1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת מלכה ספינזי – שניאור) מיום 4/6/17 בת.א. 33235/07.

2. ביום 23/1/17 ניתן פסק דין בתיק קמא, ולפיו התקבלה תביעת המבקש – התובע נגד משטרת ישראל (המשיבה 4). נדחתה התביעה נגד מכבי חיפה (המשיבות 1-2) והעירייה (המשיבה 3). נדחו הודעות לצדדי ג' ו-ד'.

בסעיף 61 לפסק הדין נקבע:

"א. התובע יישא בהוצאות הנתבעות 1 (עפ"י קבלות) כאשר סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪ כאשר הסך הנ"ל ישולם אף הוא בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ב. התובע יישא בהוצאות הנתבעות 3-4 (עפ"י קבלות) כאשר סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪ כאשר הסך הנ"ל ישולם אף הוא בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל...

ג. התובע ישפה את הנתבעת 1 במלא הסכומים שתשלם לצדדי ג' כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי הנתבעת 1 ועד לשיפוי מלא בפועל".

3. לאחר מתן פסק הדין, הגישו נתבעות 3-4 וצד ד' 1-2, אשר לצורך הנוחות יכונו: "מכבי חיפה", בקשה לשומת הוצאות. (בקשה מס' 80).

ב"כ התובע הודיע כי אין מקום לחייב בהוצאות מומחה הנתבעים ד"ר ברוורמן, לאחר ויתור על חוות דעתו וכן אין מקום לחייב בהוצאות לחוקרים, שכן הם לא הופיעו לעדות מטעם הנתבעים ו/או צדדי ג'.

מכבי חיפה בתגובתה טענה, כי עצם העובדה שלא נזקקה לעדותו של ד"ר ברוורמן לאחר מינוי מומחה מטעם בית משפט ואי העדתו, אין בה כדי לפטור מחיוב בהוצאות (אשר הוצאו).

כמו כן נטען, כי היה צורך בחוקרים גם אם בסופו של דבר לא העידו בבית משפט וב"כ התובע לא חולק על הצורך בחוקרי ובסכומים ששולמו להם.

ב"כ המבקש – התובע השיב כי אין מקום לחייב התובע בגין חוות דעת ד"ר ברוורמן משנמשכה חוות דעתו ואף אין מקום לחייב בהוצאות החוקרים משבחרה הנתבעת לא להביאם לעדות ולא להציג דו"חות שלהם.

בהחלטה מיום 4/6/17 נקבע:

"לאחר ששקלתי לא ראיתי מקום לשנות מהאמור בפסק הדין ביחס לחיוב התובע בהוצאות הנתבעות וצדדי ג'. גם אם בסופו של יום נמשכה חוו"ד הנתבעות מתיק ביהמ"ש וגם אם לא העידו חוקרים מטעם הנתבעות עדיין היה עליהן להגיש חוו"ד ובצע חקירות כחלק מניהול הגנתן".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4. המבקש טוען, כי לא היה מקום לחייבו בהוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעם מכבי חיפה לאחר שחוות דעתו נמשכה מהתיק ולאחר שבאי כוח מכבי חיפה הסתמכו בסיכומיהם על חוות דעת המומחה מטעם בית משפט.

כך גם לא היה מקום לחייבם בהוצאות חוקרים כאשר לא ברור לצורך מה נערכו הבדיקות ומכל מקום – המשיבות לא נסמכו על חוקרים אלו בתיק.

5. המשיבות 1-2 (מכבי חיפה) בתגובתן לבקשת רשות הערעור ציינו כי הם אינן מתנגדות לכך שבקשת רשות הערעור תידון כבערעור וביקשו לדחות את הערעור לגופו.

נטען כי ערכאת ערעור איננה מתערבת בשאלת הוצאות כגון דא.

מכבי חיפה היתה צריכה להגיש חוות דעת מטעמה כחוות דעת נגדית לחוות דעת שהוגשה על ידי התובע – המבקש.

משתמך מומחה בית המשפט בחוות הדעת מטעם מכבי חיפה, וב"כ המבקש הזמינו לחקירה וכן העיד את המומחה מטעמו, לא מצאה מכבי חיפה צורך להעיד גם את המומחה מטעמה ולכן נמשכה חוות דעתו של פרופ' ברוורמן.

חוות הדעת היתה חיונית ונכונה בשלב שבו הוגשה ולפיכך, היה צריך לחייב את המבקש בהוצאות בגין חוות דעת זו.

גם לגבי החוקרים, מתבקש היה שהנתבעים יבדקו את טענות התובע לאחר חוות דעת רפואית שהגיש ולצורך כך נזקקו לחקירות.

קיבלו ממצאים שסייעו להם גם בחקירה הנגדית וגם בהעברת חומר למומחים מטעמם.

צורפו הוכחות על תשלומים שבוצעו בפועל, ולכן צדק בית משפט קמא כאשר פסק הוצאות.

איפשרתי גם למשיבות הפורמליות 3-5 להגיב לבקשת רשות הערעור

המשיבה 5 הודיעה כי אינה מוצאת מקום להגיב, שכן אין לעניינינו השלכה לגביה.

המשיבות 3-4 לא הגישו תגובה.

6. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער , לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א) ההלכה הפסוקה והמושרשת קובעת באופן עקבי, כי השגות בעלי הדין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

ראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, סעיפים 6-7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8/2/15).

ב) במקרה דנן, פסק הדין שניתן בתיק הוא חלוט ולפיכך האפשרות להשיג על ההחלטה היא רק בדרך של הגשת הבר"ע דנן ולא קיים שלב "סופי" עתידי לתיק קמא שבמסגרתו ניתן יהיה להשיג על ההחלטה.

על כן מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולדון בבקשת הרשות לערער כבערעור.

ג) דין הערעור להידחות לגופו.

בית משפט קמא קבע סכום ההוצאות במסגרת סמכותו לפי תקנה 512 לתקסד"א. לא היתה כל חובה שבדין לאשר רק הוצאות שהוצאו בעניין עדים שהעידו בפועל בתיק.

משהוגשה חוות דעת מטעם מכבי חיפה, הרי שהתשלום למומחה כבר נעשה לצורך ההגנה.

העובדה שבסופו של דבר לא נעשה שימוש בחוות דעתו על מנת להפחית בהוצאות והנתבעים הסתמכו על חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית משפט, איננה מאיינת את ההוצאה שכבר הוצאה בפועל לצורך ההגנה.

כך גם בנוגע לחוקרים.

אציין כי ב"כ מכבי חיפה בתגובתו מיום 29/5/17 כתב מפורשות:

"כל ההוצאות בגין החקירות ואיסוף החומר היו בגין תביעת התובע" (סעיף 1 לתגובה בבקשה מס' 83 בתיק קמא).

המבקש מצרף פסיקה על מנת להוכיח טענתו ולפיה כאשר בית משפט שם הוצאות, עליו לשום הוצאות שהן הכרחיות, רלוונטיות ומידתיות.

אני סבורה, כי במקרה דנן, נפסקו הוצאות שהיו הכרחיות לצורכי ההגנה.

בעת הוצאת ההוצאות, היו הנתבעות צריכות להגיש חוות דעת מטעמן ואף היה סביר בהחלט מבחינת האינטרס שלהן, לבקש בדיקה של חוקר ביחס לנטען על ידי התובע בתביעתו ובחוות דעת מטעמו.

לפיכך, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין הערעור להידחות לגופו.

7. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ודין הערעור להידחות.

ב) המבקש – המערער ישא בהוצאות המשיבות 1-2 ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

סכום זה יחולט מתוך סכום הערבון ויועבר למשיבות 1-2 באמצעות בא כוחם.

יתרת הערבון תוחזר למבקש – המערער באמצעות בא כוחו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.