05 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

החלטה

בקשה להעיד את העדה מטעמן של המבקשות, גב' כהן, בהיוועדות חזותית (בקשה 42). יצויין, כי בתיק דנן הוגשו תביעות נגדיות על ידי הצדדים. המבקשות הינן אפוא הנתבעות בתביעת המשיבה והתובעות בתביעה כנגד המשיבה.

1. בהתאם לבקשה, גב' כהן, אשר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמם המבקשות, עזבה את ישראל לתקופה ממושכת, לנוכח תפקידו של בעלה העוסק בחקר נגיף הקורונה בארצות הברית. המבקשות מדגישות כי עדותה של גב' כהן חשובה לבירור המחלוקות בתיק, ביחס לתפקודה של המשיבה בתקופת עבודתה אצל המבקשות. לנוכח מועד דיון ההוכחות - 8.11.20 – ומגבלות התנועה בעולם לנוכח נגיף הקורונה, לרבות חובת הבידוד, עשוי להיגרם לעדה נזק משמעותי מחיובה להגיע לעדות בישראל.
2. המשיבה הגיבה לבקשה וטענה כי לא מקובל לשמוע דיוני הוכחות באמצעות היוועדות חזותית, אלא קדמי משפט בלבד; לא הובהרה הנחיצות של העדה, לנוכח העובדה כי קיימת עדה נוספת מטעם ההגנה, גב' רוזנברג, באותם עניינים; העדה תוכל לקבל סיוע בזמן עדותה, שיהיה נסתר מעיניו של בית הדין ובכך לא תוצג עדות מהימנה. לבסוף בקישה המשיבה כי הבקשה תשקל לאחר שמיעת כלל העדים, ובשים לב לנחיצות העדות במועד זה.
3. המבקשות השיבו לתגובה וטענה, בין היתר, כי אין כל בסיס לטענה שינסו לחבל בעדותה של גב' כהן. לבית הדין קיימים האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים על מנת להתרשם מן העד באופן ישיר, כאשר העדות תמסר באמצעים טכנולוגיים מאושרים ומאובטחים.

הכרעה

1. מכוחו של סעיף 13(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, מוסמך בית הדין לצוות שעד יחקר מחוץ לתתחום השיפוט של בית הדין ובעבר נפסק כי הוראת חוק זו מסמיכה את בתי המשפט לשמוע עדות באמצעות היוועדות חזותית (Video Conference) (רע"א 3005/02SmithKline Beecham P.L.C. נ' אוניפארם בע"מ, נו(6) 865 (2002)). בפסיקה מאוחרת הועלתה האפשרות כי כי הסמכות לשמיעת עדות באמצעות היוועדות חזותית, קבועה דווקא בתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט-1999 (חוות דעתו של השופט א. גרוניס ברע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, סב(3) 175 (2007). להלן – עניין דורי) ומכל מקום אין חולק כי לבית הדין סמכות לקבוע כי עדותו של אדם תשמע בהליך באמצעות היוועדות חזותית, מבלי שידרש להתייצב בבית הדין.
2. בית המשפט העליון קבע כי שלושה שיקולים עיקריים יעמדו לנגד עיני בית הדין כאשר יבחן בקשה לגביית עדות מחוץ לישראל ובהמשך הוחלו הכללים הללו גם על גביית עדות באמצעות היוועדות חזותית: כי פניית המבקש נעשתה בתום לב; כי יש בידי העדים למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת וכי קיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ (ראו: ע"א 84/51 קלינגהופר נ' בלום, פ"ד ו 198 (1952); ע"א 397/87 גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד(2) 397, 404 (1989); רע"א 4649/92 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' גהל, פ"ד מז(1) 564 (1993); עניין דורי).
3. בעניינו אין חולק כי הבקשה הוגשה בתום לב. המשיבה אינה טוענת כנגד תום הלב בהגשת הבקשה.

אשר לרלוונטיות העדות – מטעם המבקשות הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית: תצהיר המבקשת 1, תצהירו של חוקר פרטי ותצהיריהן של גב' כהן וגב' רוזנברג, הראשונה עובדת לשעבר והשניה עובדת בהווה. שני התצהירים האחרונים מתייחסים לטענות המבקשות ביחס להתנהגותה הקלוקלת לכאורה של המשיבה בעבודתה ולקשיים שלכאורה הערימה במהלך תקופת העבודה. גב' רוזנברג הינה מנהלת הייצור של המבקשת 2 וגב' כהן עבדה בעבר כמנהלת המתפרה והיתה אחראית לכאורה על המשיבה. במסגרת כתב התביעה מטעמן, העלו התובעות טענות ביחס לאי קבלת מרות על ידי התובעת, התדרדרות ביחסה של התובעת למנהליה ותלונות חוזרות ונשנות מטעמה (לדוגמא, סעיפים 8-10). לטענת המבקשות על רקע זה, זומנה המשיבה לשימוע. בנסיבות האמורות, עדותה של גב' כהן, שהיתה לכאורה מנהלת המתפרה של המבקשות ומכוח תפקידה זה מנהלת המשיבה ומעידה על סוגיית קבלת המרות על ידי המשיבה, הינה עדות רלוונטית ואין בידי לקבל את טענת המשיבה כי די בעדותה של גב' רוזנברג, הן מטען הטעם כי גב' רוזנברג עדיין עובדת אצל המבקשת 2 אך בעיקר מן הטעם כי גב' רוזנברג לא היתה לכאורה המנהלת הישירה של המשיבה.

לפיכך, מקובלת עליי טענת המבקשות כי מדובר בעדות רלוונטית לתיק.

אשר לקיומה של סיבה טובה המונעת מהעדה להגיע לישראל – כפי שעולה מהבקשה ומנספח 1 לה, אוניברסיטת רוקפלר בניו יורק הגישה לשגרירות ארצות הברית בישראל מכתב בקשה לויזה עבור גב' כהן, לרגל הצורך בסיוע של בעלה, דר' רוני וינקלר, בחקר נגיף הקורונה, החל מספטמבר 2020. המבקשות אמנם לא צירפו תצהיר לבקשה ואולם המשיבה לא חלקה על העובדות שבבסיס הבקשה ולכן אני סבורה כי די במכתב האמור בכדי לבסס את הטענה כי גב' כהן עזבה את ישראל מהסיבות האמורות בו. ככלל, עצם הקושי המתעורר בפני עד לטוס לישראל לצורך מסירת עדות, אינו מהווה כשלעצמו סיבה טובה להעידו שלא בדרך המלך, באולם בית הדין, יחד עם זאת, אני סבורה כי בעת הנוכחית, בו העולם כולו מתמודד עם וירוס אשר הוכרז כמגפה ומטיל קשיים רבים מהרגיל הם על מעבר בין מדינות והן על חירותו של מי שמגיע ממדינה אחרת, האמור בבקשה מהווה סיבה טובה להעיד את גב' כהן בהיוועדות חזותית.

1. אשר לחשש המשיבה מפני הטיית העדות באופן שיהיה נסתר מעיני בית הדין, לא מצאתי כי מדובר בחשש מבוסס. ראשית, מדובר בעדה שאינה מרכזית בהליך; שנית, עדותה של העדה תיבחן אל מול עדויות נוספות באותו הקשר, כך שלא תעמוד לבדה; שלישית, מדובר באזרחית המדינה, אדם נורמטיבי מן השורה (לא נטען אחרת), ואין לצאת מנקודת הנחה כי מחמת האמצעים בהם תגבה העדות הוא יפעל להטיית עדותו.
2. אשר על כן הבקשה מתקבלת. גב' כהן תוכל להעיד בהיוועדות חזותית במועד בו יתקיים דיון ההוכחות בתיק. לצורך גביית העדות ניתנות ההוראות הבאות:
3. מכיוון שתצהירה של גב' כהן הוגש לא חתום, עליה לחתום עליו באימות קונסולרי, על פי כל דין ולהגישו חתום לתיק לפחות שבוע לפני מועד הדיון.
4. במועד הדיון תהיה גב' כהן ליד מחשב ובו מותקנת תוכנת זום או סקייפ. גב' כהן אינה מורשית להיות מלווה על ידי אדם נוסף בזמן העדות ועליה להיות ללא מכשיר סלולרי או אמצעי מחשוב פועל אחר בקרבתה. יש לוודא כי גב' כהן יודעת כיצד להפעיל את התוכנה ולהשתמש בה.
5. על גב' כהן להחזיק לצידה תעודה מזהה הכוללת תמונה, ככל שידרש אימות זהותה.
6. ב"כ המבקשות תוודא כי באולם בית הדין ימציאו עזרים מתאימים לצורך צפייה ושמיעת העדות של גב' כהן, באופן שמותב בית הדין והצד שכנגד יוכלו לצפות בה יחדיו, בו זמנית. ניתן לתאם עם אחרי מחשוב בבית הדין הבאת מסך אליו ניתן לחבר את המחשב של ב"כ המבקשות, אך יש להסדיר זאת מראש על מנת שלא יבוזבז זמן שיפוטי לצורך כך.
7. למען הסר ספר מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע עמדה ביחס לטענה מטענות הצדדים ופירוט טענותיהם בתצהירים אינו מהווה קביעה כי האמור שם נכון.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, (05 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.