לפניי בקשת צד ג' להורות על עיכוב הליכים כנגדו בשל קיומו של הליך תלוי ועומד ו/או לחלופין סילוק התביעה.

רקע -

על ידי התובעת הוגשה תביעה כספית כנגד הנתבעת, אשר עניינה בחוב כספי נטען, בקשר עם ביצוע עבודות "רובה" בפרויקט בנייה בהרצליה, אשר תמורתן לא שולמה כך על פי הנטען. הנתבעת מצדה הגישה כתב הגנה, וכן הודעת צד ג'.

ביום 25 באוקטובר 2017 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק, ומספר ימים אחריה, הגיש צד ג' בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתיק, בשל קיומו הליך תלוי ועומד בין הנתבעת לבין צד ג' בבית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת ת.א. 31819-06-17. לחלופין התבקש בית המשפט (במסגרת הבקשה הנ"ל) לסלק על הסף את הודעת צד ג' בשל קיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי. לחלופי חילופין ביקש צד ג' לאחד את ההליך בבית המשפט המחוזי עם ההליך דכאן.

דיון והכרעה –

הגשת הודעת צד ג' ללא היתר וללא רשות -

כתב התביעה בתיק זה הוגש בחודש יוני 2017; בחודש אוגוסט 2017 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובמקביל הוגשה על ידה הודעת צד ג'.

מאחר ועסקינן בהליך המתנהל בסדר דין מהיר, הרי שלא ניתן להגיש הודעת צד ג', אלא בכפוף לקבלת רשות והיתר מבית המשפט.

כך, בתקנה 214.ו.(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") נקבע, כי:

"נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי, ערוכה בהתאם לתקנות אלה".

דא עקא, שהנתבעת לא ביקשה היתר למשלוח הודעת צד ג', אלא עשתה דין לעצמה והגישה הודעת צד ג' במקביל להגשת כתב ההגנה.

יוער, כי צד ג' הגיש כתב הגנה ולא העלה כל טענה (גם לא במסגרת הבקשה דנן) לפיה הוגשה ההודעה לצד ג' ללא היתר וללא רשות.

ואולם, מעת שהדבר התחוור לבית המשפט (מעיון בתיק בעקבות הגשת הבקשה דנן) התבקשה תגובתה של הנתבעת, וזו טענה, כי בשל שגגה, לא התבקשה רשותו של בית המשפט להגשת הודעת צד ג'.

סבורני, כי די באמור, כדי להביא למחיקת ההודעה לצד ג', אשר הוגשה שלא כדין וללא קבלת היתר כנדרש וכמתבקש.

הליך המתנהל בסדר דין מהיר נועד לאפשר בירור מהיר ויעיל של ההליך ולשם כך נקבעו כללים ברורים בדין המחייבים קבלת היתר קודם להגשת הודעה לצד ג' ולא ייתכן, כי בעל דין יפעל בניגוד להם, יצור מעשה עשוי, וייהנה מכך. לנוכח האמור – ההודעה לצד ג' נמחקת בזאת.

הבקשה לעיכוב הליכים -

למעלה מן הצורך יוער, כי אף אלמלא הייתה נמחקת ההודעה לצד ג', הרי שהיה מקום להורות על עיכוב ההליכים בתיק דנן לנוכח קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בת"א במסגרת ת.א. 31819-06-17.

מתחוור, כי בחודש יוני 2017, הגישה הנתבעת תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בת"א כנגד צד ג', ע"ס 18,720,752 ₪ (הוגשה גם תביעה שכנגד ע"י צד ג' כנגד הנתבעת).

מעיון בהליך אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א עולה, כי סוגיית החשבון מכוחו הוגשה התביעה דכאן מתבררת כפלוגתא בין הצדדים לאותו הליך - אשר נפתח למעשה כחודשיים ימים לפני שהוגשה ההודעה לצד ג'.

כך, בסעיף 52 לכתב התביעה המתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א טענה הנתבעת דכאן, כי צד ג' שילם לה כספים בחסר, ביחס לחשבונות ששולמו לקבלני משנה בחודש דצמבר 2016. לעניין זה נטען, כי מתוך חשבון שוטף של כ- 2.9 מיליון ₪ שהגישה הנתבעת דכאן לצד ג', הוא אישר סך של 680,000 ₪ בלבד, ולתמיכה באמור, צורף להליך בבית המשפט המחוזי בת"א נספח "11", שבו מופיעים הסכומים שיש לשלם לקבלני המשנה, ואשר שולמו בחסר.

מעיון באותו נספח "11" בהליך שצורף לבית המשפט המחוזי בת"א עולה, כי בראש הרשימה מופיע שמה של התובעת (המכונה בפי הצדדים –"ג'וני רובה") ונטען, כי התשלום המגיע בקשר עם קבלן משנה זה, עומד על סך של 40,509 ₪, לא כולל מע"מ.

היינו- בבית המשפט המחוזי מתנהל הליך, שבו אחת הפלוגתאות שעומדת על הפרק, היא טענת הנתבעת דכאן, כי צד ג' לא שילם לה את מלוא החשבון שהוגש לו ביחס לחודש דצמבר 2016, ובכלל זה חשבון בסך של 40,509 ₪ בגין עבודות שביצעה התובעת דכאן.

בהליך אשר מתנהל בפניי תבעה התובעת את הנתבעת (שהתקשרה עמה בהסכם) ודרשה לקבל את יתרת הכספים המגיעים לה לחודש דצמבר 2016, תוך שהוא מסתמכת על חשבון מצטבר מאושר לטענתה בסך של 40,509.90 ₪ (נטען ששולם רק סך של 11,987 ₪ מתוך החשבון) – הוא החשבון שנזכר בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א.

בקשר עם האמור שלחה הנתבעת את הודעת צד ג' - ומכוחה עתרה הנתבעת לחייב את צד ג' לשלם את הכספים האמורים.

היינו, במסגרת הודעת צד ג' שנשלחה (ללא היתר) ביקשה הנתבעת לברר את אותן הפלוגתאות ממש אשר אמורות להתברר בבית המשפט המחוזי, במסגרת ההליך דנן, והכל בקשר עם אותו חשבון, ועם אותו קבלן משנה.

המדובר בכפל התדיינות, ומשכך צודק צד ג', שעה שהוגשה על ידו בקשה לעיכוב הליכים.

ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן (פורסם בנבו) נקבע, כי:

"3. סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב".

ברע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום נ' דלתה דיגיטל בע"מ (פורסם בנבו) נקבע, כי השיקולים לעיכוב ההליכים חופפים לשיקולים שעומדים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, ובכללם זהות השאלות שבמחלוקת, זהות הצדדים וגם יעלות וחסכון בזמן שיפוטי.

ולענייננו – בהליך בבית המשפט המחוזי בת"א תלויה ועומדת לבירור בין אותם הצדדים (בין יתר המחלוקות שעל הפרק), גם המחלוקת הקשורה לעבודות שביצעה כביכול התובעת בחודש דצמבר 2016 והחשבון ע"ס 40,509 ₪ בצירוף מע"מ. בשים לב לאמור, ומעת שההליך בבית המשפט המחוזי בת"א החל קודם לכן (ההודעה לצד ג' הוגשה רק בחודש אוגוסט 2017) ומעת שההליך בבית המשפט המחוזי בת"א מתייחס ליריעה רחבה יותר במערכת היחסים שבין הנתבעת לבין צד ג', היה מקום להורות על עיכוב בירור ההודעה לצד ג' (אלמלא לא הייתה נמחקת כאמור לעיל ההודעה לצד ג'), וזאת גם משיקולי יעילות דיונית, חסכון בזמן שיפוטי, ועל מנת למנוע הכרעות עובדתיות סותרות.

סוף דבר -

ההודעה לצד ג' נמחקת בזאת. מובהר כאמור, כי אלמלא הייתה נמחקת ההודעה, היה מקום לעכב את ההליך בשל קיומו של הליך תלוי ועומד (אינני מתייחס לטענות החלופיות שהועלו בבקשה).

להשלמת התמונה אציין, כי במסגרת כתב טענות שהגישה הנתבעת ביום 15 בנובמבר 2017 שבו אישרה, כי ההודעה לצד ג' הוגשה ללא היתר (בשל שגגה) ביקשה הנתבעת "להשלים את החסר" (קרי להתיר לה ולו בדיעבד לשלוח הודעת צד ג'). למעלה מן הצורך אציין, כי דין בקשה שכזו להידחות שכן מתחוור, כי צירוף צד ג' (שאינו חתום על ההסכם מול התובעת ושאין לו כל חבות ישירה מכוח התקשרות חוזית) עשוי לסרבל את הדיון שלא לצורך, ולהוסיף עניינים שאינם נדרשים לצורך ההכרעה בתיק ואשר קשורים למערכת היחסים (המורכבת) שמתנהלת בין הנתבעת לבין אותו צד ג' – אשר נדונה על כל הבטיה והקשריה בהליך בבית המשפט המחוזי בת"א. ממילא שאין הגיון ואין צורך לסרבל תביעה של קבלן משנה שתובע את שכר עבודתו, במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים בין הנתבעת לצד ג' בקשר עם הקמתו של הפרויקט.

אינני עושה צו להוצאות, בשים לב לכך, כי צד ג' לא העלה מיוזמתו את הטענה לפיה ההודעה לצד ג' הוגשה ללא היתר. אשר לבקשה לעיכוב הליכים – היה מקום להגישה לפני הגשת כתב הגנה או לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה ולא לאחר הישיבה המקדמית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום. המזכירות תוציא מהתיק את ההודעה לצד ג' ואת כתב ההגנה לצד ג'.

ההליכים שבין התובעת לבין הנתבעת ימשכו כסדרם (מובן שאין בהחלטה זו כדי למנוע מבעד מי מהצדדים לזמן לעדות את נציג הצד השלישי שאישר לכאורה, את החשבון המצטבר מושא הליך זה רק בחלקו).

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ח, 15 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.