לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין כוויה שנגרמה לתינוקת כתוצאה מספל קפה שנשפך עליה בבית קפה.

רקע

1. בתאריך 22.6.17 הגיעה התובעת אל סניף בית הקפה "גרג" שבקניון "לב" בחדרה, ביחד עם אמה ושני ילדיה הפעוטים – בנה בן ה- 3 ובתה התינוקת שהיתה אז בת 10 חודשים.

2. לאחר שהתיישבו לצד אחד מהשולחנות בבית הקפה והתובעת הושיבה את בתה התינוקת בכסא מתאים שהוצמד אל השולחן, הגיעה אליהן אחת מהמלצריות במקום והניחה על השולחן 2 כוסות של שתייה קרה לילדים וספל קפה חם שהוזמן על ידי התובעת.

3. לטענת התובעת, מאחר שכוס הקפה הונחה על ידי המלצרית בסמוך מאוד לתינוקת ובאופן שאיפשר לה להגיע אליו ולגעת בו, נשפך עליה הקפה החם מיד לאחר מכן וגרם לכוויה בגופה.

4. בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 15,000 ₪ טוענת התובעת כי הנזק שנגרם לתינוקת ארע כתוצאה מרשלנות עובדת הנתבעת אשר גם לאחר מכן נמנעה מלסייע לה כנדרש וכמצופה בנסיבות שכאלה.

גרסת התובעת וראיותיה

5. בעדותה בפני תיארה התובעת את שארע, כך: "...הושבתי את הילדים כך שהבן הבכור ישב ליד אמא שלי בכיוון החיצוני יותר והקטנה שלי ישבה בקצה של השולחן עם כסא תינוק בלי מגש אלא צמוד לשולחן ואני ישבתי על הספסל לידה. המלצרית הגישה לנו שתי כוסות מיץ ואני זוכרת שבאותו רגע שהיא הגישה אמרתי לאמא שלי תסתכלי על הקטנה כי רציתי למזוג את המיץ לבקבוק שלה, המלצרית כנראה עקפה אותי והגישה את הקפה ממש צמוד לתינוקת הקטנה, לא היה מגע, אני נתתי לקטנה להתעסק עם שקיות הסוכר כשאני מוזגת את המיץ. במאית השניה כשהסתובבתי הקפה היה על התינוקת שלי....". לשאלתי השיבה התובעת כי היא אמנם לא ראתה היכן בדיוק הניחה המלצרית את כוס הקפה כי באותה עת היא הסתובבה, אך טענה כי אמה היתה עדה לכך.

6. על מה שארע לאחר שהקפה נשפך על התינוקת, סיפרה התובעת: "... הרמתי את הילדה, הבן הגדול שלי צרח ואינסטינקט ראשוני התחלתי להפשיט את הילדה, אף אחד מהמלצרים ומהצוות שהיה שם, לא היה מנהל משמרת, הילדה שלי צרחה, הבן הגדול שלי צרח מבכי כי הוא ראה אותי בוכה, הייתי בהיסטריה ואף אחד מהם לא הציע לא כוס מים, לא משחה, לא קרח, שום דבר שיכול לעזור באותו רגע. עוד המלצרית תוך כדי שאני מפשיטה את הילדה, היא הגישה לנו את ארוחת הבוקר לשולחן, עוד אמא שלי הוציא חמישים שקל לתת למלצרית לרוץ לסופר פארם לקנות אלוורה אבל היא השיבה שהיא לא יכולה לעזוב את המשמרת. עוברת אורח נחמדה שהגיעה... לקחה מאמא שלי את הכסף ורצה לקנות אלוורה, רק אחרי שהיא חזרה ומרחנו את הילדה באלוורה, הגיעה אחראית משמרת והביאה סילברול. הילדה שלי לא נרגעה והתפנינו למיון...".

7. אמה של התובעת, הגב' מירי שעיר העידה בפני גם כן ואישרה כי למעשה גם היא לא היתה עדה לרגע שבו ספל הקפה הונח על השולחן והקפה נשפך על התינוקת, באמרה: ".... לא ראיתי בכלל את השלב שבו המלצרית הביאה את הקפה. הבת שלי ישבה ליד התינוקת, מימין לתינוקת, ואני ישבתי משמאלה ולידי הילד. איך שהוא הכוס, הילדה כנראה נגעה בכוס, כי הבת שלי התעסקה עם בקבוקי השתיה קרה והתינוקת נגעה בכוס ונשפך עליה הכל... הקטע הכי קשה בכל הסיפור זה המלצריות שאף אחד לא הגישה עזרה, לא היה רב מלצרים, לא היה אף אחד, ויתירה מכך, כשאני מבקשת עזרה, בואו תקנו, היא אומרת אנחנו לא יכולים לזוז מפה. המלצרית היתה מסכנה. אמרתי לה תצאי לסופר פארם תביאי אלוורה, ואף אחד לא התקרב ולא נגע... רצנו לסופר פארם וקנינו משחה והתחלנו למרוח. אחרי רבע שעה הגיעה המלצרית הראשית, היא אמרה אני מצטערת, אנחנו נזמין אתכן לארוחה בחינם. אני הייתי בשוק מזה...".

8. הן התובעת והן אמה הבהירו כי הטענה בדבר התרשלות המלצרית בכל הנוגע למקום שבו היא הניחה את כוס הקפה על השולחן, מהווה מסקנה מעצם העובדה שהקפה נשפך על גופה של התינוקת אשר ישבה בצמוד אליו. בנוסף לכך הכחישו השתיים מכל וכל את האפשרות שהיתה זו האם שהפילה את כוס הקפה (כפי שטען נציג הנתבעת – ר' להלן).

9. בתצלומים שהוגשו מטעם התובעת נראים סימנים אדומים נרחבים על בטנה של התינוקת. מסמכי סיכום הביקור בבית החולים "הלל יפה" מאותו היום מלמדים על כך שעם הגעתם לבדיקה טענה התובעת כי "נשפכו על הילדה מים חמים" וכי בבדיקת התינוקת לא נמצאו סימני כוויה והיא שוחררה לביתה.

גרסת הנתבעת

10. מנהל הנתבעת שהתייצב לדיון, אישר כי הוא עצמו לא היה עד לארוע וטען כי על סמך מה ששמע מהמלצרים היתה זו דווקא אמה של התובעת ש"באה לגעת בתינוקת או מה... ובטעות, מהאינסטינקט הפילה את הכוס...".

11. אשר לאופן התנהלות אנשי צוות בית הקפה בעקבות הארוע, טען הלה כי "לא יכול להיות מצב כזה וזאת לא התנהלות שמלבד זה שרואים תינוקת או מהומה כלשהי בבית הקפה כמו שהתובעת ואמה טוענות כי זה לא נתפס ולא יכול להיות. מיד עם המהומה שקרתה שם הוגשה להם עזרה והוגשה להן משחת כוויות. מעבר לכך שהן אמרו שאין לנו משחה כזאת, אנחנו עם מטבח, ויש לנו ערכת עזרה ראשונה, ומיד כשזה קרה אותה אחמ"שית הגישה לה משחה נגד כוויות...".

11. את הימנעותו מזימון המלצרית ו/או הברמנית שהיו עדות למקרה הסביר מנהל הנתבעת בכך שהשתיים לא יכולות היו להגיע בשל לימודים.

דיון והכרעה

12. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיותיהם, שוכנעתי כי גרסת התובעת ואמה בקשר לאופן שבו התרחש הארוע, לרבות המסקנה ההגיונית שהן הסיקו בכל הנוגע למקום בו הונח ספל הקפה על ידי המלצרית, נכונה היא.

גרסה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת אשר נמנעה מזימון המלצרית ו/או הברמנית לעדות בבית המשפט והסתפקה בעדותו של מנהלה אשר כלל לא היה במקום באותה עת.

בכגון דא כבר נפסק כי הימנעות מהבאת עדים רלוונטיים פועלת  לחיזוק ראיות הצד שכנגד, הואיל וזו מקימה הנחה לרעת הצד הנמנע מהבאתה שלו נשמעה עדותו של העד- היה בה כדי לתמוך בגרסת היריב (י' קדמי "על הראיות" (חלק ראשון), תש"ע-2009, עמ' 418 וכן ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ודברי כב' השופטת בן פורת בע"פ 437/82 סלומון אבו נ' מדינת ישראל: "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה".

13. מפני כל האמור לעיל ומאחר שגרסת התובעת ואמה גם בכל הנוגע לאופן התנהלות אנשי צוות בית הקפה בעקבות הארוע, לא נסתרה, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום כולל של 3,000 ₪ בגין הכאב והסבל שנגרמו לתינוקת הגם שבסופו של דבר לא נותרו על גופה סימני כוויה (ככל הנראה בשל הטיפול המהיר בה באמצעות משחת ההרגעה) ועוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בעקבות אופן התנהלות עובדי הנתבעת כלפיה לאחר מכן. סכום זה בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 3,500 ₪ ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ח, 09 יוני 2018, בהעדר הצדדים.