1. לפני תביעה על סך 21,170 ₪.

בכתב התביעה נטען כדלקמן:

1. בדצמבר 2016 פנה הנתבע לתובעת לקבלת הצעת מחיר להקמת מעקה לגרם מדרגות. בפגישה עם התובעת ועם עובד מטעמה (אבי) הוסבר לנתבע כיצד ייראה המעקה. הנתבע קיבל את ההצעה, שילם מקדמה בסך 5,000 ₪ ובהמשך שילם תשלום נוסף בסך 8,000 ₪.
2. התקנת המעקה נעשה בשלבים ולשם כך ביקרו עובדי התובעת אצל הנתבע מספר פעמים. כך, תחילה הותקנו רגלי המעקה, לאחר מכן המוטות ולבסוף – מאחז היד העליון. הובטח לנתבע כי סימני שנוצרו על הקיר במהלך ההתקנה יתוקנו, וזאת לאחר שהתלונן על כך.
3. בתחילת מרץ 2017 הושלמה התקנת המעקה, למעט "פינישים" אחרונים. נסיון לתיאום מועד לסיום העבודה נכשל, לאחר שהנתבע העלה טענות ביחס לאיכות המעקה ומנע את הגעת התובעת לביתו להשלמת ההתקנה.
4. לא מצאתי בכתב התביעה פירוט לסכום התביעה.

הנתבע טען, מנגד (בבקשה שהגיש לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות) כדלקמן:

1. הוסכם כי הנתבע ישלם לתובעת בתמורה להקמת המעקה סך 18,000 ₪. מתוך סכום זה שילם הנתבע 13,000 ₪ ונותר חייב 5,000 ₪.
2. הנתבע פנה לתובעת פעמים רבות בבקשה שתושלם התקנת המעקה, בהתאם לתקן ולסיכום, אך זו התעלמה מפניותיו. מהנדס, אליו פנה הנתבע, ציין כי יש לפרק את המעקה ולהתאימו לתקן הישראלי וכי עלות התיקון היא 22,000 ₪.
3. הנתבע טוען, לפיכך, כי על התובעת להשיב לו את הסכום ששילם, וכן עליה לפרק ולנקות את המעקה – ולפצותו על עגמת הנפש שנגרמה לו ועל ההוצאות שנשא בהן.
4. יובהר, עם זאת, כי לא הוגשה על ידי הנתבע תביעה שכנגד בקשר לטענות שלעיל.
5. בדיון ציינה התובעת כי חוות הדעת שצירף הנתבע לבקשה לביטול פסק הדין, ושמכוחה טען שהמעקה לא תואם את דרישות התקן הישראלי, לא רלבנטית – שכן זו נערכה לאחר שבוצעו שינויים במעקה שהתקינה. עוד טענה כי חוות הדעת חסרת ערך, משלא התייחס המומחה לשאלת תקינות המדרגות.
6. עד מטעמה של התובעת, אבי, העיד כי הוא זה שביצע את העבודה (ותיעד את התקדמותה בתמונות שצורפו לכתב התביעה). לעדותו, הקמת המעקה נעשתה בהתאם לתיאום בין הצדדים, לפי תמונות שראה הנתבע ואישר באתר האינטרנט של התובעת.
7. הנתבע העיד כי ההזמנה אכן בוצעה לאור תמונות שראה באתר האינטרנט ושלל כי בוצעו במעקה תיקונים.
8. מעיון בחוות דעת המומחה מטעם הנתבע (מר ולדיסלב סבוטין, חוות דעת "בדק בית" מיום 14.2.18) עולה כי המומחה מצא שגובה המעקה וצורתו (שלבים) לא תואמים את התקן הישראלי. המומחה הצביע על כשלים נוספים במעקה (פינות חדות, עיבוד וגימור לקוי) וציין כי עלות התיקונים הנדרשים היא 22,000 ₪.

לא מצאתי בחוות הדעת תימוכין לטענת התובעת כי במעקה בוצעו עבודות על ידי בעל מקצוע אחר.

1. מהראיות ומעדויות הצדדים עולה כי לא נערכה הזמנה כתובה ואין הסכם בכתב בין הצדדים. בנסיבות אלו, אין בידי אלא לקבוע שהעבודה בוצעה בהתאם להזמנה ובהעדר ראיות אחרות – כי סכום ההזמנה היה, כטענת הנתבע, בסך 18,000 ₪ (כשמוסכם שמתוך סכום זה שולם סך 13,000 ₪).
2. עם זאת, עולה גם כי הביצוע (וההזמנה, במשתמע) הוא בניגוד לדרישות התקן הישראלי (ובמקרה דנן אין מדובר רק בתקן שעניינו אסתטיקה אלא גם בטיחות המשתמשים במדרגות) – ובהעדר מסמך מפורש אין בידי התובעת להראות שהנתבע היה מודע לכך שההזמנה לא תואמת לדרישות התקן וויתר על תנאי זה. לו היה מוותר הנתבע במפורש על קבלת מוצר התואם לדרישות התקן היה, ככל הנראה, מקום לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובעת את יתרת התמורה עבור העבודה שבוצעה בהתאם להזמנה. בהעדר הסכמה שכזו הרי שהאחריות לוודא שהמוצר תואם את הדרישות הישראליות היא על הספק, ומשכך – לא ניתן לקבוע שבוצעה עבודה שהנתבע חייב לשאת בעלותה.
3. רשמתי לפני את טענת התובעת שחוות הדעת לא התייחס לשאלת תקינות המדרגות, עליהן הורכב המעקה. לא הוצגו ראיות (כגון חוות דעת נגדית) מהן ניתן ללמוד ששאלת עמידת המעקה בתקן תלויה בנתוני המדרגות, ואין בידי לשלול את משקל חוות הדעת רק נוכח טענה זו.
4. התוצאה היא שאני דוחה את התביעה.
5. כאמור, אין לפני תביעה שכנגד. לו היתה כזו לפני, נדמה שאף דינה היה דחייה נוכח האמור לעיל – אולם איני נדרש להכריע בשאלה תיאורטית זו.
6. רשמתי לפני כי הנתבע לא נשא בהוצאות שהושתו עליו בקשר לבקשה לביטול פסק הדין (החלטה מיום 25.3.18). בנסיבות, ונוכח התוצאה – תשולמנה ההוצאות לידי התובעת בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הצדדים, שאם לא כן, וכפי שנקבע, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה (25.3.18) ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, א' חשוון תשע"ט, 10 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.