לפניי תביעה כספית על סך 11,900 ₪ בגין נזקי תאונת דרכים שאירעה בפתח-תקוה ביום 17.3.17 בין רכב מסוג טויוטה מסחרי שמספרו 71-770-66 (להלן – הטויוטה) לבין רכב לימוד נהיגה מסוג דאצ'יה דאסטר שמספרו 67-721-37 (להלן – הדאצ'יה).

על פי הנטען בכתב התביעה ובעדות נהג הטויוטה, מר חורחה סנדקובסקי, הוא נהג בטויוטה בכביש דו סיטרי, נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, וכאשר חלף על פני הדאצ'יה, שהיה בעמידה בימין הדרך בנתיב נסיעתו, חש לפתע מכה בצד הימני של הטויוטה. לאחר שנעצר ראה שחזית הדאצ'יה בתפנית שמאלה אל תוך הנתיב והסיק שפינה קדמית-שמאלית של הדאצ'יה פגעה בצד הימני של הטויוטה. נהג הטויוטה הכחיש כי יצא לעקיפה בנתיב הנסיעה הנגדי אם כי אישר שחלף על פני הדאצ'יה. עוד הכחיש שלפני הדאצ'יה עמדה משאית. הוא אישר שלא ראה את סטיית חזית הדאצ'יה אל תוך הנתיב, אלא הסיק זאת מתוך העובדה שלאחר שעצר בעקבות שמיעת המכה, בחלוף כ-10 שניות, ראה את חזית הדאצ'יה מופנית כלפי מרכז הנתיב.

בניגוד לעדות נהג הטויוטה, העיד בנו, אשר ישב לצדו בעת התאונה, כי הדאצ'יה עמד בחניה כפולה וכי נהג הטויוטה "ניסה לעקוף" אותו. עוד אישר הבן שבמהלך העקיפה עבר הטויוטה לנתיב הנגדי ולאחר שחלפו על פני הדאצ'יה "רצו לחזור לנתיב הימני". עוד אישר כי התאונה התרחשה כשהטויוטה "בכיוון חזרה לנתיב הימני". העד סיפר שלא ראה את הדאצ'יה סוטה שמאלה לעבר כיוון הנסיעה של הטויוטה, אלא הסיק זאת על סמך מבט מאוחר במראת הטויוטה, בה נראה הדאצ'יה בסטיה שמאלה אחרי התאונה.

במסגרת פרשת ההגנה העידו התלמידה שנהגה אותה עת בדאצ'יה, גב' אניטה מוסטובוי, והמורה לנהיגה שישבה לצדה, גב' אורנה גרין. השתיים סיפרו שעמדו מאחורי משאית בנתיב הנסיעה והמתינו. כעבור מספר דקות הגיע רכב הטויוטה, עקף את הדאצ'יה משמאל תוך שהוא עובר לנתיב הנגדי, וכאשר שב לנתיב הימני, פגע עם צד ימין של הטויוטה בפינה קדמית-שמאלית של הדאצ'יה, כל זאת כאשר הדאצ'יה בעצירה מוחלטת.

לאחר ששמעתי את עדי התביעה ועדי ההגנה, אני מעדיף את גירסת עדי ההגנה, גירסה אשר נתמכת בעדות נוסע הטויוטה, כמפורט לעיל. למעשה, גירסת נוסע הטויוטה מחזקת את גירסת עדות ההגנה וסותרת את גירסת נהג הטויוטה. בעוד נהג הטויוטה שלל שעקף את הדאצ'יה תוך שהוא נוסע בנתיב הנסיעה הנגדי, הרי שהנוסע מאשר גירסת עדות ההגנה לפיה הטויוטה עקף את הדאצ'יה משמאל כאשר הוא נוסע בנתיב הנגדי. עוד אישרו נהג הטויוטה והנוסע שכלל לא הבחינו בדאצ'יה כשהוא סוטה לעברם או כשהוא מתחיל בנסיעה, ולמעשה הסיקו ענין זה בדיעבד, לאחר התאונה, כשראו את חזית הדאצ'יה מופנית כלפי מרכז הנתיב. לעומת זאת, נוסע הטויוטה לא שלל את התיזה לפיה הפגיעה בדאצ'יה ארעה כאשר הטויוטה שב לנתיב הימני לאחר עקיפה בנתיב הנגדי.

במצב דברים זה, ומשאופי הנזקים יכול להתיישב גם עם גירסת עדות ההגנה, אני מעדיף את גירסתן לתאונה, גירסה שכאמור נתמכת בעדות נוסע הטויוטה, לפיה רכב הטויוטה יצא לעקיפה בנתיב הנגדי ומששב לנתיב הימני פגע עם צדו הימני בפינה הקדמית-שמאלית של הדאצ'יה.

לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה והתובעת תישא בשכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ ובתשלום שכר הבטלה של עדי ההגנה – הכל לתשלום בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.