בחודש אוגוסט 2016 הזמין התובע מאת הנתבע משטחי שיש ומדרגות שיש לביתו, וכן עבודות להתקנת השיש בבית.

אין מחלוקת כי הנתבע סיפק את עיקר החומר כבר בחודש אוקטובר 2016, ואף ביצע עבודות להתקנת המדרגות בחודש מרץ 2017.

אין מחלוקת בנוסף כי התובע שילם לנתבע 10,000 ₪ בחודש אוגוסט 2016 (בשתי המחאות שהעתקן צורף), ו- 9,200 ₪ נוספים בחודש מרץ 2017.

הצדדים אף אינם חלוקים בנוגע לכך שהנתבע לא השלים את ביצוע העבודות בבית התובע, כי לא התקין פנלים למדרגות ולא ביצע גמר עבודה לרבות ליטוש קצות משטחי השיש.

אין גם חולק כי בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע להתקנת המדרגות, אשר הובילה לכך שהתובע עקר את המדרגה האחרונה וזו נשברה בלהט הרגע.

לטענת התובע, בין הצדדים סוכם כי שיעור העבודות יעמוד על סך של 15,000 ₪ בתחילה, וכי לאחר מכן סוכם על תוספות ומכאן הסכום ששולם.

עוד טען התובע כי התשלום האחרון (6,200 ₪ מתוך 9,200 ₪ ששולמו בחודש מרץ) נועד לכיסוי מלוא יתרת החוב ולגמר חשבון, ובסעיפים 10-11 לכתב תביעתו פירט והבהיר כי הסך של 6,200 ₪ מהווה גמר חשבון לרבות תוספות הכוללות אספקת 20 מ"ר אריחי שיש, וכן תשלום בגין מנוף בסך של 600 ₪.

התובע טוען כי קיבל חשבונית בסך של 9,200 ₪, לאחר שדרש קבלת חשבוניות, אך לא קיבל חשבונית בגין התשלום בסך של 10,000 ₪.

לטענתו, הנתבע לא השלים את העבודות על אף פניות חוזרות ונשנות אליו, ועל אף מכתב התראה שנשלח מטעם ב"כ התובע.

לשיטתו נותרו ליקויים ועבודות שלא הושלמו ועל כן פנה לבעל מקצוע אחר לתקן את הטעון תיקון, וקיבל לידיו הצעת מחיר לביצוע העבודות בסך של 6,500 ₪, עבודות שכללו הרכבת שתי מדרגות בחניה, אספקה והרכבה של שיש במסתור פחי האשפה ושל פנלים לשיש ל- 18 מדרגות, וכן ליטוש וגמר.

במהלך הדיון שנערך לפניי טען התובע כי הנתבע שינה את מהלך המדרגות בעת ביצוע העבודה בפועל, כך שבמהלך המדרגות העליון תחת התקנת 4 מדרגות מעבר לפודסט העליון, ביצע הנתבע 3 מדרגות בלבד, וזאת לאחר שהתברר לו תוך כדי עבודה בשטח כי חסרה מדרגה אחת להשלמת העבודות. לשיטתו, במצב זה חתך חלק ממדרגה רחבה שנועדה לשמש כפודסט העליון, ועשה שימוש בחלק שנותר ליצירת מדרגה חדשה. בכך לטענת התובע יצר הנתבע פער בין רום המדרגות במהלך העליון של המדרגות, לבין רום המדרגות במהלך שעד לפודסט העליון.

התובע הוסיף והעיד כי לאחר שנוכח בפעולתו של הנתבע איבד עשתונותיו, עקר את המדרגה המאולתרת וזו נשברה. לטענתו, התנצל לאחר מעשה, הציע לשלם את עלות המדרגה השבורה, וביקש מהנתבע כי יבצע את מהלך המדרגות מחדש לפי התוכנית המקורית שהיתה לטענתו, והנתבע סירב.

התובע נשאל מדוע לשיטתו שילם סך של 19,200 ₪ אם עלות כל העבודות שהוזמנו עמדה על סך של 15,000 ₪ בלבד, וזה השיב שהסכום של 15,000 ₪ מתייחס להזמנה הראשונית בלבד, ולאחריה נעשתה תוספת של 20 מ"ר אריחי שיש ו- 600 ₪ עבור משאית מנוף.

לעניין עלויות התיקון וביצועו טען התובע כי אין בידיו תמונות שיעידו על מצב המדרגות לאחר ביצוע התיקון. עוד טען כי איש המקצוע שאליו פנה ביצע עבודות נוספות בעבורו מלבד תיקון עבודות השיש, ועל כן אין בידיו חשבונית אשר תעיד על עלות התיקונים, ועוד טען כי בתיקונים שבוצעו לא עבד איש המקצוע בהתאם להצעת המחיר, שכן חלק מהעבודות שצוינו שם בוצעו ע"י התובע עצמו חלקן ע"י איש המקצוע מטעמו, ובסה"כ הוא מעריך כי שילם עבור תיקון עבודות הנתבע סך של 6,200 ₪. בסוף הדיון טען התובע כי הנתבע סירב להמשיך בביצוע העבודות ולתקן את העבודות, ולמעשה עלתה מערכת היחסים על שרטון, לאחר שפנה אל הנתבע וביקש ממנו להשיב לו את רכיב המע"מ בגין המקדמה בסך של 10,000 ₪ אשר שולמה, נוכח העובדה שלא הוצאה חשבונית עבור תשלום זה.

הנתבע טען כי הסיכום שבין הצדדים התייחס לתשלום סך כולל של 23,100 ₪ ולא כפי שטען התובע, טען כי התובע שילם לידיו סך של 19,200 ₪ (לכתב התביעה צורפו חשבונית עבור תשלום סך של 9,200 ₪ שאינה שנויה במחלוקת, וכן חשבונית על סך של 10,000 ₪ אשר הופקה עפ"י הנקוב בה ביום 6.7.17, לאחר הגשת התביעה כאן).

עוד טען הנתבע כי העבודות שאותן לא השלים הן עבודות גמר בלבד, לרבות התקנת פנלים, וכי עלותן הכוללת עומדת על 1,000 ₪ בלבד, וכן טען כי פנה אל התובע מספר פעמים לבקשו כי ישלים את התשלום שנותר עפ"י ההסכמות שבין הצדדים כתנאי להשלמת העבודות אך התובע סירב, ועל כן לא הושלמו העבודות.

הנתבע מציין בכתב ההגנה כי התובע שבר במזיד את המדרגה האחרונה כדי לסובב בכחש את הנתבע.

לכתב ההגנה צורפה הזמנה המכילה התייחסות הן לעלות המדרגות, הן לעלות הריצוף שהוזמן והן לעלות אריחי ריצוף בשטח כולל של 20 מ"ר, לצידן צוין בתוך סוגריים "תוספת".

ההזמנה נושאת לכאורה את חתימת כל אחד מהצדדים ובראשה צוין התאריך 28.8.16. בתחתית ההזמנה צוינו בתוך ריבועים האחד מעל משנהו, הסכומים 23,760 ₪ ו- 18,160 ₪. לצד עלות התוספת צוין 5,600 ₪.

במהלך הדיון שנערך לפניי נחקר הנתבע וטען כי ההזמנה נערכה במועד הנקוב בה, קרי בחודש אוגוסט 2016. כאשר נשאל מדוע מופיעה בהזמנה המילה "תוספת", אם מדובר בהזמנה שבוצעה מראש, השיב תשובה מתחמקת ובלתי ברורה בנוגע למועד ביצוע ההזמנה של תוספת הריצוף. תשובה מתחמקת ניתנה ע"י הנתבע גם ביחס למועד הפקת החשבונית המתייחסת לתשלום סך של 10,000 ₪, ולעובדה שזו הופקה לאחר הגשת כתב התביעה.

לעניין ביצוע העבודות טען הנתבע כי לא ניתן היה לבצע את מהלך המדרגות כפי שמתאר התובע בדיון, והיה צורך לחתוך את המדרגה שנועדה לשמש לפודסט העליון מטעמים של אופן תכנון המדרכים ויציקת הבטון במקום, וכן הסביר כי הפערים בין רום המדרגות בחלקים השונים הם פערים זניחים שעומדים בתקן, והיו מתוכניים מראש.

לשיטתו, המחלוקת בין הצדדים נתגלעה כאשר יום למחרת התקנת המדרגות במהלך המתואר מפיו, ולאחר שהביע התובע את שביעות רצונו מאופן ביצוע העבודות, הגיע למחרת כדי להשלים את העבודה ואז יצא קצפו של התובע עליו, בטענה שלא פעל בהתאם לתוכניות, תוך שהוא מסרב לקבל את הסבריו של הנתבע וגורם נזק למדרגות.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים ובחנתי את המסמכים, דומני כי יש לקבוע שהתובע לא הרים את נטל הראיה, מקום שזה מוטל על כתפיו.

תחילה אציין כי חישוב עלות תוספת הריצוף והמנוף, כפי שתואר ע"י שני הצדדים, מביאה לכאורה לסך של 6,200 ₪. כך, הן מתוך דברי התובע בכתב תביעתו ובפרוטוקול הדיון, והן מתוך הזמנת העבודה והעלויות המצוינות בה בנוגע לאופן ביצוע העבודות בשטח. כאן המקום לציין כי הגם שאינני מקבלת את גרסתו של הנתבע לפיה ההזמנה, כפי שצורפה לכתב התביעה, נערכה ע"י הצדדים כבר בראשית מערכת היחסים ביניהם, ובחודש אוגוסט 2016, דומני כי על גבי טופס ההזמנה המקורי ביצע הנתבע שינויים בכתב ידו, המתארים את תוספות העבודה המוסכמות. הסבירות כי עלות הריצוף שהוזמן כתוספת עומדת על סך של 5,600 ₪, מתיישבת עם טענת התובע לפיה הזמין בתחילה 50 מ"ר, לאחר מכן תיקן את ההזמנה ל- 55 מ"רוהעלות הכוללת של אלו ביחס עם המדרגות עמדה על סך של 15,000 ₪. התובע אינו מכחיש כי לאחר מכן ביקש תוספת של 20 מ"ר נוספים, ואלו מהווים בהתאמה כ- 40% תוספת מעבר להזמנה המקורית של הריצוף, כך שקביעה כי עלות חלק זה עומדת, לבדה על כ- 5,600 ₪ הינה סבירה.

זאת ועוד, לו היה טופס ההזמנה מוכן על ידי הנתבע לצורך הדיון בלבד, ממילא צפוי היה כי יחיל התייחסות גם לעניין המנוף, שלשיטת שני הצדדים0 מומן בסופו של יום על ידי התובע כתוספת מעבר לסכום המקורי שהוסכם בין הצדדים, ומקובלת עלי גרסת הנתבע בהקשר זה לפיה בתחילה אמור היה הוא עצמו לשאת בעלויות המנוף, ואולם לאחר שהתובע סירב לקבל את הסחורה שסופקה לידיו באמצעות המנוף שהוזמן על ידי הנתבע, וזה הושב כלעומת שבא, הוסכם כי התובע יישא בהוצאות המנוף הבא שהגיע לביתו עם אותה סחורה.

זאת ועוד, לו הוכן טופס ההזמנה לצורך ההליך כאן בלבד, ממילא היה מקום לצפות כי בתחתית העמוד בצד ימין היה הנתבע מציין את סך כל ההזמנה, כולל התוספת והמנוף, ולא רושם את סיכום הביניים, שאינו כולל את התוספת בתחתית, ומעליו את הסיכום ביחס עם תוספת ההזמנה, כפי שמופיע בטופס בפועל. לא ניתן אלא להתרשם כי הדברים נרשמו בסדר "הפוך" מפאת חוסר מקום וכדי ללמד על החלק שנכתב במקור מול החלק שהוסף תוך כדי ביצוע העבודות ולאחר הזמנת התוספת, בכתב ידו של הנתבע בלבד, ושלא לצורך ההליך כאן.

זאת ועוד – השוואת חתימת המזמין בתחתית טופס ההזמנה וחתימות התובע על גבי צילומי השיקים שצירף ועל גבי כתב התביעה כאן, אשר נעשה בעין בלתי מזויינת, מלמד לכאורה על כך שמדובר בחתימה שהיא לכל הפחות דומה מאוד לחתימתו של התובע, ובהתאמה נראה כי ההזמנה המקורית הכוללת 50 מ"ר ריצוף ומדרגות, אכן נערכה ביום 28.8.16 ונחתמה ע"י שני הצדדים. התוספת ביחס לעלות תוספת הריצוף שהוזמנה, כמו גם העלות הכוללת של ההזמנה כפי שמופיעה בריבוע העליון מבין השניים (ולכאורה הוספה בדיעבד), נעשתה ככל הנראה ע"י הנתבע במהלך תקופת העבודה כמפורט מעלה.

אבהיר כי על אף שמדובר בתוספת לאחר החתימה אין בכך כדי ללמד כי זו איננה משקפת את הסכמות הצדדים שנערכו בע"פ, כפי שאלו משתמעות מעדותו של התובע עצמו.

הנה כי כן גם לו הייתי מקבלת את גרסת התובע לפיה עלותן הכוללת של העבודות, כפי שסוכמה בין הצדדים מבעוד מועד, עמדה על סך של 15,000 ₪, הרי שבתוספת סך של 6,200 ₪ בגין התוספות, צפויה היתה התמורה לעמוד על סך של 21,200 ₪, ואין חולק כי התובע שילם סך של 19,200 ₪ בלבד (למעלה מן הצורך אבהיר כי דומני שהסבירות לכך שתוספת ריצוף בשטח של 20 מ"ר מעבר להזמנה המקורית וכן עבודות מנוף בשיעור של 600 ₪ יעמדו על סך כולל של 4,200 ₪ בלבד, כפי שמשתמע מטענות התובע, נמוכה).

זאת ועוד – בתיאורי התובע בנוגע לשינוי מהלך המדרגות, הבהיר זה כי חסרה היתה מדרגה אחת בעת ביצוע העבודה, וכי על כן קיצר הנתבע את הפודסט העליון ויצר מתוך השארית את המדרגה החסרה. מדרגה זו היא שאותה שבר התובע לטענתו בהמשך.

הנה כי כן, לכאורה חסרה היתה מדרגה אחת בלבד להשלמת המהלך.

התובע טען כי היה צורך במדרגה נוספת כדי להחזיר את המהלך של המדרגות לתוכנית המקורית, ואולם לא הוצגו לפניי ראיות המעידות על כך ששינוי זה אכן בוצע בפועל, כשם שאף לא הוצגו התכניות המקוריות. בנוסף, מצאתי לקבל את גרסת הנתבע לפיה אמנם קיצר את הפודסט, ואולם זאת על מנת שניתן יהיה להקטין את המדרגות, בשים לב לאופן יציקת הבטון למקום ולגדול המדרך של כל מדרגה בנפרד ושל המהלך כולו ביחס לרום המדרגות.

זאת ועוד – התובע בחר שלא להזמין את איש המקצוע שביצע את השינויים, לא להמציא תוכניות אשר יעידו על הכוונה המקורית ועל תכנון מהלך המדרגות שעל סמכו בוצעה ההזמנה, ואף לא לצרף תיעוד של מדידת רום המדרגות אשר יהא בו כדי להמחיש את הפערים המשמעותיים שהוא טוען להם בין רום המדרגות במדרגות הנמוכות לבין רום המדרגות בחלק העליון של גרם המדרגות.

אציין כי התמונות שצורפו אינן מלמדות על פערים כאמור, וממילא יש לתהות כיצד הותקן שיש ברום המדרגות במהלך העליון בד בבד עם שינוי המהלך בשטח (באופן שלכאורה מצריך התקנת ספי שיש רחבים יותר לכיסוי מלוא רום המדרגות החדש שנוצר), אם אמנם בוצע השינוי אד-הוק ולאור הנסיבות שנוצרו.

מכל אלו – אני רואה לנכון להעדיף את גרסתו של הנתבע לפיה אמנם קיצר את רוחב הפודסט העליון, אך זאת כדי להתאים למהלך המדרגות הנדרש והמתוכנן, ובהתאמה אינני סבורה כי יש לזקוף לחובת הנתבע את העובדה שהמדרגה העליונה חסרה, משנשברה ע"י התובע עצמו.

אשר לטענת התובע בנוגע לעלויות ביצוע התיקונים ולהשלמת חומר שהוחסר, אציין כי בכתב התביעה לא טרח התובע לציין שהנתבע לא סיפק חלק מהחומר (לרבות לעניין סף שיש למסתור פחי האשפה), ואין חולק כי חומר סופק ע"י הנתבע לאתר כבר בחודש אוקטובר 2016.

הואיל והמחלוקת בין הצדדים נתגלעה, על כך אין חולק, רק בחודש מרץ 2017, יש לתהות מדוע לא הועלו טענות בנוגע לספים החסרים עוד קודם לכן, ואציין כי לא שוכנעתי מהתמונות שצורפו כי אכן מדובר בחסר ביחס להזמנה המקורית.

לעניין הפנלים החסרים, אין חולק כי הנתבע לא התקין את הפנלים. מהתמונות שצורפו לכתב התביעה עולה כי חתיכות שיש שככל הנראה נועדו לשמש כפנלים, סופקו טרם נתגלע הסכסוך. התובע טוען כי הנתבע סיפק חלק מהפנלים אך לא את כולם, והצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה מתייחסת לאספקת פנלים ל- 18 מדרגות (לכאורה כל המדרגות במקום).

הנטל להוכיח כמה פנלים הוחסרו אם בכלל מוטל על התובע, ואני סבורה כי זה לא הרים את הנטל.

יובהר כי אין מחלוקת בנוגע לכך שהיה צורך לבצע התקנה של הפנלים, מהצעת המחיר שצירף התובע לא ניתן לדעת מהי העלות המוערכת של התקנת פנלים בלבד, וסוגיה זו לא קיבלה ביטוי גם בהזמנה שצירף הנתבע. בהעדר ראיות אני רואה אם כן לקבוע על דרך האומדנא כי עלות התקנת פנלים והשלמת עבודות ליטוש של השיש שהותקן, עומדות על סך כולל של כ- 1,500 ₪.

לבסוף, לעניין נסיבות הפסקת העבודה וממילא בנוגע לשאלה האם זכאי התובע לפיצוי בגין אי השלמת העבודות ע"י הנתבע, אציין כי הגם שאין חולק כי חשבונית בעבור תשלום בסך של 10,000 ₪ הופקה ע"י הנתבע רק בדיעבד, באיחור ניכר, ולאחר הגשת התביעה כאן, דומני כי יש להעדיף את גרסתו של הנתבע לפיה התובע סירב לשלם את יתרת התשלום עפ"י ההסכם שבין הצדדים, ועל כן לא השלים את העבודה.

יובהר כי שוכנעתי שהתנהלותו של התובע היא שיצרה תחילה את הנתק בין הצדדים, לאחר שהתפרץ על הנתבע, שבר את המדרגה העליונה והטיח בנתבע האשמות, ואולם דומני כי ניתן היה לגשר על הפערים ולסיים את העבודות לו השלים התובע את יתרת התמורה, כפי ששוכנעתי שנותרה, כמפורט מעלה.

בהתאמה, אני קובעת כי ככל שנגרמה לתובע עוגמת נפש בשל כך שהעבודות לא הושלמו, הרי שזו נגרמה בשל הפרת ההסכם על ידו, ואין לו להלין בעניין אלא על עצמו.

מכל האמור, משנראה כי יתרת הסכום לתשלום עפ"י ההסכם המקורי עולה על שווי העבודות שהוחסרו, ומשנחה דעתי כי התובע הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים באופן שאינו מזכה אותו בפיצוי כלשהו, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין ההליך כאן בסך של 750 ₪.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.