1. בפני בקשת הנתבעת לדחיה על הסף, בטענה כי התובע לא עבד אצלה, וכי מסמך על שמו זוייף.
2. בפני תגובת התובע המתנגדת לה, מחמת שדחיה על הסף הויא סעד קיצוני ומחמת שהבקשה לא נתמכה בתצהיר או במסמך כלשהו.
3. בפני תשובת הנתבעת המוכנה לצרף תצהיר.
4. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים מצאתי כי אף אם יוגש תצהיר תומך לעובדות בבקשה דינה להידחות מהטעמים מטה.
5. זאת ועוד בהנתן שכבר ב8/10/17 נתנה החלטה בעניין ,לאור ההחלטה יכלה הנתבעת לצרף תצהיר או כל אישוש אחר לטענת הזיוף.
6. טענת זיוף מסמך, מקומה להתברר בדיון לגופו של עניין במהלך מסכת הראיות. אין לדחות על הסף בגין טענה זו אף לו נתמכה בתצהיר.
7. בכתב התביעה,צורף פרט לאישורים המודפסים גם אישור אחד בכתב יד. אליו אין התייחסות בבקשה.מכל מקום טענה לגביהם צריכה להתברר בהליך.
8. אכן דחיה על הסף הינה סעד קיצוני ובית הדין הארצי פסק כי יש להעדיף בירור התביעה .
9. על כן הבקשה נדחית.
10. נוכח החלטה קודמת ותוצאות בקשה זו, הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 1000 ₪ תוך 7 ימים ללא קשר לתוצאות ההליך ונוכח חיובו במתן תגובה. לא ישולם הסכום במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.