האם נחתם הסכם תיווך בין הצדדים ביחס לדירה ברחוב פנחס מאירי 37 פתח תקווה? זו השאלה שבמחלוקת בתיק זה.

רקע וטענות הצדדים

1. בראשית ינואר 2013 רכשו הנתבעים את הדירה המצויה ברחוב פנחס מאירי 37 בפתח תקוה, שהייתה בבעלות משפחת קרדי, תמורת סך של 2,558,000 ₪ (להלן: "הדירה מרח' מאירי"). הדירה נרכשה ללא מעורבות של מתווך במהלך המו"מ בין הצדדים וחתימת ההסכם.
2. רק בשנת 2017, הוגשה התביעה דנן לדרישת תשלום דמי תווך מהנתבעים, רוכשי הדירה.
3. אין מחלוקת כי הנתבע חתם על הסכם להזמנת שירותי תיווך מהתובע ביום 11/9/12 (להלן: "הסכם התיווך").
4. בהסכם התווך מופיעות שלוש דירות, שתיים מהן נמצאות ברחוב יעל רום 18 בפתח תקוה כאשר ליד כל אחת מהן מופיע המועד 11/9. וכן מופיעה הדירה ברחוב המאירי לידה מופיע המועד 13/9 (ראה נספח ב לתצהיר התובע) .
5. מעיון בהסכם התווך עולה כי ברובריקת הדירות אותן הראה המתווך לנתבע ישנן שתי חתימות בלבד, למרות שההסכם מתייחס לכאורה ל-3 דירות.
6. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הראה לנתבע את שתי הדירות ברח' יעל רום ב-11/9.
7. אין מחלוקת כי התובע לא הפגיש בין הנתבעים למוכרי הדירה ברח' מאירי- משפחת קרדי וכי ההסכם בין הצדדים לא נחתם בסיועו של התובע.
8. המחלוקת כאמור עולה ביחס לשאלה האם הסכם התיווך נוגע לדירה מרחוב המאירי שבסופו של יום נרכשה ע"י הנתבעים, או שהסכמתם ביחס לתווך מתייחסת לדירות ברח' יעל רום 18 בלבד.
9. התובע, שהינו מתווך במקצועו, טוען כי הוא זה שהציג לנתבעים את הדירה ברח' המאירי ב-13/9 ומשכך עליהם לשלם לו את דמי התווך. עוד טוען התובע כי מאחר והנתבעים לא שילמו במועד את דמי התיווך, בהתאם למוסכם בסעיפים 4-5 להסכם התיווך, הוא זכאי לכפל דמי התיווך.
10. הנתבעים טוענים מנגד כי התובע לא הציג להם את הדירה מרחוב המאירי והם הגיעו אליה באמצעות חברה, הגב' קרן כהן, אשר מתגוררת בקרבה לנכס והיא זו שהפנתה את תשומת ליבם לעובדה כי הנכס מוצע למכירה.
11. כמו כן, הנתבעים טוענים כי הם לא חתמו על הסכם התיווך ביחס לדירה ברחוב המאירי. לטענתם, החתימה נוגעת ביחס לשתי הדירות הראשונות, וכי במועד החתימה על הסכם התיווך, כלל לא הופיע הדירה מרחוב מאירי בטבלה אלא פרט זה נוסף בדיעבד ע"י התובע לאחר שנודע לו על רכישת הדירה במטרה לגרוף שכר לא לו.

דיון והכרעה

1. אקדים ואומר, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסמכים שצורפו וראיותיהם, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.
2. בהתאם להוראות סע' 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, עולה כי לצורך קבלת דמי תווך על התובע להוכיח שלשה תנאים:
3. היותו מתווך בעל רישיון.
4. חתימה על הסכם תווך המתייחס לנכס הספציפי נשוא העסקה.
5. היותו של המתווך גורם יעיל.
6. התובע לא הוכיח כי חתם עם הנתבע על הסכם תווך ביחס לדירה ברח' המאירי וכן לא הוכיח כי היה הגורם היעיל לחתימת עסקת המכר בין הנתבעים למשפחת קרדי.
7. השאלה העיקרית בתיק זה הינה, כאמור, האם הנתבעים אכן חתמו על הסכם תיווך ביחס לדירה ברחוב המאירי או כטענתם, הסכם התווך התייחס רק לדירות ברח' יעל רום?
8. ב"כ התובע בסיכומיו טען כי די בכך שיש הסכם תווך חתום כדי לענות על הדרישה החוקית, אולם בכך הוא מתעלם שההסכם חייב להתייחס לנכס הספציפי נשוא העסקה והרי סלע המחלוקת הוא האם חתם הנתבע על כך שהתובע הציג לו את הדירה ברח' המאירי ב-13/9, או שהתובע הוסיף את פרטי הדירה להסכם מבלי להציגה לנתבע וזאת לאחר שהציג לו את שתי הדירות ביעל רום ב-11/9 ותו לא.
9. התובע לא התייחס כלל בתצהירו לטענה לפיה הוא החתים את הנתבע על הסכם התיווך ביחס לדירה ברח' המאירי. כל טענתו בתצהיר עדותו הראשית מתמצית בכך שב- 11/9 הציג לנתבע את הדירות ברח' יעל רום ואז החתים אותו על הסכם התווך ובהמשך ב-13/9 הציג לנתבע את הדירה ברח' המאירי. (סע' 5,6 ו-8 לתצהירו). התובע לא מתייחס להחתמת הנתבע על הסכם התווך באותו מועד.
10. לא רק זו שהתובע לא הציג כל גרסה פוזיטיבית ביחס לשאלה העיקרית בתיק והיא החתמת הנתבע על הסכם התווך ביחס לדירה ברח' המאירי, הרי גם כשנחקר ביחס לחתימות על הסכם התווך היו תשובותיו מתחכמות ולא סדורות ולא נתתי בגרסתו כל אמון.
11. תחילה העיד התובע בחקירתו כי הוא מזהה ארבע חתימות על ההסכם, כאשר שלוש מהן ליד הדירות (רא' עמ' 14, שורה 6 לפרו') וזאת תוך שהוא מתעלם בכוונה מכך שיש רק שתי חתימות ליד הדירות. בהמשך, חזר בו התובע מגרסתו ולא ידע האם יש שתי חתימות או שלוש חתימות על הסכם התיווך ליד הדירות (ראה עמ' 14 שורה 23).
12. מעבר לכך, התובע אישר בחקירתו בצורה ברורה כי הוא מחתים קונה ליד כל דירה, שהוא מציג לו. עצם ההודאה, יחד עם העובדה שעל המסמך יש שתי חתימות בלבד, מחזקת את גרסתו של הנתבע כי הוא חתם רק על שתי הדירות ברח' יעל רום.
13. אמנם בהמשך חזר בו מהצהרתו הראשונית לפיה הוא מחתים לקוח ליד כל דירה כשהעיד כי הוא לא בודק את המיקום בו חותם הלקוח. (ראה עמ' 8 שורות 23-27 לפרו'), אולם היה מדובר בגרסה כבושה שלא נתתי בה אמון.
14. לא רק זו, אף זו. לגרסת התובע, הוא קיבל בתאריך ה- 2.10 הצעה מהנתבע לרכישת הדירה בסך של 2.5 מיליון ש"ח עם פינוי של שנה. הצעה זו הועברה לפי עדות התובע, למשפחת קרדי אשר אישרו אותה. כאשר נשאל התובע מדוע לא חזר לנתבע והודיע לו שהמוכר מעוניין להמשיך במו"מ לחתימה, השיב כי הנתבע ניתק אתו כל קשר ולא ענה לו יותר לטלפונים (ראו עמ' 18, שורות 1-3, 14).

אולם, מעיון בנספחים שצירף התובע לתצהירו עולה כי הוא עצמו צירף את פירוט שיחת הטלפון עם הנתבע מהן עולה כי התובע דיבר עם הנתבע, גם לאחר התאריך 2.10 שיחות ארוכות של מספר דקות (כך למשל רא' עמ' 8 לפירוט השיחות -נספח ה' לתצהיר התובע ביום 9/10 שיחה של למעלה מ-5 דק' וביום 10/10 שחה של למעלה מ-3 דק).

הנה כי כן תשובתו של התובע כי הנתבע ניתק איתו קשר, אינה נכונה בלשון המעטה.

1. העובדה שלמרות שהיה בין התובע לנתבע קשר גם לאחר ה-2/10 מעידה גם על חוסר מהימנות גרסת התובע, ומעבר לכך, הדבר מעיד על כך שהתובע לא היה גורם יעיל בעסקה, שהרי היה מצופה ממנו להמשיך ולתווך בין הצדדים לצורך חתימה על הסכם מכר, אולם לגרסתו שלו, הוא לא עשה כן.
2. גרסתו של התובע מעוררות תמיהות נוספות, שיש בהן כדי להשליך על מהימנותו. כך למשל נראה כי בתביעה שהגיש נגד המוכרים טען שהראה את הדירה לנתבע בנוכחות הורי המוכרים (סע' 14 לתצהירה של גב' קרדי), אולם בהליך כאן לא הועלתה טענה מעין זו והרי ככל שהדברים נכונים היה ניתן לזמן לעדות את מי שהיה בדירה בעת הצגתה כביכול לנתבעים וההימנעות מכך אומרת דרשני.

כמו כן, גב' קרדי הצהירה כי התובע אמר לה שרוכש הדירה ויתר על הצעתו והיא אינה רלוונטית עוד (סע' 10 לתצהירה), בעוד שבהליך זה טען התובע כי הנתבע ניתק איתו קשר.

1. עדותו של הנתבע הייתה עדות מהימנה ומשכנעת. הנתבע טען באופן עקבי, הן בכתב ההגנה, הן בתצהיר והן בחקירתו הנגדית, כי לא חתם על שירותי תיווך ביחס לדירה ברחוב המאירי וכי התובע לא הראה לו דירה זו.
2. עדותו של הנתבע בדבר העדר חתימה נתמכת בכך שבהסכם התווך מופיעות שתי חתימות בלבד ליד הדירות, כאשר הסכם התווך מתייחס לכאורה ל-3 דירות. הנתבע הסביר כי התובע הראה לו רק את שתי הדירות האמורות והוא חתם לידן.
3. כמו כן הנתבע צירף מסמכים למו"מ שניהל ביחס לרכישת דירה אחרת במהלך חודש נובמבר, מסמכים אלו מחזקים את טענתו של הנתבע לפיה הוא לא נתן הצעה לרכישת הדירה ברח' מאירי בחודש אוקטובר, שהרי לו היה עושה כן, מה הטעם בניהול מו"מ עם דירות אחרות.
4. אציין כי בניגוד לטענת ב"כ התובע, לא מצאתי סתירה בין האמור בסעיף 7ב' לכתב ההגנה של הנתבע (אשר אומץ כחלק מהתצהיר בסע' 2 לתצהירו) לאמור בסעיף 13 לתצהירו שכן עיון בסעיף 7ב' מעלה כי המדובר בסעיף הדן בטענה תיאורטית וזה לשונו: "אפילו (הדגשה שלי. מ.כ.) התקיימו שיחות טלפון בין התובע לנתבעים בעניין הדירה לאחר שהחל לנהל מו"מ עם משפחת קרדי היו שיחות אלה בתוקף תפקידו של תובע כמתווך של קרדי". לא רק שמדובר בטיעון תיאורטי שבו אין אישור בפועל לקיום השיחות אלא גם שהתקופה אליה מתייחסים הסעיפים שונה. כך, בעוד שבסעיף 7 מתייחס הנתבע לשיחות לאחר שהחל המו"מ מול מר קרדי, סעיף 13 מתייחס לשיחות בין התובע לבין הנתבע עד שנחשפו לדירת קרדי. לא התרשמתי כי העובדה שהנתבע לא ידע להשיב לשאלות שנשאלו בהקשר זה, מעידה על חוסר מהימנותו, שכן נראה היה כי התצהיר מנוסח באופן מורכב ביחס לתקופות שונות והנתבע לא הבין את כוונת ב"כ התובע בשאלותיו.
5. כמו כן לא מצאתי גם כי עצם קיום שיחות הטלפון בתקופה שלאחר ה-13/9 בין התובע לנתבע מעידה כי הקשר בין הצדדים התייחס לדירה ברח' המאירי. הנתבע לא זכר כלל את תוכן השיחות, עובדה ברורה מאליה בהתחשב בכך שמדובר בשיחות משנת 2012! ולא ניתן לטעון רק על סמך פלט שיחות כי הצדדים דיברו אודות הדירה ברח' המאירי.

לא רק זאת, הדעת נותנת כי לו היו שיחות כה רבות ביחס לנכס ברח' המאירי, היה התובע משתף את המוכרים, משפחת קרדי בשיחותיו ביחס למו"מ שמתנהל, אולם לא כך הם הדברים.

1. גרסתו של הנתבע נתמכת בשתי עדויות נייטרליות נוספות אחת מטעם המוכרת של הדירה, הגב' הלה קרדי והשנייה של גב' כהן, אשר היא זו שדיווחה לנתבעים כי יש ליד מקום מגוריה דירה למכירה.
2. הגב' הלה קרדי, מוכרת הדירה, העידה כי אין לה ידיעה מי הציע לרכוש את דירתה ב-2/10 וכי התובע מעולם לא אמר לה כי מדובר בנתבעים. כמו כן אישרה כי כשבאו הנתבעים לרכוש את הדירה שאלה אותם אם באו דרך תווך והם השיבו בשלילה. עוד העידה כי התרשמותה הייתה שהנתבעת רואה את הדירה בפעם הראשונה (וזאת בניגוד לטענת התובע כי הביא את הנתבעים לדירה מספר פעמים קודם לכן).
3. גב' קרן כהן שגרה אותה עת מול הדירה נשוא ההליך, העידה כי ראתה שלט מחלון ביתה למכירה על הדירה, והפנתה את הנתבעים לכך שנמכרת דירה בשכנות אליה. (ראו עמ' 20, שורות,2, 22, 29-30 לפרו') .התרשמתי ממהימנותה של גב' כהן אשר לא הסתירה את עובדת היותה חברה טובה של הנתבעת כמו גם את העובדה שהשלט שראתה מלכתחילה היה של "רימקס".
4. לא ניתן לקבל את טענת ב"כ התובע כי העובדה שהיה לו הסכם בלעדיות כמתווך של משפחת קרדי היא לכשעצמה מעידה כי אין כל הצדקה שלא יראה דירה זו לנתבעים כמתווך מטעמם. מדובר בטענה ספקולטיבית. עצם היותו מתווך בבלעדיות של דירה אחת אינו מעיד שהוא מראה לכל לקוחותיו המחפשים דירה את אותה דירה, הרי לכל לקוח יש דרישות אחרות. לא רק זאת אלא שהנתבע הסביר כי בתקופה שבה התקשר עם התובע הם חיפשו לקנות דירה באם המושבות בלבד בעוד הדירה שנרכשה בסופו של יום הייתה בנווה גן. כך שייתכן שזו הסיבה לכך שלא הוצגה הדירה מלכתחילה בפני הנתבע.
5. בשולי הדברים יאמר כי לא מצאתי להתייחס לטענות נוספות שהעלה ב"כ התובע בסיכומיו, שכן אין בהן כדי להשליך על התוצאה.
6. לאור האמור לעיל אני קובעת כי התובע לא הציג את הדירה ברח' המאירי לנתבעים ולא החתים את הנתבע על הסכם תווך ביחס לדירה.
7. כיוון שכך, התביעה נדחית. בהתחשב בסכום התביעה ובתוצאת ההליך ישלם התובע הוצאות הנתבעים בסך של 15,000 ₪.
8. המזכירות תשיב לנתבעים את ההוצאות שהופקדו על ידם.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.