<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: רס"ב דוד אלפסי

החשוד: בעצמו – מובא על ידי הליווי

ב"כ החשוד: עו"ד אסיל מסארווה (ס. ציבורית)

פרוטוקול

הערת בית משפט:

האיזוק מוסר מהחשוד למהלך הדיון.

הבקשה הוקראה לחשוד על ידי ב"כ והוא הבין את תוכנה.

נציג המשטרה:

מוזהר כי עליו לומר את האמת שאם לא כן צפוי הוא לעונש הקבוע בחוק, משיב כי הבין האזהרה ומתחייב לומר את האמת:

חוזר על תוכן הבקשה ומצהיר שכל האמור בה הוא נכון ואמת. מציג את תיק החקירה לעיונו של בית המשפט.

מגיש גם הצהרת תובע. מדובר בבקשה שלישית להארכת הצו.

ב"כ החשוד:

אין לי שאלות לחברי, אולם אבקש לומר את הדברים הבאים:

אקדים ואומר כי מוגשת הצהרת תובע לפי סעיף 17 ד' לחוק, הדבר אינו צריך להביא למעצרו של החשוד באופן אוטומטי, וידוע כי לביהמ"ש הנכבד יש שיקול דעת בעניין זה.

חרף כל הטענות שהסניגוריה מעלה לגבי הנוסח של הצהרת התובע הרווח בלשכת תביעות חדרה, עדיין ממשיכים התובעים להגיש הצהרות תובע לקוניות. לא פעם בקשות המעצר מייחסות לחשודים עבירות מרובות, ולא רק עבירה אחת, כאשר לא מן הנמנע שלאחר תום החקירה וסיומה, חלק מהעבירות לא מתקיים לגביהן חומר ראיות המספיק לצורך הגשת כתב אישום, בעוד שבחלק האחר כן מתקיימות ראיות כאלה. כך שבשבוע האחרון היה לי תיק שבבקשת המעצר יוחסה לחשוד עבירה של סחר בסמים, הוגשה הצהרת תובע ובסופו של יום הוגש כתב אישום על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, כך שברור שההבדל הינו מאוד משמעותי.

היום מוגשת הצהרת תובע שלפי הנוסח שלה יש מקום לכאורה להגיש כתב אישום נגד המשיב ולבקש את מעצרו עד תום ההליכים. לא מצוין בהצהרה מהן העבירות, אשר בכוונת המשטרה להגיש כתב אישום בגינן נגד החשוד.

בקשת המעצר מייחסת לחשוד יותר מאירוע אחד, כך שלא ברור לי ואני לא יכולה להגיד בוודאות האם יש ראיות נגד שני האירועים או נ גד אירוע אחד. מה גם שחברי זה לא תפקידו לומר שיש ראיות או אין ראיות, כי הוא לא תובע, והיום הבקשה נסמכת אך ורק על הצהרת התובע ולא על הצהרת חברי. כך שאני אבקש מביהמ"ש הנכבד ולו מן הטעם הזה יורה על שחרורו של החשוד למעצר בית בבית אמו שנמצאת כעת באולם ביהמ"ש.

מטעמי זהירות ולחילופין מיוחסת לחשוד עבירת רכוש, אשר כשלעצמה איננה מקימה עילת מעצר, ועל כן אבקש להורות על שחרורו בחלופה ראויה בדמות של מעצר בית בבית אמו שנמצאת כעת באולם ביהמ"ש.

נציג המבקשת:

לעניין הצהרת התובע, לא מכבר זה עלה ולא ידוע לי שהסניגוריה הם הגושפנקה להחליט אם צריך להחליט את הצהרת התובע כך או כך, יש את הלכת אל טויל, ויש עוד פסיקה כך שחברתי מציינת שהסניגוריה עושים ואומרים.

לעניין ראיות, אני רשאי להגיד בשלב זה שיש ראיות שקושרות אותו באופן ישיר. ביהמ"ש יכול לראות בתיק.

<#5#>

החלטה

בפניי בקשה להאריך את מעצרו של החשוד למשך שלושה ימים על בסיס הצהרת תובע.

החשוד נעצר לראשונה ביום 25.6.17 ומאז הוארך מעצרו פעמיים, כאשר הבקשה היום הינה בקשה להארכת מעצר שלישית.

לחשוד מיוחסות על פי הבקשה שלפניי התפרצות למגורים / תפילה, וכן גניבה.

אכן, ראוי כי בהצהרת תובע תצוינה באופן מפורש העבירות בעטיין נמצא כי יש מקום להגיש כתב אישום ויתכן כי בשלב התפתחות החקירה, קיים פער בעניין זה בין עבירות שיוחסו לחשוד בשלב מוקדם יותר של מעצרו לבין העבירות שבגינן יועמד בסופו של יום לדין.

יחד עם זאת, ומבלי להקל ראש בטענות באת כוחו של החשוד, מצאתי שאין במקרה דנן כדי להביא לשחרורו על יסוד הטענות הללו.

עיון בפרוטוקול, והדבר מתיישב עם חומר החקירה שלפניי, מעלה כי החשוד קשר את עצמו למיוחס לו בנוגע לעבירות ההתפרצות והגניבה כבר בדיונים הקודמים.

אשר על כן ידוע במקרה דנן באילו עבירות מתעתדת התביעה להגיש כתב אישום ובכך לא נפגעו זכויותיו של החשוד.

אף לא ניתן לומר לעת הזו כי לא מדובר בעבירת רכוש שמקימה עילת מעצר, שכן הפסיקה מבחינה בעניין זה בין עבירה שאינה מבוצעת תוך סיכון ובהיקף נרחב לבין עבירות אחרות. כאן מדובר בשני אירועים ואני סבורה כי יש לשמוע את הטענות בקלפים פתוחים, דהיינו לאחר שיתאפשר לב"כ החשוד לעיין בחומר החקירה לאחר הגשת כתב אישום.

יחד עם זאת ניתן לקיים את הדיון לאחר הגשת כתב אישום בפרק זמן קצר מזה שנתבקש, ואשר אני כן אני מאריכה את מעצרו לשם הגשת כתב אישום עד ליום 4.7.17 בשעה 11:00, אז יובא לפניי באמצעות יחידת הליווי.

ככל שיתחוור על סמך הדיון שיתקיים באותו מועד כי הלכת רוסלאן פרנקל מתקיימת בחשוד שלפניי אדרש לחלופה המוצעת לגופה.

החלטה זו מהווה צו מעצר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ז, 02/07/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ויקי ביטון