1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.05.2017, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0%.

2. הוועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בהסכמה בתיק ב"ל 4996-08-16, ובו נקבע כי:

"עניינו של המערער יושב לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר על מנת שתתייחס לנימוקי הערר מיום 3.7.2015 וכן תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר גד ולן מיום 20.10.2015 ולבדיקות ההדמיה שבחוות הדעת. הוועדה תזמן את המערער ובאת כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים אלה.

בפני הוועדה לא יעמדו הפרוטוקולים של הוועדה לעררים מיום 20.11.2015 ו-8.1.2016 ומיום 22.7.2016".

3. עיקר טענות ב"כ המערער:

א. הוועדה לא התייחסה כדבעי לממצאי בדיקות ההדמיה, ולטענות המערער בדבר הגבלות תנועה שמוצאות ביטוי בחוות הדעת מאת ד"ר וולן.

ב. הוועדה טעתה עת לא פירטה איזו בדיקה עקיפה ערכה למערער בבדיקת הצוואר.

4. עיקר טענות ב"כ המשיב:

הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה. מדובר בוועדה בהרכב חדש שדנה בעניינו של המערער. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את טווחי התנועה אשר מצאה. הוועדה נימקה מדוע אינה מקבלת את האמור בחוות הדעת ד"ר וולן שכן ממצאיה שונים ממצאיו.

דיון והכרעה:

5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

6. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראה: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

7. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה

ראה: דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' 160.

8. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה רשמה את תלונות המערער והתייחסה לממצאי בדיקות וצילומים וציינה:

"CT לעמ"ש צווארי מ-24.4.2017 4C-3C בקע דיסק אחורי הגורם ללחץ קל על השק הטיקאלי 6C-5C-4C בקעי דיסק אחוריים הגורמים ללחץ על השק הטאקלי.

CT לעמ"ש גבי מיום 24.4.2017 בקע דיסק אחורי קטן – 7D – 8D.

CT לעמ"ש מותני מ-1.4.2015 בלט דיסק הגורם ללחץ על השק הטיאקלי והיצרות פורמינלית דו"צ בגובה 5L-4L.

CT עמ"ש מותני מ-7.2.2011 בלט דיסק 3L-5L-4L.

בבדיקת EMG מ-7.10.2016 ממצאים קלים של רדיקולאופטיה 5L משמאל".

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה:

"בבדיקה נוירולוגית: דיבור שוטף, עיקבי. גולגולת ב.מ.פ אין ניסטגמוס, כוח גס שמור פרוקסימל ודיסטל מ-4 הגפיים, החזרים תקינים הופקו שווים ללא החזר חולני לא מוסר על ירידה בתחושה. אין רומברג. תבנית הליכה תקינה לסיכום אין חסר נוירולוגי.

בבדיקה אורטופדית: ע"ש צווארי ללא ישור בלורדוזיס בבדיקת תנועות עקיפה וישרה, טווח תנועות סיבוב 80 מעלות דו"צ, ישור 30 מעלות, כיפוף עד בית החזה. הטייה 30 מעלות בכל צד. ע"ש מותני ללא ישור בלורדוזיס, כיפוף מגיע עם קצות האצבעות עד לשליש ומרוחק של השוקיים, ישור 20 מעלות והטייה 30 מעלות כל צד S.L.R 90 מעלות דו"צ בישיבה".

9. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"הוועדה עיינה בפסק הדין, בית הדין האזורי לעבודה מ-21.11.2016 ושמעה את המערער.

הוועדה מציינת כי לפי הבדיקה הקלינית של התובע לא נמצאו מגבלות תנועתיות המקנות אחוזי נכות, הן בצוואר והן בע"ש מותני וכן לא נמצא כל חסר נוירולוגי ב-4 גפיים המקנה אחוזי נכות והממצא מבדיקות ה-EMG ללא ביטוי קליני.

הוועדה מציינת כי ממצאי בדיקות ה-CT אינם מקנים אחוזי נכות ללא ביטוי קליני.

הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר ולן מ-20.10.2015 ואינה מקבלת את מסקנותיו מאחר והממצאים בבדיקת הוועדה שונים מממצאיו".

10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, מצאתי כי דין הערעור להידחות, ואפרט.

מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב חדש, ופעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה התייחסה כדבעי לבדיקות ההדמיה שעמדו בפניה, וכן ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה בתחום האורתופדי ובתחום הנוירולוגי. בהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית, הוועדה הגיעה למסקנה כי לא נמצאו אצל המערער מגבלות תנועה המקנות אחוזי נכות בצוואר ובעמוד שדרה מותני, וכי לא נמצא חסר נוירולוגי מארבע גפיים המקנה אחוזי נכות. מדובר בקביעות רפואיות אשר בסמכות הרפואית/ מקצועית של הוועדה, ואין מקום להתערב בהן.

באשר לבדיקות ההדמיה, הוועדה הסבירה כי הממצאים בבדיקת ה- EMG ובבדיקות ה-CT אינם מקנים אחוזי נכות ללא ביטוי קליני.

באשר לחוות דעת ד"ר וולן, הוועדה נימקה כי אינה מקבלת את מסקנותיו מאחר וממצאיה שונים ממצאיו. בהתאם להלכה הפסוקה, די בכך כדי לצאת חובת ההנמקה.

לא מצאתי פגם בכך שהוועדה לא פירטה איזו בדיקה עקיפה ערכה למערער ביחס לעמוד השדרה הצווארי, שכן גם בבדיקה הישירה, ממצאי הוועדה שונים ממצאיו של ד"ר וולן. הבדיקה העקיפה באה כתוספת לבדיקה הישירה ולא במקומה.

11. לאור כל האמור לעיל, ומשלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה – דין הערעור להידחות.

12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.