ביום 17/10/2017, לבקשת התובעת, ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, כנגד הנתבע 2.

ביום 20/02/2018 הגיש המבקש בקשה (ראשונה) לביטול פסק הדין, אשר נדחתה בהחלטה מיום הגשתה.

ביום 01/08/2018 הגיש המבקש בקשה (שניה) לביטול פסה"ד הנ"ל.

בהחלטה מיום המחרת הוזמנה תגובת התובעת ונקבע, גם זאת:

"...כנגד הפקדת עירבון [בתיק ההוצל"פ המבצע את פסק הדין] בשיעור מלוא יתרת החוב בתיק ההוצאה  לפועל ,  [[כפי שתהא עובר להפקדה]] יבוטלו ולאחר מכן יעוכבו, כל הליכי ההוצל"פ,  כנגד המבקש - עד להחלטה אחרת שתינתן בתיק זה.

אם יופקד עירבון, ימציא המבקש העתק מן הקבלה השייכת בהודעה לתיק זה, מיד לאחר ההפקדה..."

לא הופקד מאומה, ולא עוכבו ההליכים.

ביום 09/08/2018 הגיש המבקש בקשה "לקביעת סכום ערבות" – 500.00 ₪.

בקשת המבקש (השנייה) נסמכת בתצהיר ועובדותיו הן אלו:

"נשלחה בקשה חדשה נסמכת בתצהיר באמצעות דואר פנימי מבית משפט השלום בקריות אך היא לא נקלטה".

לצד העובדה הזו מוצהר (למשל הייתה זו עובדה) כי כל האמור בבקשה לביטול פס"ד ולעיכוב הליכים נכון וידוע למבקש מידיעתו האישית.

במועד המסירה של מכתב המודיע למבקש על עיקול במשרד הרישוי ובחשבונות הבנק שלו נודע לו על התביעה נגדו וכשקיבל מסמכים מב"כ התובעת מצא, כי טענות התובעת הן שקריות.

במקום בו יושמה מסירה (26/12/2017 ברח' ההגנה 3 קריית ביאליק) לא התגורר המבקש והדירה הייתה מושכרת לאחר.

בקשת המבקש לקצוב עירבון בן 500 ₪ הוגשה מהטעמים הבאים:

המבקש קטוע רגל שאינו עובד הוא מתקיים מקצבת נכות ומקצבת ניידות, משלם מזונות עבור שתי ילדות ואין באפשרותו לשלם את העירבון שנקבע אלא אך 500 ₪.

לראייה צירף תדפיס תנועות בחשבון בנק שלו בבנק הבינלאומי הראשון, ופסק דין מראשית 2014 מבית המשפט לענייני משפחה בקריות.

תגובת התובעת לבקשה לביטול פס"ד מציינת, כי חצי שנה לאחר שנמחקה בקשתו הראשונה הגיש הנתבע בקשה שנייה הנסמכת בתצהיר לקוני שאין בו ואין כלום.

התצהיר ערוך על דרך ההפניה ומסמכים אחרים וזאת בניגוד לדין כמצוטט בסעיף 4.2 לתגובה.

6 החודשים שחלפו בין שתי הבקשות אינן מוסברות כלל, אינן נסמכות בבקשה להארכת מועד וטענות המבקש לכך שלא התגורר במקום המסירה מתעלמות ונעדרות כל התייחסות לאישור מסירת התביעה מיום 5/7/2017, שמועד שקדם למועד השכרת הדירה הנזכר בבקשתו.

תגובת הזוכה להקטנת סכום העירבון מציינת, כי העובדה כי המבקש קטוע רגל אינה אומרת מאומה ביחס לכושר ההשתכרות שלו. המבקש מתעלם מהיותו איש משטרה בעבר וחוקר פרטי בהווה ועפ"י תיעוד מן הביטוח הלאומי נכון לשנת 2017 עבד בחברת תום אבטחה בע"מ (נספח א' לתגובה) עפ"י נתוני תיק ההוצל"פ לבד מחשבון הבנק שנזכר בבקשת המבקש יש לו גם חשבונות בבנק לאומי ובבנק דיסקונט שאין להם זכר בבקשת המבקש.

תגובת המבקש מיום 12/9/2018 מציינת, כי הוא אכן שוטר לשעבר ובעל רישיון חוקר פרטי, אולם אינו עובד למן 2005 וכן, כי עבד אצל תום אבטחה כחודשיים בלבד במהלך 2017. הייתה זו עבודתו היחידה משנת2006.

אין המבקש מקבל פנסיה או גמלה או דמי פגיעה ומגורם ממשלתי כלשהו (זולת מל"ל) כיון שמחלת הסרטן שבעטיה נקטעה רגלו פרצה כ-13 שנים לאחר שעזב את שירות המשטרה.

בבנק לאומי מציין המבקש אין לו חשבון משנת 2003, ובבנק דיסקונט לא זכור לו שפתח חשבון למעט בשנת 1990. המבקש מציין כי יש לו חשבון אחד ויחיד זה הנזכר בבקשתו.

התגובה נסמכת בתצהיר.

בחנתי את מכלול הכתבים ולא מצאתי, כי יש מקום לבטל את פסה"ד לא עפ"י חובת הצדק ולא עפ"י שיקול דעת.

המבקש הטוען טענות שונות כנגד מסירה לא טרח לצרף אישורי מסירה, טוען טענות ביחס למועד מסירה שקדם להשכרת דירתו בקריית ביאליק, תוך הפנייה אצבע אל הדייר שטרם התגורר שם בשכירות.

התצהיר שסומך את בקשת המבקש, לאו תצהיר הוא, מחד, ומאידך לתשובה לתגובה צורף תצהיר, אולם אין באפשרות המשיבה להעמידו לחקירה נגדית, שכן תם סבב הכתבים בעניין זה.

באשר לביטול עפ"י שיקול דעת, כיון שאין המבקש פורס הגנה אפשרית כלשהי, הרי שאין כל תכלית בביטול פסה"ד שחייבו לפני כשנה לשלם יחד ולחוד עם הנתבעת 1, 5,750 ₪, הוצאות אגרה ושכר טרחה בסכום כולל העומד על כ 7,000 ₪ (קרן).

לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.