסמכים ואלפי נתונים), אך אין זה מקובל וסביר, ודאי בנסיבות תיק זה ולאור הסחבת הדיונית הממשית שכבר נוצרה בו, לערוך משפט זוטא בעניין זה. הצדדים יידרשו בהמשך להגיש ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית ובחוות דעת מומחים (כאשר התובעות יפתחו בהבאת הראיות ולכן הנתבעות יוכלו להיערך לצורך הגשת הראיות מטעמן שלהן גם על בסיס כל ראיות התובעות שיוגשו), ובשלב ההוכחות אפשר שתידון גם השאלה, האם התובעות חשפו כל מה שרלוונטי וקיים בידיהן, או שמא הסתירו מסמכים והציגו מצג בלתי מדויק לגבי רלוונטיות/דיות המסמכים שמצאו לחשוף. לכאורה, לבירור שכזה בשלב הראיות ישנו יתרון דיוני, מאחר שבשלב מתקדם זה כבר יהיו פרושים בפני כולם כל הראיות כולן שבידי הצדדים. יוער כי במידה שיתברר בסופו של יום כי התובעות הסתירו מסמכים בעלי חשיבות לביסוס טענות ההגנה של הנתבעות, אפשר שלדבר תהיה נפקות במישור הראייתי וכמובן גם במישור ההוצאות, וטענות הצדדים לגבי זה שמורות להם. והערה נוספת: לקחתי בחשבון כי הנתבעות העלו בעבר דרישות גילוי גורפות ומופרזות, כפי שצוין כבר בהחלטה מיום 14.6.2021 וגם כי בבקשת הגילוי העכשווית הנתבעות אינן טוענות כי ידוע להן בוודאות על מסמכים ספציפיים שקיימים ביום הזה בידי התובעות וחרף כך אינם מגולים על-ידיהן, אלא מדובר במעין גילוי דייג של מסמכים אפשריים נטענים.

סעיף 14 ו'

בסעיף 14 ו' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל הסכמי הניהול ו/או התכתובות ו/או כל מסמך אחר הקובעים את גובה דמי האחזקה ו/או הניהול ו/או כל תשלום אחר שמקבלות התובעות ו/או מי מטעמן מכל אחד מבעלי הזכויות בפרויקט ו/או הקובעים את השירותים להם מחויבות התובעות ו/או מי מטעמן לספק לכל אחד מבעלי הזכויות בפרויקט, ובכללם התובעות עצמן כבעלות זכויות".

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיף זה:

"סעיף 14 ו' - 14 ז' – במסגרת סעיפים אלה מבקשות הנתבעות הסכמי ניהול, תכתובות ומסמכים אחרים בקשר לדמי החזקה, דמי ניהול ותשלומים אחרים שמקבלות התובעות מכל אחד מבעלי הזכויות בפרוייקט, וכן הסכמים הנוגעים למתן שירותים ואספקת ציוד שנחתמו בין התובעות לבין צדדים שלישיים בקשר למתן שירותים או אספקת ציוד ביחס לפרוייקט.

בכל הנוגע להסכמים ומסמכים נוספים הקשורים לגביית דמי ניהול ותשלומים אחרים, וכן בקשר לאספקת שירותים עם שוכרים בפרוייקט אני מוצאת את הדרישה הרלוונטית בשים לב לאופי המחלוקת . עם זאת, איני מוצאת הצדקה לחשיפת הסכמים בין התובעות לבין ספקים בקשר למתן שירותים או אספקת ציוד. סוגיית עלות השירותים והציוד, אינה נכללת בחזית המחלוקת. הנתבעות אף לא הפנו לסעיף חוזי המתנה את החיוב בדמי ניהול בגילוי מידע בקשר לעלות שירותים או מוצרים. למעלה מכך, אף סופקה כרטסת התובעות אשר בנסיבות מספקת התרשמות ראויה בקשר לעניין העלות. על כן, הדרישה לגילוי הסכמים עם ספקים נדחית."

בסעיפים 23-19 לבקשת הגילוי העכשווית נטענת, בתמצית, טענה דומה מאוד לטענה שלגבי סעיף 14ג' הנ"ל, כלומר טענה כי התובעות התיימרו בעיון השני לחשוף מסמכים רלוונטיים לסעיף 14ו', אולם בפועל הן לא עשו זאת.

בסעיף 9 לתשובת התובעות גם הן מעלות טענה דומה לטענה שהעלו לגבי סעיף 14ג', כלומר טענה לפיה, בניגוד לטענות הנתבעות בבקשת הגילוי העכשווית, התובעות כן חשפו מסמכים רלוונטיים ומספיקים, וגם כאן התובעות מפנות ל-17 העמודים הראשונים בנספח 6 לבקשת הגילוי העכשווית.

מיותר לציין כי הנתבעות, בתגובתן על תשובת התובעות, אינן מקבלות הסברן וחוזרות וטוענות לאי-גילוי הדרוש.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיף 14 ו': הבקשה נדחית.

מאחר שנימוקיי הנ"ל בכל הנוגע לדחיית הבקשה בנוגע לסעיף 14ג' רלוונטיים וזהים גם כאן (לגבי דחיית הבקשה בכל הנוגע לסעיף 14ו'), אין לי אלא להפנות לנימוקים הנ"ל.

סעיפים 14ח'-ט'

בסעיפים 14ח'-ט' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל האסמכתאות בקשר לשירותי האחזקה וניהול הניתנים, בפועל, עבור הפרויקט, החל מחודש יולי 2001 ועד היום;

כל האסמכתאות בקשר לשירותי האחזקה והניהול הניתנים, בפועל, עבור הנתבעות ו/או מי מטעמן, החל מחודש יולי 2001 ועד היום."

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיפים אלו:

"סעיף 14 ח' – ט' – במסגרת סעיפים אלה, מבקשות הנתבעות את כל האסמכתאות בקשר לשירותי האחזקה והניהול הניתנים בפועל עבור הפרוייקט, ובכלל זה עבור הנתבעות. אני מתרשמת כי דרישה זו רלוונטית נוכח אופי מחלוקות הצדדים. עם זאת היא גורף מדי, בהיותה מתייחסת לתקופתה שבתחילתה בחודש 7/01 בעוד שבתקופת המחלוקת תחילתה בחודש אוקטובר 2015. על מנת לספק התרשמות ראויה, אני מוצאת להורות לתובעות לספק אסמכתאות כאמור החל משנת 2013 ואילך."

בסעיפים 29-24 לבקשת הגילוי העכשווית נטענת, בתמצית, הטענה כי התובעות גילוי וחשפו רק עמוד אחד, שאינו מספיק ואינו ברור.

בתשובת התובעות הן טוענות כי מה שמסרו מספיק, והן מבהירות בתשובתן מדוע הוא מספיק לשיטתן.

בתגובת הנתבעות לתשובת התובעות הן חוזרות על טענתן כי לא די בגילוי הנ"ל.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיפים 14 ח'-ט': הבקשה נדחית.

מאחר שנימוקיי הנ"ל בכל הנוגע לדחיית הבקשה בנוגע לסעיף 14ג' רלוונטיים ודומים גם כאן (לגבי דחיית הבקשה בכל הנוגע לסעיפים 14 ח'-ט'), אין לי אלא להפנות לנימוקים הנ"ל.

סעיף 14יא'

בסעיף 14יא' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל התכתובות ו/או הטיוטות ו/או הפרוטוקולים ו/או התרשומות ו/או המסמכים ו/או התשריטים בקשר לסך השטחים בפרויקט, לרבות, הרכוש המשותף ואופן חלוקתם בין בעלי הזכויות בפרויקט, לרבות ומבלי לגרוע בכלל האמור מפלסים ושטחים סגורים ו/או שאינם בשימוש".

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיף זה:

"סעיף 14 י"א – י"ב - במסגרת סעיפים אלה, מבקשות התובעות את כל התכתובות הטיוטות הפרוטוקולים התרשומות, המסמכים והתשריטים בקשר לסך השטחים בפרוייקט, לרבות הרכוש המשותף. במעמד הדיון, הפנתה ב"כ הנתבעות לסעיפים 31ל-42 לבקשות הרשות להתגונן, בה פורטו טענות ההגנה של הנתבעות בקשר לשטחי החנות ולתהיות בדבר אופי חישוב השטחים על כן אני מתרשמת מרלוונטיות דרישה זו. עם זאת לא מצאתי הצדקה למסירת כל התקציבים, החשבונות ודוחות הגביה שנערכו בקשר לתחשיב דמי ההחזקה כמפורט בסעיף 14 י"C. בהתחשב בטענת ההגנה הממוקדת שהועלתה בעניין ניתן להסתפק במסמכים שפורטו בסעיף 14 י"א כמו גם בכרטסת שכבר גולתה."

בסעיפים 36-30 לבקשת הגילוי העכשווית נטענת, בתמצית, הטענה כי בתצהיר העיון השני לא נזכר כלל סעיף 14יא' שהיה על התובעות לבצע עיון על-פיו בהתאם להחלטה מיום 14.6.2021, וכן כי המסמך שצורף בפועל לעיון השני אינו ברור.

בסעיפים 12-11 לתשובת התובעות הן טוענות, בתמצית, כי רק בשל "טעות קולמוס" לא צוין בתצהיר העיון השני מספר סעיף 14יא' שבנדון, אך התובעות חשפו בפועל במסגרת העיון השני את המסמכים הרלוונטיים והמספיקים. התובעות אף משיבות לתהייה מסוימת שהעלו הנתבעות לגבי תוכן המסמך שגולה בפועל.

כמצופה, הנתבעות אינן מסתפקות בתשובת התובעות וחוזרות על טענותיהן שבבקשת הגילוי העכשווית.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיף 14יא': הבקשה נדחית.

משהתובעות מודות בטעות הקולמוס הנ"ל ומסבירות אותה, שוכנעתי כי ניתן לנטרלה לצורך הכרעה בבקשה גופה.

משנוטרלה טעות הקולמוס ומאחר שנימוקיי הנ"ל בכל הנוגע לדחיית הבקשה בנוגע לסעיף 14ג' רלוונטיים ודומים גם כאן (לגבי דחיית הבקשה בכל הנוגע לסעיף 14יא'), אין לי אלא להפנות לנימוקים הנ"ל.

סעיפים 14יג'-יד'

בסעיפים 14יג'-יד' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל דרישות התשלום שנשלחו לבעלי הזכויות בפרויקט לתשלום דמי האחזקה והניהול החל משנת 2001 ועד למועד זה;

כל האסמכתאות ו/או החשבוניות ו/או הקבלות בגין הכספים, ששולמו בפועל, לתובעות ו/או למי מטעמן, על ידי בעלי הזכויות בפרויקט בגין שירותי האחזקה והניהול בפרויקט, ובכללם התובעות עצמן כבעלות זכויות, החל משנת 2001 ועד היום, מפורטים חודש בחודשו".

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיפים אלו:

"סעיפים 14 י"ג – 14 י"ד – סעיפים אלה מתייחסים לדרישות תשלום ולאסמכתאות לגביית כספים בפועל מבעלי זכויות בפרוייקט בגין שירותי החזקה גביה ודמי ניהול.

אני מתרשמת מרלוונטיות הדרישה, וזאת בהתאם לפירוט לעיל, אך מוצאת את תקופת הדרישה גורפת (החל משנת 2001). בהינתן, שתקופת המחלוקת תחילתה ב10/15, אני מוצאת להורות על גילוי המסמכים כאמור משנת 2013 ואילך."

בסעיפים 44-37 לבקשת הגילוי העכשווית נטענת, בתמצית, הטענה כי המסמכים שגולו בעיון השני אינם מספיקים ואינם מלאים, בין היתר, מאחר שמדובר במסמכים מאותו מועד.

בסעיפים 15-13 לתשובת התובעת הן טוענות כי גם לגבי סעיפים אלו גילו וחשפו מלוא הדרוש. התובעות אף מבהירות את פשר המועד האחיד שצוין במסמכים שגולו. התובעות מוסיפות ומצהירות כי אין בידיהן מסמכים רלוונטיים נוספים.

הנתבעות בתגובתן לתשובה אינן מקבלות כמשכנעות את טענות התובעות בתשובתן.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיפים 14יג'-יד'': הבקשה נדחית.

מאחר שנימוקיי הנ"ל בכל הנוגע לדחיית הבקשה בנוגע לסעיף 14ג' רלוונטיים ודומים גם כאן (לגבי דחיית הבקשה בכל הנוגע לסעיפים 14יג'-יד'), אין לי אלא להפנות לנימוקים הנ"ל. לקחתי גם בחשבון הצהרת התובעות כי אין בידיהן מסמכים רלוונטיים נוספים.

סעיף 14יז'

בסעיף 14יז' לבקשה 25 העלו הנתבעות דרישת גילוי מסמכים ע"י התובעות, בלשון הבאה:

"כל תביעה ו/או מכתב התראה ו/או מכתב ו/או דרישה ו/או תכתובת ו/או תרשומת ו/או כל מסמך אחר בנוגע לכל תלונה ו/או טענה שקיבלו התובעות ו/או מי מטעמן בקשר עם הפרויקט ו/או מתן שירותי האחזקה והניהול בפרויקט מטעם התובעות ו/או מי מטעמן".

בהחלטה מיום 14.6.2021 הוחלט בזו הלשון לגבי סעיף זה:

"סעיף 14 י"ז – במסגרת סעיף זה מבקשות הנתבעות כל תביעה, מכתב התראה, מכתב דרישה תכתובות תרשומות ועוד בנוגע לכל תלונה או טענה שקיבלו התובעות בקשר עם הפרוייקט או בקשר למתן שירותי החזקה וניהול בפרוייקט אני מתרשמת כי מדובר בדרישה גורפת שאינה בהלימה לגבולות המחלוקת. עם זאת, אני מוצאת להורות לתובעות לגלות את כל התביעות שהוגשו בקשר למתן שירותי החזקה וניהול הפרוייקט."

בסעיפים 48-45 לבקשת הגילוי העכשווית נטענת, בתמצית, הטענה כי הדרוש לפי ההחלטה מיום 14.6.2021 נעדר לחלוטין מהגילוי השני ומתצהירו.

בסעיפים 17-16 לתשובת התובעות הן הודיעו כי התביעות הרלוונטיות לסעיף זב "הוגשו ונוהלו ככל הנראה לפני עשור" והתובעות פנו לבאי-כוחן במטרה לברר קיום העתקי מסמכים רלוונטיים, ויודיעו בתצהיר נפרד ובתוך 7 ימים אם ומה נתברר מהפנייה הנ"ל.

כמפורט מעלה, מאחר שהתובעות לא הגישו תצהיר נוסף במועד, תזכרתי אותן בהחלטה יזומה, ובעקבות התזכורת הן מסרו תצהיר מיום 10.11.2022, שבו הוצהר כי בעקבות הפנייה הנ"ל שנעשתה, לא הצליחו התובעות לאתר מסמכים רלוונטיים.

בנסיבות ובהיעדר מסמכים רלוונטיים עפ"י המוצהר ע"י התובעות, הבקשה גם לגבי סעיף 14יז' – נדחית.

סיכום

בקשת הגילוי העכשווי שבנדון – נדחית.

נוכח הסחבת הדיונית הבוטה בתיק זה, שלה אחראיות גם התובעות (והן כשלו דיונית אף בכך שלא הגישו התצהיר הנוסף כאמור לעיל באופן שאילצני לתזכרן), איני עושה צו להוצאות בהליך זה. עם זאת, בפסה"ד הסופי אביא בחשבון גם את ניהולו ואת תוצאתו של הליך זה, בחשבון ההוצאות הכולל.

בהחלטה עוקבת אתן הוראות דיוניות להמשך הדרך.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ג, 12 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.