לפניי תביעה כספית על סך 9,061 ₪, הכוללת הן את עלויות התיקון, הן עלות חוות דעת שמאי והן התייקרות הפרמיה בניכוי השרידים בגין תאונת דרכים שארעה בסמוך לצומת בית ליד, בין התובעת 2 ברכבה הפרטי לבין רכב אוטובוס המבוטח על ידי הנתבעת.

בדיון העידו לפני התובעת 2 עצמה וכן נהג האוטובוס.

בתמצית, התובעת 2 העידה שנסעה בנתיב השמאלי מבין הנתיבים הנוסעים ישר בכביש 57 ובסמוך לפני הגיעה לצומת חסם רכב את נתיב נסיעתה ולפיכך עברה לנתיב הימני, כאשר לפי גרסתה כפי שהעידה עליה בבית המשפט, ראתה את נהג האוטובוס בנתיב הימני אליו השתלבה, אך בהתאם לשיקול דעתה היה לה מרחק ראוי על מנת לבצע את העקיפה ולהשתלב בנתיב הימני לפני האוטובוס.

מאידך, נהג האוטובוס העיד שהוא נסע בנתיב הימני ישר כשלפתע התובעת סטתה ימינה לתוך נתיבו ולא נותר לו די מרחק ולפיכך פגע בה, שלא באחריותו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המסמכים ואת התמונות שהוצגו לפני, נחה דעתי כי נהג האוטובוס נסע בנתיבו ונהגת התובעת סטתה לנתיבו מבלי שהיה די מרחק על מנת לאפשר לו מרחק בלימה סביר, וזאת בין היתר על סמך גרסתה של התובעת עצמה לפיה היא השתלבה לנתיב הנסיעה של האוטובוס בכביש בין עירוני, על מנת לעקוף מכשול שהיה לפניה.

אין מחלוקת כי נהג האוטובוס פגע ברכב התובעת, ומאחר ולא הוכח כי יש לו אשם תורם בפגיעה, ואין מחלוקת כי הפגיעה ברכב הנה בצד ימני אחורי באופן המצביע על השתלבותה בנתיב נסיעה ועקיפה משמאל לימין, הרי שאין בכך כדי לקבל את גרסת התובעת 2 לפיה יש להטיל אשם על נהג האוטובוס, ולקבוע אחריות על הנתבעת, שכן, לא הוכח, ואף לא בראשית ראייה, כי נהג האוטובוס נהג שלא בהתאם לחוק, וההשתלבות לנתיב נסיעתו נעשתה על ידי התובעת 2 מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני.

לפיכך, אני דוחה את תביעת התובעות נגד הנתבעת.

התובעת תישא בשכר העד בסך 350 ₪.

ניתן היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.