במהלך הובלה של מקרר נגרם נזק לדק בביתו של התובע. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות ובעיקר בשאלת היקף הנזק.

רקע עובדתי בתמצית:

1. אין מחלוקת, כי בתאריך 11/12/16 רכש התובע מהנתבע 1 מקרר יין (להלן: "המקרר החדש"). עוד אין חולק, כי בתאריך 15/12/16 סיפקה הנתבעת 2 את המקרר החדש לביתו של התובע ופינתה במקביל את המקרר הישן מדירתו (להלן:" המקרר הישן"). פינוי המקרר הישן הינו חלק מהשירות אותו סיפקה הנתבעת 2 (ר' עמ' 2 ש' 13-15 לפרוטוקול הדיון, וסעיף 30 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012).
2. הצדדים אף אינם חלוקים, כי בעת שפינו נציגי הנתבעת 2 ו/או מי מטעמה (לרבות עובדי חב' הבת- יעד לוגיסטיקה בע"מ, כפי שנטען לראשונה בדיון ולא נזכר בכתב ההגנה) את המקרר הישן, "נשמט" המקרר הישן מידיו של העובד, נפל על הדק הממוקם בכניסה לביתו של התובע וגרם לנזק (להלן יכונה האירוע: "אירוע הנזק"), (ר' גם חוות דעת שמאי הנתבעת 2 עמ' 3 פסקאות 2-3).
3. בעקבות אירוע הנזק, בתאריך 04/01/17, שלחה מבטחת הנתבעת 2 (הראל חברה לביטוח בע"מ) את המהנדס אהוד רוס מטעם "רביב (לנדסברג) שמאים כלליים וסוקרים" (להלן: "שמאי הנתבעת 2"), על מנת לבחון את הנזק שנגרם לבית התובע (עמ' 3 לחוות דעת מטעם הנתבעת 2). עד כאן מסכימים הצדדים.
4. הצדדים חלוקים בהשתלשלות העניינים מכאן ואילך, ובעיקר ביחס להיקף הנזק שנגרם לתובע במהלך אירוע הנזק. התובע טוען כי שמאי הנתבעת 2 הפנה אותו לקבל הצעת מחיר מחברת "אשר שטיחים" וחברה זו שאינה עוסקת בדק, הפנתה אותו לחברת "סומך". חברת סומך בהצעת המחיר שהעבירה לתובע ולחברת "אשר שטיחים" קבעה, כי "אין את הדק במלאי יש צבע קרוב אבל יהיה הבדל צבעים בין הפודסט לשאר המדרכות" (נספח ב' לכתב התביעה) ועל כן הציעה לפרק את כל הדק כולל המדרגות והתקנה מחדש בעלות 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. התובע אשר ביקש להשיב את המצב לקדמותו ולא היה מעוניין בהבדלי צבעים, העביר את הצעת המחיר לנתבעת 2 ובהעדר התייחסות מטעמה, תיקן את הנזק במכלול בעלות 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. הנזק תוקן על ידי חב' סומך (אליה הופנה התובע לטענתו על ידי חב' "אשר שטחים", מטעם שמאי הנתבעת 2).
5. הנתבעת 2 אינה מכחישה את האירוע הנטען בכתב ההגנה מטעמה אך טוענת, כי התובע תיקן את כל הדק בכניסה לביתו על דעת עצמו ובכל מקרה לא בהנחיית השמאי מטעמה ו/או מי מטעמו. הנתבעת 2 טוענת בנוסף, כי התובע "ביצע עבודות במהות ובהיקף מעל ומעבר לנזק שנגרם באירוע, אם בכלל".
6. הנתבע 1 טוען בכתב ההגנה מטעמו, כי אין לו כל קשר עם אירוע הנזק הנטען. הנתבע 1 סיפק לתובע את המקרר החדש באמצעות הנתבעת 2, הא ותו לו.

מישור האחריות:

1. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהובאו ונסיבות העניין, באתי לידי מסקנה, כי הנתבעת 2 אחראית לקרות הנזק. עובדי הנתבעת 2 המבצעים פעולות הובלה ופינוי של מוצרי חשמל צריכים לנקוט בזהירות סבירה בביצוע עבודתם, וברי כי במהלך עבודה תקין וזהיר לא אמור להישמט מידם מקרר ישן לעבר הדק ולגרום לנזק. נסיבות המקרה, כפי שאירעו, מעידות על ביצוע עבודת פינוי המקרר בחוסר זהירות ובאורח רשלני, המצדיק הטלת אחריות על הנתבעת 2.

1. לאחר שעיינתי בכתב ההגנה מטעם הנתבע 1 ושמעתי את טיעוניו בדיון אני סבור, כי אכן דין התביעה נגד הנתבע 1 להידחות. הנתבע 1 לא ביצע את ההובלה של המקרר לבית התובע אלא באמצעות הנתבעת 2 ולא מצאתי כי מתקיימים בנסיבות המקרה תנאי סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

מישור הנזק:

1. עיקר המחלוקת בתיק היא בסוגיית היקף הנזק שנגרם לתובע. בעוד התובע טוען כי בעקבות אירוע הנזק, היה עליו להחליף את כל הדק בכניסה לביתו (פודסט ומדרגות) בעלות 25,000 ₪ ומע"מ, בהעדר כל אפשרות לאתר פודסט בצבע זהה לצבע המדרגות. הנתבעת טוענת כי היה על התובע להחליף רק את הפודסט הפגום בעלות 6,500 ₪ (כעולה מחוות הדעת מטעמה).
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהן וכן בתמונות שהציג התובע ( ת/1) אני סבור כי הנזק שנגרם בפודסט חייב את החלפת כל הדק בכניסה לבית (מדרגות ופודסט) וכי מדובר במכלול רציף אחד – פודסט המחובר למדרגות באופן מדובר בשטח רציף אחד (ר' ת/1).

התרשמותי מהתמונות זהה להתרשמות שמאי הנתבעת 2 שאף הוא התייחס בחוות דעתו מיום 03/02/17 אל הפודסט והמדרגות כאל שטח רציף אחד: "בית צד ג' בו נגרם הנזק הינו וילה מפוארת תלת מפלסית שגרם המדרגות עשוי "דק" שמכונה על פי צד ג' "דק לוחות אורז" מוליך אל משטח פודסט / מרפסונת בשטח 6 מ"ר שבנויה עד לכניסה לבית".

1. אין כל ספק כי, לו ניתן היה להחליף רק הפודסט הפגום, כך שלא היה מתקבל הבדל צבע בין הפודסט ובין המדרגות, כך צריך היה לעשות, ובנסיבות אלה שיעור הנזק בו הייתה מחויבת הנתבעת 2 אכן היה 6,500 ₪ . דא עקא, כי נסיבות המקרה שונות. אין בנמצא דק זהה בצבעו לדק של המדרגות. הנתבעת 2 אינה טוענת בכתב ההגנה או באמצעות חוות דעת השמאי מטעמה, כי ניתן להחליף רק הפודסט באופן שלא יהיה הבדל צבע בין הפודסט למדרגות אלא למעשה מודה, כי החלפת הפודסט בלבד לא ישיב את המצב לקדמותו. "אין בנמצא דק זהה לדק הניזוק.." (עמ' 4 פסקה 6 לחוות דעת שמאי הנתבעת).
2. מטרתם של הפיצויים בנזיקין היא להעמיד את הניזוק, ככל האפשר, במונחים כספיים, במצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, לולא מעשה הנזיקין. הלכה היא כי:

"השימוש בביטוי פיצויים (compensation) בפקודת הנזיקין משמיע לנו כי הסעד אינו הצהרתי או עונשי, אלא סעד תרופתי (remedial). ממהות הביטוי 'פיצויים' נובע, כי סעד זה נועד להסיר את הנזק ולהיטיבו... מטרתם של הפיצויים הינו להעמיד את הניזוק, עד כמה שאפשר, באותו מצב שבו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין" (ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 618).

1. טענת הנתבעת 2 לפיה, היה על התובע להחליף רק את הפודסט שנפגע באירוע, תוך התעלמות מהנזק שיוותר לתובע בשל הבדל צבע- לא תשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה המצב עובר לאירוע הנזק. בשים לב לעובדה שהוכחה, כי לא ניתן להחליף רק את הפודסט הפגום באופן שיתאים למדרגות המחוברות אליו כמכלול אחד רציף, התובע זכאי לפיצוי בגין עלות החלפת הפודסט והמדרגות גם יחד.
2. לא זו אף זו, התובע טען כי פעל להחליף את הדק בעלות 25,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם להנחיות חברת סומך (אליה הופנה על ידי חברת אשר שטיחים – ואליה הגיע באמצעות שמאי הנתבעת 2), לא נסתרה. התובע חזר על טענתו בעמד הדיון, כי לא הכיר את חברת "אשר שטיחים" וחברת "סומך" קודם לכן, וכי הופנה אליהן על ידי שמאי הנתבעת 2.

במעמד הדיון התברר, כי נציג הנתבעת 2 כלל לא בדק את טענת התובע, לפיה פעל בהתאם להנחיות שמאי הנתבעת 2 והגורמים אליהם הופנה על ידי שמאי זה (עמ' 2 ש' 32 לפרוטוקול הדיון). הנתבעת 2 אף לא דאגה להזמין לדיון את השמאי מטעמה על מנת לברר את טענת התובע כי פעל בהתאם להנחיות הגורמים מטעמו. הימנעות זו מהזמנת עד רלוונטי לדיון פועלת לחובת הנתבעת 2 ומקימה הנחה, כי לו היה השמאי מוזמן לדיון היה מחזק בעדותו דווקא את עדותו התובע (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו).

האמור נכון, לבטח בנסיבות בהן נרשם בחוות דעת שמאי הנתבעת 2: "הפננו למקום את נציג חברת "אשר שטיחים" שעוסק בתחום זה לבדיקת הדק הניזוק...", וכן לאור העובדה, כי הצעת המחיר שניתנה על ידי "חברת סומך" (על פיה תוקן הנזק בפועל) הופנתה "לכבוד: אשר שטיחים" – אליה כזכור הופנה התובע על ידי שמאי הנתבעת 2.

1. בשולי הדברים, לא הוברר מדוע קיים פער בין הצעת המחיר של חברת סומך, לפיה עלות התיקונים הינה בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסך כולל בשיעור 29,250 ובין הסכום הנתבע בכתב התביעה, בשיעור 31,356 ₪. בהעדר הסבר בעניין זה, אני מחייב את הנתבעת 2 בעלות התיקונים בהתאם להצעת המחיר.
2. לא מצאתי לחייב את הנתבעת 2 בגין הנזק "אבדן 10 שעות עבודה", מחמת שנזק זה לא הוכח, וממילא לא ברור מדוע נאלץ התובע להפסיד שעות עבודה כאשר התיקון בוצע על ידי אנשי מקצוע.

סוף דבר

על יסוד המסקנה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעת 2, לשלם לתובע את הפיצוי שלהלן:

1. עלות התיקון (בהתאם להצעת המחיר) בסך 29,250 ₪.
2. הוצאות משפט בסך 350 ₪.

סה"כ 29,600 ₪.

הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

התביעה נגד הנתבע 1 נדחית.

בקשת רשות ערעור תוגש לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אלול תשע"ז, 04 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.