טענות הצדדים

1. לפניי בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת"), להורות על בדיקה חוזרת של התובעת, על ידי המומחה הרפואי שמינה בית המשפט בנדון בתחום האורתופדי (להלן: "המומחה"); זאת, לפי סמכות בית המשפט, כעולה מהוראות תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מומחים) תשמ"ז -1986 (להלן: "התקנות").
2. המבקשת טוענת כי קיים פער ברור בין תוצאות טומוגרפיה מותנית (MRI) מיום 13.07.19, שלגביה ניתנה ביום 21.08.19 הערכת רופא אורתופד בקופת חולים המתייחסת אליה, לבין תוצאות בדיקת טומוגרפיה מותנית שנערכה שלוש נשים קודם לכן - ביום 25.7.16 (כחמישה שבועות לאחר מועד התאונה – 16.06.16), שעליה מתבססת הערכת המומחה בחוות הדעת שנתן בנדון ביום 06.01.19.
3. לשיטתה של התובעת, פער זה מצביע על כך שחל שינוי משמעותי במצבה, ולכן יש להורות על בדיקה נוספת אצל המומחה, או לכל הפחות הבהרות לאור הממצאים החדשים.
4. מאידך, המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה הנדונה על הסף. ראשית, משום שהמבקשת ביצעה פניה למומחה שלא כדין; ושנית, משום שמדובר במסמך פסול שנוצר בביקור בקופת חולים שנועד לצורך קבלת מסמך רפואי שניתן יהיה להעבירו למומחה ביהמ"ש, ובכך להשפיע על קביעתו, ואף – בדיעבד.
5. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי תשובתו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו, ושואלות לגבי הטומוגרפיה החדשה, אינן קובעות קשר סיבתי בין בדיקת הטומוגרפיה המותנית מיום 13.07.19 לבין התאונה.
6. בנוסף טוענת המשיבה, כי לביסוס הבקשה להפנית התובעת לבדיקה נוספת אצל מומחה שמונה לפי חוק הפלת"ד, לפי הדין – על המבקש להוכיח שינוי משמעותי במצבו של התובע, דרישה שלשיטת המשיבה - איננה מתמלאת במקרה דנן.
7. בתשובתה, דוחה המבקשת את טענת המשיבה כאילו מדובר במסמך מוזמן שנועד לצורך התביעה בלבד. לטענתה מדובר בבדיקה אובייקטיבית שבוצעה על ידי מכון מוסמך של קופת חולים מוכרת. בדיקת האורטופד ביום 21.08.19 נעשתה על ידי רופא מטעם קופת חולים, שאליו הגיעה המבקשת באקראי וללא תשלום, ועל כן טענת המשיבה איננה סבירה.
8. עוד טוענת המבקשת, כי בניגוד לטענת המשיבה, מדובר על שינוי משמעותי במצבה של התובעת, שמצדיק הפניה לבדיקה חוזרת או נוספת על ידי המומחה.

דיון והכרעה

1. עיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהגישו ובאתי, לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית; כמפורט להלן.
2. בחוות הדעת שנתן המומחה בנדון ביום 06.1.2019, בגין תוצאות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.06.16, היו מונחים בפני המומחה תעודת שחרור מביה''ח שבו אושפזה לאחר התאונה וכרטיס קופת חולים, וכן תקליטור טומוגרפיה מותנית מיום 25.07.16, שתואר: "בלטים דיסקיים מזערים... ללא לחץ על השק, ללא לחץ שורשי או היצרות התעלה המרכזית ותעלות השורשים. מפרקי סקרו-איליאק תקינים ואין פגיעה גרמית באגן". בענין ממצאי הבדיקה האלקטרומיוגרפית של התובעת מיום 24.10.18 נכתב: "שורשים מותניים – בלי ממצא חולני". תחת פרק "סיכום ומסקנות" שבחוות הדעת, קבע המומחה "שלא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה". המומחה מצא גם, שבבדיקתה של המבקשת "לא הופקו כל מגבלות בתנועות צואריות ומותניות".
3. בבדיקתת טומוגרפיה מותנית שהתובעת יזמה את ביצועה, מיום 13.07.19, נצפה אצל התובעת כי בחוליות L4-L5 קיים "בלט אנולוס דיפוזי עם לחץ והשטחת השק התקאלי משיק לשורשים בחלל התעלה אך אינו דוחק אותם. השורשים בגובה הנקבים חופשיים יותר." תחת פרק "סיכום" נכתב: "שינויים דיסקלים כמתואר, לקורולציה עם אופי ומיקום התלונות הקליניות של הנבדקת".
4. ביום 21.08.19 פנתה המבקשת למומחה אורטופדי מטעם קופת חולים. בסיכום הביקור נכתב: "עדיין כאובה מאוד ללא שינוי מהותי. כאובה עם הגבלה בתנועות הגב התחתון והאגן. הקרנה לאורך רגל ימין. ב-MRI ע"ש מותני – בלטים דיסקלים L4-L5-S1 היצרות פורמינלית. אין מקום לשקילת טיפול ניתוחי. לאור ההגבלה הגבלות וקביעת נכות בהתאם".
5. ביום 17.11.19 פנתה המבקשת בשאלות הבהרה למומחה, שנוסחן היה "האם לאור מסמכים רפואיים אלו יש מקום לשינוי גובה הנכות הצמיתה בחוות דעתך?", וגם "האם לאור ממצאים אלו יש מקום לבדיקה חוזרת של התובעת?". המומחה ענה לפנייה זו ביום 18.11.19 בתשובה: "כל ממצאי רשומות נוספות הינם מתאריכים אחרי מתן חוות הדעת. אם לדעתך חלה החמרה אנא פנה לביהמ"ש לאשר בדיקה חוזרת והקשר בין רשומות אלו לתאונה מיום 16.06.16".
6. בענין בר"ע (המחוזי י-ם) 637/05 מגדל חברה לביטוח נ' יצחק אליהו (לא פורסם; 8.3.05) נקבע [בסעיף 4 להחלטה]:

"קיימים מקרים שבהם ראוי לערוך בדיקה נוספת לנפגע. לפי תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, רשאי בית-המשפט בכל עת, כל עוד לא ניתן פסק-דין על-ידו, ליתן הוראות למומחה רפואי על-פי בקשתו של המומחה או על-פי בקשת בעל דין, ואף מיוזמת בית-המשפט. הוראות כאמור יכול שיכללו בדיקה רפואית נוספת או בדיקה מחודשת של הנפגע, אם בשל החמרה או הקלה שחלה במצבו הרפואי של הנפגע. כדי להורות על בדיקה מחדש של הנפגע, צריך שתהיה בפני בית-משפט "ראיה המצביעה על שינוי משמעותי". לעניין זה נאמר, כי "אמת נכון, שהעובדה שחלף זמן רב מאז ניתנה חוות דעתו של המומחה - עשויה לשמש שיקול לבדיקה מחדש של הנפגע" (ת"א 782/95 נפתלי איוב נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), רע"א 2395/93 ארנון נגד הפול (לא פורסם))".

1. כאמור בין מועד מתן חוות דעתו של המומחה למועד ביצוע הטומוגרפיה המותנית - חלפו כשישה חודשים. בין תוצאות הבדיקות של הטומוגרפיה המותנית בענייננו, שביניהן חלפו עברו שלוש שנים, יכול שקיים פער מסוים. ממה נובע הפער? האם יש לו משמעות לענייננו? האם יש לו משמעות לקשר הסיבתי? האם יש בפער לשנות ממצאי וקביעות חוות הדעת שניתנה בנדון?
2. אכן, כטענת המשיבה, המשפט שמצוין במסמך הרופא האורתופד מיום 21.08.19: "לאור ההגבלה – הגבלות וקביעת נכות בהתאם", מצביע על חיווי דעה של הרופא, שאולי הושפע מהתייחסות התובעת לבדיקתה אצלו. מדובר במסמך שנחזה מוזמן.
3. יכול גם, שהמבקשת פעלה שלא על פי התקנות, הן בענין המועד בו הציגה את שאלות ההבהרה למומחה (כ-10 חודשים לאחר קבלת חוות הדעת), והן בהצגת את המסמך של האורתופד מיום 21.8.19 - למומחה.
4. בנסיבות, אינני מוצא לאפשר בדיקה נוספת של התובעת אצל המומחה. אזכיר כי בדיקה נוספת – לאחר מתן חוות דעת רפואית - היא מהלך חריג, שננקט רק במקרים שבהם לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אישפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה; מקרים שבהם הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה. בענין רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע'מ, פד''מ מט(3) 303, מובהר: "עם זאת, ראוי להבהיר כי לא כל שינוי מצריך ומצדיק הליכה בדרך זו. יש שחלים - לאחר חוות הדעת - שינויים במצב הנפגע שאינם מצדיקים פנייה למומחה להשלמת חוות-דעתו. כוונתי לומר, שאם חלו שינויים שאינם משמעותיים, על בית המשפט להחליט, לפי שיקול-דעתו, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם די בשאלות הבהרה או בחקירה לשם הבאה לפני המומחה את העובדות החדשות, או אם ראוי הוא לבקש השלמת חוות-דעתו. אין מניעה אפוא - והכול תלוי בנסיבות - להביא עובדות חדשות לידיעת המומחה במסגרת שאלות הבהרה ולבקש תגובתו להן ולהשפעתן על האמור בחוות-דעתו במסגרת שאלות כאלה או במסגרת חקירתו בבית המשפט".
5. עם זאת, אני מוצא כי בשל הפער בין תוצאות הבדיקות הטומוגרפיות משנת 2016 ומ-2019, כאמור, תוצאות הבדיקה של הטומוגרפיה המותנית מיום 13.07.19 - מעוררות שאלות, ואת אלו אני מוצא להציג למומחה, שהוא מומחה מטעם בית המשפט.
6. מדובר בבדיקה שנחזית להיות אובייקטיבית, ועצם קיומו של פער מצדיק התערבותי על מנת להקל בגילוי האמת.
7. בכוונתי להפנות למומחה את המשימה הבאה:

"בהמשך לשאלות ההבהרה שהציגה התובעת בנדון, ולתשובת המומחה שמונה בנדון מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, מתבקש המומחה לבחון את הטקליטורים של הבדיקות הטומוגרפיות המותניות שעברה התובעת ביום 16.06.16 וביום 13.07.19 ולהתייחס לפערים בין הממצאים כדלקמן:

• 1. מהם הפערים שהמומחה מוצא מעיון השוואתי בין הטקליטורים?
  2. מה משמעותם?
  3. מה משמעותם לענייננו?
  4. האם יש בתוצאות הבדיקה החדשה מיום 13.7.19 ובהתחשב בפערים כאמור, כדי לשנות מקביעות המומחה בחוות הדעת הרפואית שנתן בנדון ביום 6.1.19? במה?
  5. האם כדי להשיב לשאלות ב' ו-ג לעיל, תדרש למומחה בדיקת טומוגרפיה נוספת או כל בדיקה אחרת?
  6. יובהר למומחה כי עליו להתעלם מהממצאים והקביעות שבמסמך של הרופא האורתופד מיום 21.08.19 (שהוצג לו במצורף לשאלות ההבהרה מטעם התובעת), ולגזור את ממצאיו ותשובותיו לשאלות לעיל מתוך עיון בטקליטורים ובפענוח שלהם בלבד.

באמצעות שליח יעביר ב"כ התובעת – בתוך 10 ימים – פניה בכתב לידי המומחה, המצרפת את שני הטקליטורים של הבדיקות – הישנה והחדשה, כאמור - ואת מסמכי הפענוחים של המכון בשתי הבדיקות. העתק של המכתב והתקליטורים – ימסר לידי הנתבעת – במקביל למסירה לידי המומחה.

ככל שהמומחה סבור שנדרש לו שכר נפרד בגין התייחסות זו, ינקוב מה השכר שהוא מעריך מתאים לכך. שכר זה ישולם על ידי התובע.

לעיוני בעוד 40 יום".

1. בשלב זה, אינני מחייב בהוצאות; הנתבעת תשמור טענותיה בענין זה.
2. לעיוני בעוד 10 ימים למתן הוראות למומחה, כאמור.

ניתנה היום, כ"ה טבת תש"פ, 22 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.