בפני תביעה בסדר דין מהיר. כיוון שמדובר בסדר דין מהיר ינומק פסק הדין על דרך הקיצור.

ראשיתה של התביעה בהתנגדות לביצוע הנתבע שהוגשה על ידי הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל לפי תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם 1979. התובעת הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה בשנת 2011. הנתבע באיחור רב 18.6.17 הגיש התנגדות לבית משפט זה. ביום 11.3.18 התקבלה ההתנגדות בתנאי שהנתבע יפקיד בקופת בית משפט סך של 5,000 ₪. הנתבע הפקיד הסכום וההתנגדות התקבלה.

לפי טענת התובעת, שהינה חברה הרשומה כדין בישראל והינה זכיינית של חברת אוויס לישראל, הנתבע שכר ממנה רכב ולא שילם את מלוא דמי השכירות הנדרשים ממנו. סכום החוב שלא שולם בגין שכירת כל רכב עמד על סך של 10,210 ₪.

התובעת הציגה שתי חשבוניות מהן עולה, כי חשבונית מספר 645180450 מיום 2.8.09 על סך של 4,416 ₪ לא שולמה. כמו כן לא שולמה חשבונית 645181540 על סך של 5,793 ₪. כך שהחוב המצטבר עומד על סך של 10,210 ₪.

לטענת הנתבע הוא שכר במשך שנים רבות רכבים מהתובעת ובמהלכן שילם לה כספים רבים. בשנת 2009 הוא נפל קורבן למרמה. ביום 16.8.09 הוא החזיר את הרכב ששכר אלא שכרטיס האשראי שלו לא כובד. לדבריו התקשר אליו נציג החברה כי ישלם את חובו והוא השיב לו שאין בידו לשלם את החוב, אלא בתשלומים של 200 ₪ לכל חודש. לדבריו, הבטיח לו הנציג, לאחר שהסביר לו את מצבו הסבוך למחוק לו את כל החוב.

לטענתו, החברה מסרה לו את כתב התביעה ברחוב מבוא העולה אך הוא לא התגורר ברחוב זה.

ביום 25.6.19 התקיים דיון בפני.

להלן עיקר דבריה של נציגת התובעת:

"ש. על בסיס מה אתם מחייבים את הנתבע בסכומים הנטענים בכתב התביעה?

ת. אני מתבססת על סכום השכרת הרכב. כאשר מגיע לקוח ורוצה השכרה, חותם על חוזה שמובהר לו הסכום וכל הפרטים שהוא אמור להיות מחויב, התעריף החודשי וכו', עובדה לכך שהוא שילם לאורך כל הדרך . הוא רק לא שילם את החודש והפרש הימים מהחודש השני.

ש. מאיזה חודש הוא לא שילם ועל מה את מסתמכת?

ת. הוא לא שילם מה- 30.6.09 עד 30.7.09 חודש אחד ואת הימים מה- 30.7 ועד 16.8.09, שבו הוחזר הרכב, הוא היה לו חיוב גם על הימים היחסיים, גם על הדלק, וגם על השתתפות עצמית בעת החזרת הרכב.

ש. הרי הוא שילם בכרטיס אשראי?

ת. נכון.

ש. אז מה קרה עם כרטיס האשראי?

ת. הוא הכחיש עסקה. חב' אשראי החזירה לנו תשובה שהוא הכחיש עסקה.

ש.ת. אני מצביעה על מסמכים שהוכחשה עסקה והם: טופס מחב' אשראי - נספח מספר 5."

להלן עיקר דבריו של הנתבע:

"ת. אני מסכים לזה שאני לא שילמתי. הטענה שלי, שאני שכרתי במשך 5 שנים מכונית אצלם. או 4.5. לא זוכר תאריך התחלה. או 04 או 05. הייתי אדם אמיד ונפלתי בשל הונאה. איבדתי את כל כספי. היו לי קצת חסכונות כאשר חזרתי לארץ. אז באתי לאויס ואמרתי להם שנפלתי בעוקץ. באתי והחזרתי להם את האוטו ואמרתי שאני לא יודע אם הכרטיס האשראי יחזור כי נפלתי בעוקץ. הוא ניסה להעביר את הכרטיס ואמר שעבר. חשבתי שהכל בסדר. אחרי כמה שבועות אני חושב שקוראים לאחד שם בשם תומר אבל אני לא בטוח, הוא אמר שזה לא עבר. הוא אמר כי הוא קיבל הודעה שמכרטיס האשראי לא עבר. אמרתי לו שאין לי אגורה כעת לשלם ואחזיר כל חודש 100 ₪. הוא אמר שלא יכול להסכים לזה כי הוא רק עובד בסניף. הוא אמר שהוא ידאג שאחד מבני ברק ידבר איתי. דיברתי איתו ואז באתי למשרדים ודיברתי איתו. האוטו אף פעם לא היה חדש. ביקשתי שיוותרו לי על 10,000 ₪ ויעשו לי הנחה, אמר שיבדוק ואז חזר ואמר "בסדר, אנחנו מוותרים לך"."

וכן אמר הנתבע:

"ש. מתי זה היה?

ת. זה היה לפני ראש השנה של 09, לא זוכר את היום. לא זוכר את שמו. אין לי הוכחה לגבי מה שאמרתי, אני רק טוען. ההוכחה שלי שאיני מכחיש את החוב.

ש. אתה אומר שאתה מודה שיש לך חוב, אבל אתה אומר שאתה רוצה שיוותרו לך על הריביות?

ת. אם הם היו אנשים עם לב, אדם שהרוויחו עליו כל כך הרבה. האדם שישבתי מולו אמר שהוא יכול לוותר לי. היו לי הרבה חובות בכל מיני מקומות.

ש. נגיד שתחויב כעת, יש לך מאיפה לשלם?

ת. לא. אין לי. אוכל לשלם כמה מאות שקלים בכל חודש."

לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות אני סבור שדין התביעה להתקבל.

הנתבע בדבריו מודה בחוב ואולם טוען שמאן דהו מהחברה מחק את החוב. אלא שהנתבע לא הוכיח שהחוב נמחק על ידי נציג החברה. ההיפך הוא הנכון, התובעת הקפידה לגבות את החוב ושמרה על תיעוד המצביע שהנתבע חייב כספים, עקב זאת שכרטיס האשראי שלו נדחה. הנתבע בדבריו הודה בחוב אך ביקש כי התובעת תמשוך ידה מגביית ריבית על החוב שהגיעה כדי החוב המקורי.

בעניין זה של הריבית טען ב"כ התובע כי הוא "רוצה להסכים שהקרן תוצמד רק מהיום שהוא הגיש התנגדות".

מכל המקובץ, התוצאה היא שהנתבע ישלם את סכום הקרן בסך של 10,210 ₪ אשר יישא ריבית והצמדה מיום הגשת ההתנגדות ועד לתשלום בפועל וזאת תוך 30 יום. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,000 ₪ הוצאות משפט. סכום ההפקדה בסך של 5,000 ₪ יועבר לידי התובעת לאלתר ויהווה חלק מתשלום הסכום שנפסק לעיל.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, בהעדר הצדדים.