1. תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

2. התאונה התרחשה בצומת בתוך החניון לטווח ארוך בנמל התעופה בן גוריון, בין רכב התובעת 2, שהיה נהוג על ידי בעלה, לבין אוטובוס המבצע הסעות פנימיות בנמל התעופה ("שאטלים"), שהיה נהוג על ידי הנתבע 1. אין חולק כי זכות הקדימה הייתה של האוטובוס. נהג רכב התובעות העיד כי כשנכנס לצומת הבחין באוטובוס משמאלו במרחק של כ-50 מטר. לדבריו, הוא השתהה בתוך הצומת מכיוון שעסק בחיפוש חניה, והניח כי האוטובוס יראה אותו ויעצור. האוטובוס אכן בלם אולם לא הצליח להימנע מפגיעה ברכב התובע, וההתנגשות הייתה בין הפינה הימנית קדמית של האוטובוס לבין הכנף השמאלית קדמית של רכב התובעות, מעל הגלגל. מדובר בפגיעה קלה יחסית, בהתחשב בכלי הרכב המדוברים, מה שמלמד כי האוטובוס הצליח לבלום כמעט לחלוטין. לטענת הנתבע 1, רכב התובעות התפרץ לנתיבו והוא בלם מיד כשהבחין בו, אך לא הצליח להימנע לחלוטין מפגיעה.

3. בא כוח התובעות אינו כופר בכך שמוטלת על הנהג ברכב התובעות אחריות לתאונה, אולם לשיטתו מוטלת גם על הנתבע 1 אחריות מסוימת. בא כוח התובעות מצביע על כך שמדובר בפגיעה קלה יחסית, מה שתומך לשיטתו בכך שאין מדובר ב"התפרצות" לנתיב הנסיעה, אלא בכניסה לנתיב ובהשתהות בו באופן שאיפשר לנתבע 1 להבחין ברכב התובעות זמן מספיק כדי לעצור לחלוטין.

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי התובעות לא הוכיחו כי יש לייחס לנתבע 1 אחריות, ולו חלקית, לתאונה. כאמור, אין חולק כי זכות הקדימה הייתה של האוטובוס. נהג התובעות העיד כי חלפו שניות ספורות מאז שנכנס לצומת ועד התאונה. בהתחשב במרחק של האוטובוס מהצומת, כפי שהעריך נהג התובעות, ובכך שחלפו שניות ספורות בלבד עד התאונה, לא ניתן לקבוע לדעתי כי מדובר במצב בו הייתה לנתבע 1 אפשרות להבחין ברכב במרחק שאפשר עצירה מלאה. העובדה שהפגיעה ברכב התובעות הייתה חלשה יחסית אינה מלמדת, לדעתי, כי הייתה לנתבע 1 אפשרות לבלום לחלוטין, שכן בהחלט ייתכן כי מדובר היה במרחק שאפשר בלימה עד כדי האטה ניכרת, אך לא עצירה מלאה.

5. לאור האמור, שעה שהתאונה התרחשה עקב אי מתן זכות קדימה על ידי רכב התובעות ולא הוכח כי נהיגה ערנית יותר של בעל זכות הקדימה הייתה יכולה להביא למניעת התאונה, סבורני כי אין מקום להטיל אחריות כלשהי על הנתבעים.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעות יישאו בשכר עדות הנתבע 1 שנפסק בדיון. אין צו נוסף להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ח, 15 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.