בתיק זה הוגשה תביעה "לביצוע בעין של פסק בורר שקיבל תוקף של פסק דין". פסק הבוררות דן במחלוקת שהתעוררה בין האגודה לבין התובעים ואחרים (להלן: "האחרים"), בנוגע לזכויות התובעים (והאחרים) בהרחבה שבוצעה במקרקעין בהם למשיבה 1 זכויות חכירה מרמ"י (להלן: "האגודה").

פסק הבורר ניתן ביום 14/4/2008 וביום 7/1/16 קיבל תוקף של פסק דין (ללא התנגדות). התובענה הוגשה ביום 3/7/17.

האגודה ביקשה לצרף להליך, גם את האחרים, אשר פסק הבורר חל עליהם ובהחלטתי מיום 14/12/17 נעתרתי לבקשה. בתאריך 6/3/18 התקיים דיון במעמד כל הצדדים ובסיומו, נוכח דברים שהועלו בדיון, לרבות על ידי, ניתנה לב"כ התובעים שהות לשקול את צעדיו.

בעקבות זאת, הגיש ב"כ התובעים הודעה לתיק בית המשפט, לפיה הוא מבקש למחוק את התביעה.

נתבעים 4 ו- 5 לא הגיבו לבקשה. שאר הנתבעים אינם מתנגדים למחיקת התביעה, ובלבד שייפסקו, לזכותם, הוצאות ריאליות, תוך שהם מדגישים כי מלכתחילה לא היה כל מקום להגשת התביעה וכי נגרמו להם הוצאות רבות בגין הצורך להגיש כתב הגנה מכביד, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

האגודה צירפה לתגובתה שתי חשבוניות שכ"ט על סך כולל של 23,400 ₪ ונתבעים 2, ו-8-6 צירפו שתי חשבוניות/קבלות ע"ס כולל של 50,000 ₪.

בתגובת התובעים לבקשה נטען, בין היתר, כי התביעה הוגשה, מלכתחילה, נגד האגודה בלבד וכי האגודה היא זו שביקשה לצרף את הנתבעים האחרים וזאת - מבלי שקיבלה את עמדתם.

לאחר ששקלתי את התביעה, את השלב בהליך בו התבקשה מחיקת כתב התביעה ואת כל טיעוני הצדדים בנוגע להוצאות, ובכלל זה את העובדה שלא צורפו הסכמי שכר הטרחה ולא ניתן לדעת מהו ההסדר שנעשה בין הצדדים השונים לבין עורכי דינם, אני מורה כדלקמן:

א. כתב התביעה נמחק בזה.

ב. התובעים ישלמו לאגודה, לנתבע 3 ולנתבעים 2 ו- 8-6 (שלוש "קבוצות" של נתבעים), שכ"ט בסך של 17,550 ₪ לכל אחת מהקבוצות.

הסכומים ישולמו עד לא יאוחר מיום 31/5/18, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.