בפני בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המבקש לעיין מחדש בתנאי הערובה שנקבע בעניינו עת שוחרר ממעצר ביום 20.6.17. המבקש מכוון עתירתו לביטול צו עיקול ברישום של נכס מקרקעין על שם המבקש, ברחוב אלישבע קפלן בחיפה.

רקע וטענות הצדדים:

המבקש הינו רואה חשבון, ובעל חברה העוסקת בהחזרי מס. מיוחסים לו חשדות לביצוע עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. היקף העבירות, להערכת המשיבה, מגיע כדי 10 מיליון ₪.

המבקש שוחרר ביום 20.6.17, בהחלטת כב' השופט ז' פלאח, בהסכמת הצדדים ובתנאים הבאים:

הפקדת סך במזומן של 100,000 ₪; עיקול ברישום על נכס ברחוב אלישבע קפלן 21, חיפה; התחייבות עצמית על סך 500,000 ₪; ערבות צד ג' על סך 250,000 ₪; צו עיכוב יציאה מן הארץ.

לטענת המבקש, חלף זמן ניכר מאז החלטת השחרור – אולם החקירה לא הסתיימה, ואף המבקש נחקר פעם אחת, ולדקות ספורות (ביום 20.6.17) ומאז לא זומן כלל לחקירה. החקירה בעניינו גרמה להד תקשורתי, ולהשלכות אשר גרמו לנזק כספי לעסקיו של המבקש – לקוחות ביקשו להפסיק להיעזר בשירותיו של המבקש, הטיפול בבקשות החזר ובדו"חות חכספיים שהגיש המבקש – מתעכב על ידי המשיבה, ועוד. בשל הפגיעה הכלכלית במבקש, הוא מתקשה לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו, לרבות תשלומי מזונות, הלוואות, תשלומי משכנתא על הנכס המעוקל, ועוד. לשיטתו של המבקש, די בבטוחות המצויות בידי המשיבה, ואין מקום גם בעיקול ברישום על הנכס. ברצונו של המבקש למכור את הנכס, בשל הקושי הכלכלי אליו נקלע.

המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען כי החשדות נגד המבקש מבוססים, ומלמדים כי בין השנים 2011-2017 זייף המבקש אישורים ומסמכים שונים המשפיעים במישרין על החזרי מס שקיבלו לקוחותיו. בנוסף, בדו"חות אישיים של המבקש שהגיש לשנים 2010-2013 וכן 2016 – ישנה אינדיקציה להגשת אישורים מזויפים נוספים. נטען כי צוות עובדים מתוגבר מבצע מיון והערכה של החומר שנתפס [המדובר באלפי מסמכים]. להשלמת הבדיקה יידרש פרק זמן נוסף. המשיב הסכים לתנאי השחרור ביום 20.6.17, לרבות צו העיקול על הנכס. משכך, אין לקבל כלל את טענתו לפיה יש מקום לעיין מחדש בהחלטה ובתנאי השחרור. לתגובת המשיבה צורף דו"ח סודי אותו סימנתי במ/1.

בדיון בפני היום חזר ב"כ המבקש וטען, כי מלכתחילה סברה המבקשת כי ניתן להסתפק בתנאי שחרור מתונים יותר [לתמיכה בטענתו צירף טיוטה של תנאי שחרור, אשר הועברה אליו טרם שחרורו של המבקש ממעצר; לפי הטענה, הסכימה המשיבה כי המבקש ישוחרר בתנאים הכוללים הפקדה במזומן בסך 700,000 ₪, וללא עיקול על הנכס].עוד נטען כי אחד השיקולים שעמדו בבסיס הסכמתו של המבקש לשחרור בתנאים שנקבעו ביום 20.6.17 – נעוץ במצבו הרפואי של המבקש (אשר היה מאושפז באותו זמן בבית החולים. המבקש סבר כי הטלת עיקול ברישום על הנכס לא תפריע למהלך חייו ועסקיו. ואולם מצבו הכלכלי השתנה לרעה, באופן שהמבקש לא צפה מראש, ועל כן הוא מבקש כעת למכור את הנכס [יצוין כי ב"כ המבקש טען, בנוסף, כי ההתדרדרות במצבו הכלכלי של המבקש נעוצה ב"תכנית סדורה" של המשיבה, שנועדה "לחסל את עסקיו" של המבקש; ב"כ המבקש לא תמך טענות והאשמות קשות אלו בכל ראיה, ומוטב היה לולא היו באות טענות אלו לאוויר העולם].

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה (ובדו"ח הסודי על נספחיו), בתשובת המבקש ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, ולמען הסר ספק, אציין כי עיינתי בדו"ח הסודי ובשלל נספחיו – המדובר בחומר ראיות נכבד, המבסס חשדות כבדים נגד המבקש, והקושרים אותו לעבירות המיוחסות לו. עוצמתו של החשד – גבוהה. מחומר החקירה בו עיינתי עולה לכאורה כי המשיב פעל לקבלת החזיר מס עבור חלק מלקוחותיו, תוך זיוף מסמכים שונים, ובהיקף לא מבוטל כלל ועיקר.

שנית, וזה העיקר – המבקש שוחרר בתנאים עליהם הסכימו הצדדים. לנוכח הסכמה זו, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקש, כי מלכתחילה הייתה מוכנה המשיבה להסתפק בתנאים "צנועים" יותר. התנאים שנקבעו כוללים עיקול ברישום על הנכס מושא הבקשה.

לא מצאתי כי חל כרסום או במארג הראיות ולהתרשמותי עוצמת החשדות נגד המבקש – לא נחלשה מאז נקבעו תנאי השחרור הנ"ל. לנוכח פרק הזמן שחלף ומורכבות החקירה והיקפה – הרי שגם לא חלף זמן ניכר מאז ניתנה ההחלטה. ודאי לא באופן המצדיק כרסום בתנאים המגבילים, כמבוקש.

שלישית –ההנחה המובנית בתנאים מגבילים אשר נקבעו בהסכמת הצדדים, ולתקופה של 180 ימים – כי תנאים אלו ימשיכו לחול עד תום החקירה (או תום 180 הימים, לפי המוקדם), וכי כל עוד החקירה נמשכת התמשכות סבירה – לא תקום עילה לשינוי או ביטול מי מהתנאים [השווה בהקשר זה בש"פ 6772/05 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2005); בש"פ 2016/05 חודויארוב נ' מדינת ישראל (31.3.2005)].

השינוי במצבו הכלכלי של המבקש אינו עולה כדי שינוי נסיבות המצדיק סטיה מההסדר ומהתנאים המגבילים שנקבעו בהסכמת הצדדים. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבה, כי למבקש נכסים נוספים (ר' למשל מסמך במ/2), וכי ככל שנקלע לקושי כלכלי, אין הכרח כי ייפרע דווקא מהנכס מושא הבקשה.

אף לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המבקש, לפיה התנאים שנקבעו בהסכמת הצדדים – מלכתחילה אינם מידתיים, וכי המבקש נתן הסכמתו להם רק בשל מצבו הרפואי. המציאות מלמדת כי המבקש "חי בשלום" עם תנאים אלו מזה מספר חודשים, אף לאחר שמצבו הרפואי השתפר, ופנה לביטול העיקול על הנכס רק בחלוף כארבעה חודשים מאז שוחרר. יש בכך כדי ללמד על רצינותה של טענה זו.

סוף דבר – הבקשה נדחית. התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטת כב' השופט ז' פלאח ביום 20.6.17 – יוותרו על כנם.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

הדו"ח הסודי ונספחיו יוחזרו לידי המשיבה בתיאום עם המזכירות.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.