המחלוקת בתיק זה הינה על הפרש בסך 1171 ₪ בגין שכ"ט שמאי ששילם התובע עקב נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה בה היה מעורב רכב שבוטח על ידי הנתבעת. אין מחלוקת אחריות בין הצדדים.

ב"כ הנתבעת טען בדיון כי יש לדחות את התביעה מאחר והתובע לא התייצב, התביעה לא נתמכה בתצהיר ובהעדר קבלה על תשלום שכ"ט בפועל הרי שהסכום לא הוכח.

ב"כ התובע טען כי הוא יאמת את התצהיר, כי על הנתבעת להוכיח מהו שכ"ט סביר באמצעות חוו"ד וכי הנתבעת נוהג בתום לה שעה שהיא מקזזת סכומים קטנים בתקווה שאנשים לא יטריחו עצמם לבית המשפט בגין סכומים אלו.

אכן, צודק ב"כ התובע כי כדי להוכיח מהו שכ"ט סביר, ראוי ונכון, על הטוען להפחתה לצרף חוות כדין. יחד עם זאת, משעה שהנתבעת הכחישה כבר בכתב ההגנה את עצם תשלום הסכום, ומשעה שהתובע לא התייצב לדיון להוכיח את התשלום ואף לא תמך את התביעה בתצהיר ערוך כדין, הרי שהוא לא עמד בנטל להוכיח אותה.

לאור כל זאת, התביעה נדחית.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.