1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת כ-100 גרם קנביס ביום 29.1.2017 בבית שבו התגורר, וזאת שלא לצריכתו העצמית.

2. אין מחלוקת כי במועד המצוין בכתב האישום נערך חיפוש כדין בבית סבתו של הנאשם שבו התגורר הנאשם. אין גם מחלוקת כי בחיפוש נמצאו כ-66 גרם קנביס בקופסה גדולה אחת (קופסה גלילית בקוטר של כ-15 ס"מ ובגובה של כ-30 ס"מ), כ-30 גרם קנביס נוספים בקופסה נוספת (קופסה גלילית בקוטר של כ-15 ס"מ ובגובה של כ-20 ס"מ) וכן כמות מזערית נוספת של תערובת קנביס וטבק בנפרד. הקופסאות נמצאו על שידה בסמוך למיטת הנאשם ומתחת למיטתו והכמות הנוספת על אדן חלון בחדר אחר בדירה.

3. הנאשם מודה בהחזקת הקנביס, אך טוען שהחזיקו לצריכתו העצמית בלבד.

4. התביעה ביססה את טענתה כי מדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית על החֲזקה הקבועה בסעיף 31(3) ובתוספת השנייה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 שלפיה מי שהחזיק יותר מ-15 גרם קנביס עשה זאת שלא לצריכתו העצמית.

5. כדי לסתור את החזקה ולבסס את טענתו כי החזיק את הסם לצריכתו העצמית ביקש הנאשם להראות שניים – שהוא צרכן כבד (יחסית) של קנביס ושאמצעיו הכלכליים אפשרו לו לרכוש ולהחזיק בכמות הסם שנתפסה אצלו. זאת, כדי להתמודד עם דעת המיעוט של השופט קדמי בע"פ 5937/94‏ דוד שאבי‎ ‎נ' מדינת ישראל (1995) שנסמכה על ההנחה כי כאשר אדם מחזיק כמות גדולה של סם יתכן שהוא מוכר את חלקו כדי לממן את רכישתו.

6. בחקירתו במשטרה (הודעה ת/10) סיפר הנאשם כי הוא שהחזיק בקנביס וטען כי הוא "מעשן הרבה. 4-5 גרם ביום. לפעמים יותר לפעמים פחות". לדבריו, קנה יומיים קודם לחיפוש 100 גרם קנביס ב"כספומט" ביפו תמורת 5,500 ₪. הנאשם טען בחקירה שאינו יודע בדיוק היכן קנה וממי כיוון ש"כולם נראים אותו דבר – מחבלים". הנאשם טען שהוא מעשן תמיד לבד ואף אדם נוסף לא מעשן בביתו. בחקירה סיפר הנאשם כי הוא עובד כשליח בשיפודיה תמורת משכורת של 7,000 ₪ בתוספת טיפים בסכומים משתנים. עוד סיפר שהוא סוחר במכוניות. הנאשם הכחיש שמכר אי פעם סמים ועמד על כך שהוא קונה מריחואנה לצרכי עישון בלבד. לדבריו, הוא קונה את הסמים בכמות גדולה מדי חודשיים כדי להוזיל את מחירם (הוא מקבל הנחת כמות).

7. בעדותו הראשית בבית המשפט חזר הנאשם וסיפר כי קנה 100 גרם קנביס ב-5,500 ₪ כיוון שהוא מעשן הרבה – 4-5 גרם ביום, וקניית כמות גדולה היא זולה יותר. לדבריו, בתקופה הרלבנטית התגורר אצל סבתו, עבד בשיפודיה כמגלגל לאפות, עבד כשליח בחברה שניה, וכמפנה בקבוקים למחזור בחברה שלישית. שכרו הכולל לרבות מטיפים הסתכם להערכתו בכ-11,000-12,000 ₪. הנאשם הגיש הנאשם תלושי שכר משלוש חברות. לחודש אוקטובר 2016 בסכום של כ-5,150 ₪, לחודש נובמבר 2016 כ-9,500 ₪ (סך הכל), לחודש דצמבר 2016 כ-9,000 ₪ ולחודש ינואר 2017 כ-4,700 ₪.

8. בחקירתו הנגדית טען הנאשם שלא הזכיר בחקירת המשטרה את עבודתו בחברת פינוי הבקבוקים למחזור, כיוון שחשש שעבודתו שם תיפגע כתוצאה מן החקירה. את חברת המשלוחים לא הזכיר, כיוון שהיא עבדה עם השיפודיה שבה עבד – כלומר, מדובר למעשה במקום עבודה אחד עבור שני מעסיקים. לדבריו, בחברת פינוי הבקבוקים עבד מ-06:00 ועד 11:00 ובשיפודיה מ-12:00 ועד 19:00 או 20:00. הנאשם סיפר שבתקופה הרלבנטית התגורר אצל סבתו, לא שילם שכר דירה ולא השתתף בהוצאות הדירה, כך שכל הכנסותיו (שכללו לטענתו גם טיפים בגובה אלפי שקלים) שימשו אותו לצריכה שוטפת. בדרך כלל הוציא בין 4,000 ל-6,000 ₪ בחודש, אך לעיתים גם 10,000 ₪ בחודש. כחודש לאחר מעצרו בתיק זה נסע לטיול בדרום אמריקה שעלה כ-30,000-40,000 ₪ שלדבריו חסך מרווחי עבודתו^[1]. עוד סיפר כי הוא בקשר טוב עם אחיו שיודע שהוא משתמש בסמים. עם זאת, עמד הנאשם על טענתו שהוא מעשן לבד. הנאשם חזר וטען גם בחקירה הנגדית שהוא מעשן כמות גדולה של קנביס, אך כאן בין 3 ל-5 גרם קנביס, והסביר כי הוא מעשן את הקנביס בסיגריה ושמ-3 גרם קנביס מעורבבים עם טבק אפשר להכין 5-6 סיגריות לעישון^[2]. הנאשם עמד על כך שהוא מעשן רק בחלון בחדרו, אך לא ידע להסביר כיצד יתכן שלא נמצאו ניירות גלגול בחדרו. הנאשם התקשה גם להסביר קניית 100 גרם קנביס לחודשיים בהתחשב בכך שאם הוא צורך 4-5 גרם קנביס ביום, כמות זו אינה מספיקה אף לחודש מלא אחד^[3]. בסופו של דבר עמד הנאשם על כך שקנה את הכמות לחודשיים והסביר שכנראה הגזים בהערכה שהוא מעשן 4-5 גרם קנביס ליום. בשלב מסוים הוסיף טענה כי אינו משתמש בסמים בשבתות ובחגים^[4]. הנאשם העיד כי לא ידע שאחיו מגדל קנביס עד שהאח נתפס ונעצר במועד מאוחר יותר למועד עריכת החיפוש אצל הנאשם (יצוין כי לפי כתב האישום נגד האח שהגישה התביעה, ת/11, גידול הסמים התחיל רק בסביבות סוף פברואר 2017). הנאשם טען בחקירתו הנגדית כי עיון בדפי חשבון הבנק שלו מהמועד הרלבנטי יראה משיכה שיכולה להסביר מהיכן היו לו 5,500 ₪ לרכישת הסמים^[5]. הנאשם התקשה להסביר מתי הוא מספיק לעשן 5 סיגריות מריחואנה ביום בהתחשב בשעות עבודתו הארוכות ובכך שטען שהוא מעשן רק בביתו ובמרחק שבין שני מקומות העבודה ובין כל אחד מהם לביתו. בצד זאת טען הנאשם כי הוא מעשן כמדי שעה לערך ("כל שעה אני מעשן. זה מתחלק, לא יודע בדיוק. אני מרגיש שאני רוצה לעשן, אני מעשן"^[6].

9. בחקירתו החוזרת כיוון הסניגור את הנאשם לכך שההוצאות החודשיות של אלפי שקלים שהזכיר בעדותו כללו את הוצאותיו על סמים. כיוון שדבריו אלה של הנאשם נענו בטרם הספיקה התובעת להתנגד לשאלה המדריכה של הסניגור אינני נותן להם כל משקל.

10. בעקבות דבריו של הנאשם בחקירה הנגדית שאלתי את הסניגור אם בכוונתו להציג דפי חשבון שיתמכו בטענת הנאשם בחקירתו הנגדית כי עיון בדפי חשבון אלה יוכיח כי את הכספים לרכישת הסמים משך מחשבונו. בתחילה השיב הסניגור בשלילה, אך לאחר מכן ביקש לקבל הזדמנות להציג דפי חשבון אלה ושלצורך כך אוציא צו שיחייב את הבנק למסור לנאשם את דפי החשבון (לפי מה שמסר הנאשם לסניגור, החשבון נסגר מאז). לפי בקשת הסניגור אמנם הוצאתי צו המחייב את הבנק למסור את דפי החשבון ודחיתי את המשך הדיון^[7].

11. בישיבה הבאה הודיע הסניגור כי אין דפי חשבון להציג כיוון שבדיוק בתקופה הרלוונטית לא היה לנאשם חשבון פעיל – חשבון אחד נסגר במועד מוקדם יותר (30.11.2016) וחשבון חדש נפתח במועד מאוחר יותר. את המידע בעניין מועד פתיחת החשבון החדש מסר הסניגור על בסיס דברים שמסר לו לדבריו הנאשם^[8].

הכרעה

12. כמוזכר בפתח הכרעת הדין, בניגוד למקובל במשפט הפלילי, הנטל לשכנע כי 100 גרם הקנביס שנתפסו אצלו הוחזקו לשם צריכה עצמית מוטל על כתפי הנאשם ולא על כתפי התביעה. זאת, לנוכח החֲזקה הקבועה בפקודת הסמים המסוכנים, שלפיה החְזקה של יותר מ-15 גרם קנביס אינה לצריכה עצמית. כלומר, אין די בכך שהנאשם יעורר ספק בעניין שאלת הצריכה העצמית, אלא עליו "להטות את מאזן ההסתברויות".

13. הנאשם לא הביא עד כלשהו שיתמוך בטענתו שהוא משתמש כבד בקנביס, אף על פי שברור שלפי גרסתו נראה כי לכל הפחות אחיו וסבתו היו יכולים להעיד על כך. כמות הסמים של 4-5 גרם שהנאשם טען במקור שהוא צורך מדי יום אינה מתיישבת עם טענתו שרכש כמות של 100 גרם לשימוש במשך חודשיים. גם מקצה השיפורים שערך בעניין זה בהפחתת שבתות וחגים אינו פותר את הסתירה ואף לא הטענה המתוקנת על שימוש ב-3 גרם ליום (גם אם נניח קיומם של 50 ימי עישון בחודשיים במקום 60, הרי שבממוצע הצריכה היא של 2 גרם ליום). יתר על כן, שעות העבודה הארוכות של הנאשם מ-6:00 עד 20:00 לערך אינן מתיישבות עם טענותיו שעישן 5-6 סיגריות ביום, רק בבית, ובכל פעם שחשק בכך.

14. על האמור לעיל יש להוסיף את העובדה שהנאשם לא הציג את דפי החשבון שלפי דבריו בחקירה הנגדית היו אמורים לתמוך בטענתו שמשך את הכסף לרכישת הסמים מחשבון הבנק שלו.

15. הסתירות, התמיהות וה"פִּירְכוׂת" (מלשון "מופרך") העולות מעדותו של הנאשם אינן מאפשרות לקבלה כאמינה ולהעניק לה משקל כזה שיטה את "מאזן הסתברויות" לצדו של הנאשם. כלומר, אין די בעדותו של הנאשם כדי לסתור את החזקה הקבועה בפקודת הסמים שלפיה הסמים שנמצאו אצלו לא הוחזקו לצריכתו העצמית בלבד.

16. לנוכח כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בכך שבמקום ובמועד האמורים בכתב האישום עבר עבירה של החזקת סם מסוג קנביס בכמויות המפורטות בכתב האישום שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

ניתנה היום, 27 במאי 2019, במעמד הצדדים

1. עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 19-26. ↑

2. עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 1-8. ↑

3. עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 10-19. ↑

4. החל בעמ' 16 לפרוטוקול, ש' 27 ועד עמ' 17 , ש' 24. ↑

5. עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 1-17. ↑

6. החל בעמ' 20 לפרוטוקול, ש' 20 ועד עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 22. ↑

7. עמ' 23 לפרוטוקול. ↑

8. עמ' 24 לפרוטוקול. ↑