07 יוני 2018

המערער יניב קורן בעצמו

ב"כ המשיב עו"ד שלומי מור

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין ונציג הציבור מר משה ראובני; בל 48604-07-15) שבו נדחתה תביעת המערער לדמי אבטלה.

2. בקליפת אגוז נציין כי המערער התפטר מעבודתו בחודש יולי 2012, לטענתו בנסיבות המזכות בפיצוי פיטורים. המערער התייצב בשירות התעסוקה בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2012 ותביעתו לדמי אבטלה הוגשה לראשונה למוסד ביום 18.6.2014 – תביעה שלבסוף אושרה עקרונית אך לא הניבה תשלום דמי אבטלה נוכח הוראות סעיף 296 לחוק המאפשר תשלום גימלה רק בעד 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה.

3. הטעם לכך שהמערער הגיש את תביעתו למוסד באיחור נעוץ בהבנתו את הסברי המוסד באתר האינטרנט כך שעל מנת להגיש תביעה היה עליו להצטייד באישור המעסיק על זכאותו לפיצוי פיטורים ובהעדרו של אישור כאמור, בפסק דין הקובע זאת. בהתאם הגיש המערער בחודש פברואר 2013 תובענה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק, תובענה זו הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 2.4.2014 ובמסגרתו נקבע כי המערער זכאי מבלי להודות זה בטענותיו של זה בתשלום פיצוי פיטורים.

4. בית הדין האזורי דחה את טענת המערער כי עילת התביעה לתביעת דמי אבטלה התגבשה רק עם מתן פסק הדין. וכן קבע כי בדין לא שולמו דמי האבטלה נוכח הוראת סעיף 296 לחוק.

5. לאחר שבחנו את כלל חומר התיק וטענות הצדדים בכתב ובעל פה, נחה דעתנו כי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

6. אשר לטענות המערער שעניין הטעיה בין במעשה או במחדל לרבות נוכח תוכן המידע המפורסם באתר האינטרנט, הרי שצדק בית הדין האזורי כי אין בטענות אלה, אפילו היו מתקבלות, כדי להקים זכאות על פי חוק. בכל מקרה, שמורה למערער האפשרות לפתוח בהליכים המתאימים.

7. אף אנו מצטרפים לאמירת בית הדין האזורי כי ראוי שהמוסד ילמד מהמקרה הנוכחי ויבחן את הדרך לשפר את המידע באתר כדי שימנע להבא טעויות מהסוג שאירע למערער.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ח (07 יוני 2018), בנוכחות הצדדים.