טוען...

החלטה שניתנה ע"י אפרת קוקה

אפרת קוקה13/06/2018

ניתנה ביום 13 יוני 2018

VIKTOR TARNA

המערער

-

אדירם תעשיות מתכת בע"מ

המשיבה

בשם המערער – עו"ד ולאדימיר מיסיוק

בשם המשיבה – עו"ד אברהם אלבו

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המשיבה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע מיום 2.6.2018 (סע"ש 55525-08-15).

2. המשיבה נימקה בקשתה בשני טעמים אלה: קשיי הגבייה הצפויים לה נוכח היותו של המערער תושב זר; ואי תשלום ההוצאות בסך 15,000 ש"ח בהן חוייב המערער בפסק הדין האזורי. המערער התנגד לבקשה.

3. לאחר עיון בבקשה ובתגובות אשר הוגשו במסגרתה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

4. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה[1] . אולם, בדומה לזכויות אחרות, גם זכות הגישה לערכאות איננה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים, ובכללם האינטרס של הצד השני שלא להיות מוטרד ללא הצדקה ולגבות הוצאותיו.

5. בכל הנוגע לשלב הערעור קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסיקתו, שככלל, ובהעדר נימוקים מיוחדים, אין לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות. כאשר כן מתקיימים טעמים המצדיקים חיוב מערער בהפקדת ערובה, על בית הדין לאזן בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכותו של בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו[2] . ערכאת הערעור אף נדרשת להביא בחשבון את ההבדל בין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאה ראשונה, בטרם היה לו יומו בבית הדין, לבין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאת הערעור, לאחר שתביעתו נדונה על ידי הערכאה הראשונה ונדחתה. במקרה השני, זכות הגישה לערכאות כבר מומשה, ולו באופן חלקי. עניין זה ימצא ביטויו במשקל שעל בית הדין לתת לאינטרסים השונים של הצדדים; זכות הערעור, המהווה חלק מזכות הגישה לערכאות, מקום בו מוקנית זכות ערעור על פי הדין, וזכות בעל הדין לגבות את הוצאותיו[3] .

6. אחד הטעמים לחיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, הוא הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו בעבר [4]. כאשר מדובר בבקשה להפקדת ערובה בשלב הערעור, משקלו של נימוק זה עולה, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו בפסק דין סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער. מנגד, אין לחייב בעל דין בהפקדת ערובה בשל אי קיום החיובים המהותיים שהוטלו עליו בערכאה הראשונה, כיוון שבית הדין אינו עוסק באכיפת פסקי דין[5].

7. השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה להפקדת ערובה מהווה אף הוא שיקול במארג השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להכריע בבקשה, כאשר במקרים המתאימים, הגשת בקשה להפקדת ערובה בשיהוי ניכר - בשלב מתקדם של הליך הערעור - עלולה לכשעצמה להביא לדחייתה. שכן, תכלית מוסד הערובה עניינו בין היתר, מניעת הוצאות מהמשיב, כאשר קיים סיכון ממשי שלא יוכל לגבות את הוצאותיו. בשלב מאוחר של ההתדיינות, פוחתת ההצדקה לחיוב בערובה, כאשר לא צפויות למשיב הוצאות נוספות בערעור. שיקולים של הוגנות מחייבים גם הם את המשיב, הסבור שיש לחייב את המערער בהפקדת ערובה כתנאי להתדיינות בערעור, להגיש את הבקשה בשלב מוקדם בהליך, בטרם יישא המערער בהוצאות נוספות מעבר להגשת הערעור [6].

מכל מקום, כפי שעמדנו על כך בעניין בלקירסקי[7], אין באמור כדי לקבוע כלל קטגורי לפיו הגשת בקשה להפקדת ערובה בשיהוי דינה דחייה, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, כאשר המשקל שינתן לשיהוי בהגשת הבקשה יעלה ככל שיגדל השיהוי, וככל שיפחת משקלם של הטעמים האחרים לחיוב בהפקדת ערובה.

מן הכלל אל הפרט

8. במקרה שלפני, שקלול נסיבותיה של הבקשה, מצדיק את דחייתה. אמנם, דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך שהמערער לא שילם את ההוצאות בהן חוייב בפסק דינו של בית הדין האזורי, עובדה שיכולה, בנסיבות מתאימות, להצדיק חיוב מערער בערובה להוצאות. עם זאת, במקרה שלפני, הבקשה לחיוב המערער בערובה הוגשה לבית הדין בשיהוי ניכר, כעשרה חודשים לאחר הגשת הערעור ורק לאחר שהוגשו סיכומי שני הצדדים בערעור. במצב דברים זה, פוחתת ההצדקה לחיוב המערער בערובה להוצאות, נוכח השלב הדיוני המתקדם בו מצוי הדיון בערעור, ובשים לב למשאבים שהשקיעו הצדדים עד כה בטיפול בערעור שקבוע לדיון בפני מותב ביום 4.7.2018. די בטעם זה על מנת להורות על דחיית הבקשה. לכך יש להוסיף, כי בהתאם להלכה הפסוקה, העובדה שהמערער אינו תושב ישראל, אינה מהווה לכשעצמה טעם לחיובו בהפקדת ערובה[8].

למעלה מן הצורך יוער, כי טענותיה של המשיבה בעניין סיכויי הערעור הנמוכים לטעמה, גם בהן אין בנסיבותיו של המקרה משום הצדקה מספקת לחיוב המערער בערובה להוצאות.

9. לאור האמור, ובעיקר נוכח השיהוי בהגשתה, נדחית הבקשה לחיוב המערער בערובה להוצאות המשיבה בערעור.

10. הוצאות הבקשה יובאו בכלל חשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ח (13 יוני 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  1. ע"א 733/95 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 628; ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU, עבודה ארצי לג(54) 38.

  2. ער (ארצי) 15046-12-11 חווה נחמני - קאנטרי פלורס בע"מ, ניתן ביום 28.1.13.

  3. בש"א (ארצי) 1349/04 גביש שלטים בע"מ - נעמה כץ, ניתן ביום 12.9.04.

  4. ראה: עניין נחמני; ע"ע 1064/00 קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, עבודה ארצי לג (52) 24.

  5. ראו: ע"ע 251/03 דוד אילוז - מישל אילת הסעות בע"מ, ניתן ביום 22.6.2004; ועניין גביש (לעיל).

  6. בש"א (ארצי) 308/05 יחזקאל רמז -מפעלי אומנות הדפוס ב.מ. 90 בע"מ ניתן ביום 03.05.2005.

  7. ע"ע (ארצי) 28345-09-16 אירנה בלקירסקי – אופטיקה הלפרין בע"מ, 14.12.2017.

  8. ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU, 6.7.2003.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/06/2018 החלטה שניתנה ע"י אפרת קוקה אפרת קוקה צפייה
04/07/2018 פסק דין שניתנה ע"י לאה גליקסמן לאה גליקסמן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מערער 1 VIKTOR TARNA ולאדימיר מיסיוק
משיב 1 אדירם תעשיות מתכת בע"מ אברהם)אב אלבו